שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצעה: האתרים יפקחו על עצמם
    ועדה של איגוד האינטרנט הישראלי קיימה לפני חודש דיון ראשוני בשאלת ההסדרה העצמית של תכנים פוגעניים ברשת - הסכמה מרצון של חברות אינטרנט וגופים ציבוריים בישראל על כללים ועקרונות שיהפכו את האינטרנט למקום פרוע פחות ובטוח יותר, במטרה למנוע התערבות חיצונית

    ועדה של איגוד האינטרנט הישראלי התכנסה לפני כחודש לדיון ראשוני בנושא הסדרה עצמית (רגולציה) של תכנים מקוונים בישראל. בפני הוועדה הוצג נייר עמדה של גדעון זיילר, שסקר שיטות שונות לשיתוף הפעולה בין חברות אינטרנט, בעלי אתרים וגופים ציבוריים בנוגע לאכיפה עצמית של כללים ועקרונות, במטרה למנוע התערבות חיצונית.

    מה הבעיה?

    כניסת האינטרנט לחיי היום יום במחצית השניה של שנות ה-90 הביאה עמה אתגרים חדשים בתחום המשפט והאתיקה. בעוד שבכל מדינה עצמאית נהוגה מערכת של חוקים שחלים על השטח הריבוני, השוק הגלובלי הצומח בחסות האינטרנט גילה אדישות לגבולות הפיזיים האלה.
    לכאורה, מדובר ביתרון עצום לצרכנים, שנהנו מריבוי אפשרויות בחירה, אך הברכה לוותה בהפרות חוק, שאכיפתן או הסדרתן קשה בסייברספייס קשה עד בלתי אפשרית, הן בגלל הקושי לאתר את מבצע העבירה והן בגלל חוסר היכולת של מדינות להחיל חוקים על אתרים שפועלים מחוץ לתחום הריבונות שלהם.
    כתוצאה מכך, מדינות אחדות נטשו בהדרגה את מדיניות אי ההתערבות שאימצו כלפי האינטרנט ונטו לאכוף את חוקיהן הרחק מגבולותיהן הריבוניים, הודות למדיום חסר הגבולות.
    למשל, בחודש יולי סגרה ממשלת איטליה אתרי אינטרנט "שחיללו את הקודש" על פי החוק במדינה, על אף שאתרים אלה פעלו משרתים אמריקאיים. שופט בית המשפט המחוזי בארה"ב פסק בנובמבר, 2001, כי יאהו! אינה חייבת לציית לצו שהוציא בית משפט בצרפת, ולפיו עליה למנוע מגולשים צרפתים לגשת למזכרות נאציות באתר המכירות הפומביות, שפועל מארה"ב.

    האינטרנט כ"מערב פרוע"

    המעשים שהופכים את הסייברספייס למעין "מערב פרוע" נעים בתחום האפור שבין חוק לאתיקה, והגישה אליהם משתנה ממדינה למדינה. מדובר במעשים פליליים כמו הפצת וירוסים, פעולות מקוונות שמפרות חוק רק בחלק מן המדינות (הימורים, פורנוגרפיה, הסתה), עבירות אזרחיות (פגיעה בזכויות יוצרים, הפרה של קנין רוחני, פגיעה בחוקי צרכנות או פרסומת, שימוש בביטויים אסורים, לשון הרע) או הפרות אתיות (בתחומים כלכליים, צרכניים ופרסומיים, בתחום הפרטיות, בתחום לשון הרע, בחשיפה של קטינים לתכנים פוגעניים ועוד).
    מספר ניסיונות לחוקק חוקים במטרה להגן על אזרחים מפני פגיעות האינטרנט לא עלו יפה בשנים האחרונות. שלושה חוקים שנחקקו בארה"ב, ב-1996, 1998 ו-2000, במטרה להגן על ילדים מפני תכנים פורנוגרפיים, נפסלו על ידי בית המשפט, בנימוק של פגיעה בחופש הביטוי של האינטרנט ובחוסר יכולת לאכיפה צודקת של החוקים. הצעת חוק נוספת בנושא איסור על ההימורים באינטרנט לא זכתה לרוב בקונגרס.
    חלק מהמדינות, בהן סין, סינגפור וערה הסעודית, מטילות פיקוח הדוק במיוחד על רוב התכנים באינטרנט, אחרות מחמירות בנושאים מסוימים בלבד (למשל, גרמניה וצרפת, שאוסרות על פרסום תכנים גזעניים ברשת) ויש כאלה שנוהגות כלפי הרשת באופן סלחני במיוחד.
    לאור הקושי לאכוף חוקים באינטרנט והחשש מפני פגיעה קשה בחופש הביטוי של הגולשים כתוצאה מאכיפה זו, נוטות יותר ויותר ממשלות להסכים כי חלק מהסוגיות באינטרנט אינן ניתנות לאכיפה באמצעות חקיקה אלא באמצעות הסדרה עצמית, הסכמה וולונטרית בין חברות אינטרנט וטכנולוגיה בשיתוף גופים קהילתיים וציבוריים. "גם ממשלת ישראל הביעה תמיכה ברעיון ההסדרה העצמית, בנייר עמדה שפירסם לפני כשנתיים מנכ"ל משרד התקשורת דאז, דני רוזן, מציין מחבר נייר העמדה, גדעון זיילר.

    מהי הסדרה עצמית?

    מדובר בהסכמה בין ארגונים, חברות וגופים ציבוריים על כללים ועקרונות משותפים שיחולו בתוך הקהילה, במטרה למנוע התערבות של המחוקק. מנגנוני הסדרה במדינות שונות בעולם כוללים הפעלה של מוקדי פניות, שמאפשרים לגולשים שנפגעים מתוכנם של אתרים מסוים להתלונן, מוקדי הסברה וחינוך (באינטרנט ובטלפון) שמיועדים לקדם שימוש נכון ונבון ברשת ויישום פתרונות טכנולוגיים כמו שירותי סינון תכנים.
    נייר העמדה של זיילר מפרט את שיטות ההסדרה העצמית הנהוגות בשנים ומנתח את היתרונות והחסרונות של שיטות ההסדרה במדינות שונות, בהן קנדה, ארה"ב, האיחוד האירופי, וניצני יוזמות הסדרה בישראל (למשל, שירותי סינון התכנים שמפעילים חלק מספקי האינטרנט).

    ההמלצות

    זיילר ממליץ לאיגוד האינטרנט הישראלי לקדם הסדרה עצמית שמשלבת בין מנגנוני הסברה וחינוך, מוקד פניות ושירותי סינון תכנים. יש להדגיש, כי מדובר במנגנונים שאינם מחייבים את כל הגולשים אלא רק את אלה שיסכימו להשתמש בהם, כדי להימנע מפגיעה, בהם או בילדיהם.
    המסמך פוסל שימוש בטכנולוגיות סינון אוטומטיות, שאינן חוסמות את כל האתרים המכילים תכנים של מין, אלימות, הסתה וגזענות ולעומת זאת, מונעות מהגולש לצפות בתכנים אודות הסברה מינית או אתרים של מקומות בעלי שמות "אסורים" (למשל, 'מידלסקס', בריטניה).
    תחת זאת, זיילר ממליץ לאיגוד לקדם הסדרה עצמית הכוללת סיווג מרצון של בעלי אתרים "בעייתיים", על פי סוגי תכנים. למשל, מפעיל אתר פורנו קשה יוכל לסווג את אתרו כמיועד למבוגרים בלבד באמצעות פרוטוקול מסוים. סיווג זה ימנע מכל הגולשים שאינם מעונינים לגלוש לאתר לקבוע זאת בהגדרות הדפדפן שלהם או בעזרת תוכנה נלווית.
    "התערבות המחוקק אינה מועילה תמיד", אומר זיילר ל-ynet, "למשל, אם המחוקק יאסור בחוק על כניסת ילדים לאתרי פורנו קשה, בעלי אתרים אלה צפויים להעביר את פעילותם אל מעבר לים, אך גולשים בישראל עדיין יוכלו לבקר בהם". הוא מעריך כי גם בעלי אתרים כאלה אינם מעונינים שילדים יבקרו בהם, ולכן, הם עשויים להביע עניין בסיווג מרצון.
    במקרה של יאהו!, הסדרה עצמית הייתה מאפשרת לכל תושב צרפת שאינו מעונין לגלוש לאתרי מכירות פומביות המכילים פרטיים נאציים להגדיר זאת בדפדפן שלו, בתנאי שיאהו! היה מסווג עצמו כאתר שמכיל פריטים כאלה.

    קו חם נגד אתרים בעייתיים

    על פי המלצה נוספת, יופעל "קו חם", מוקד פניות להגשת תלונות על אתרים. גולשים שנפגעו מתוכנם של אתרים מסוימים יוכלו לפנות למוקד זה. זיילר מציין כי מוקד פניות דומה פועל בשנים האחרונות במדינות האיחוד האירופי.
    בחלק מהמקרים, בהם ברור לאנשי הקו החם כי אתר מסוים מפר חוק, הם עשויים לפנות למשטרה. במקרים אחרים, הם יפנו לבעלי אתרים ויבקשו מהם לסווג עצמם מרצונם – כאתרים למבוגרים בלבד, אתרי הימורים, אתרים המציגים אלימות ואחרים. ומה קורה כאשר בעלי אתרים הכוללים תכנים פוגעניים לא מוכנים לשתף פעולה עם הקהילה? במקרה כזה, מסביר זיילר, הם יכנסו לרשימה שחורה של אתרים, שהכניסה אליהם תיחסם לכל המשתמשים בשירות.

    המטרה - לא להפוך לצנזור

    עם זאת, מפעילי הקו החם יצטרכו להפעיל שיקול דעת בהחלטה אילו אתרים הם פוגעניים ואילו פועלים בגבולות חופש ביטוי, כדי שלא ישמשו כצנזור המגביל את חופש הביטוי. "כולם מסכימים שיש למנוע מילדים להיכנס לאתרי פורנו קשה ועל הצורך להגן עליהם מפני פדופילים, אך יש אתרים שפועלים בתחומים אפורים יותר והחלטה אם להכניסם לרשימה שחורה אינה פשוטה", אומר זיילר.
    לדבריו, ההסדרה העצמית לא תכלול הצבת משגיחים בחדרי צ'טים כדי למנוע מילדים ליפול קורבן להטרדות, ולא תעסוק בנושאים צרכניים ברשת. כאמור, הדיון שנערך הוא ראשוני והאיגוד עדיין לא החליטה מה אסטרטגיית ההסדרה העצמית הרצויה בישראל.
    זיילר מקווה שגורמים רבים ישתפו פעולה בקידום הפרויקט, מאחר שההסדרה העצמית היא "לטובת כולם". הדיון הבא של הוועדה יתקיים בחודש ינואר, 2003, בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע מתחומים שונים הנוגעים לאינטרנט ותקשורת.


    פרסום ראשון:,
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הצעה: האתרים יפקחו על עצמם "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים