עימות בנזלת עיסא; צה"ל הרס בתים
"התחננו לחיילים: אל תהרסו לנו את מקור הפרנסה", מספרים ל-ynet בעלי עסקים בכפר הפלסטיני השקט השוכן סמוך לבקה אל-גרביה. לדבריהם, השתמשו החיילים ושוטרי מג"ב באלימות מוגזמת כלפיהם וכלפי פעילי שלום אירופאים
עימות סביב הריסת הבתים בכפר נזלת עיסא: דחפורים של צה"ל והמנהל האזרחי הרסו הבוקר 65 בתי עסק בכפר, הנמצא בתחום הרשות הפלסטינית. הכפר שוכן קילומטרים ספורים מערבית לטול כרם, מאות מטרים מבקה אל גרבייה, שבתחומי הקו הירוק.
בשעה 8:00 הטיל צה"ל עוצר ברדיוס של כמה מאות מטרים, שבתוכם נמצאים בתי העסק המיועדים להריסה, כמעט כולם סמוך למחסום הצבאי של צה"ל הממוקם בכניסה לכפר.
אתמול דווח ב-ynet כי עוד כ-100 עסקים בכפר צפויים להיהרס בימים הקרובים. בצה"ל אומרים כי פעולת ההריסה קשורה לבניית מרחב ההפרדה באזור, כאשר תוואי הגדר צפוי לעבור בקרבת הכפר. במערכת הביטחון חוששים שהכפר "יתפשט" לכיוון מרחב ההפרדה.
לפני ההריסה התייצבו היום עשרות תושבים ובעלי העסקים יחד עם פעילי שלום אירופאים לפני הדחפורים בניסיון למנוע את ההרס. אחד התושבים פנה בעברית לחיילים ואמר להם: "אתם לא הורסים רק את העסקים. אתם הורסים פרנסה של מאות משפחות ונפשות".
האיש, בעל עסק במקום, סיפר ל-ynet: "הם החלו לנוע לעברנו בג'יפים, כאילו לאיים בדריסה. החיילים והמג"בניקים ירדו והחלו להכות אותנו וירו פצצות גז מדמיע". גם 12 פעילי השלום האירופאים, שהגיעו כבר אתמול בערב לכפר, התלוננו על מכות ועל אלימות מוגזמת מצד החיילים, שירו לעברם גז מדמיע.
ראש המועצה, זיאד סאלם, אומר ל-ynet כי יש עצבות רבה בכפר השקט והתושבים חשים תסיסה גדולה. "עכשיו האנשים האלה יאלצו לחפש פרנסה, אולי בדרכים אחרות, אולי על ידי גניבת מכוניות או בפעולות שליליות אחרות. בשביל מי זה טוב? זה יום עצוב מאוד. התשתית הכלכלית של הכפר נהרסה ואלפי אנשים איבדו את פרנסתם".
את עבד אל-ג'באר אבו-מוך פגשנו אתמול כשהוא אורז את הסחורה מחנות הסופרמרקט שלו, לקראת ההריסה. היום שוחחנו אתו כאשר חזר מהמרפאה בכפר, לאחר שנזקק לטיפול בגלל שאיפת גז מדמיע. "עשרות אנשים עכשיו, הילדים שלי, האחים שלי והפועלים שחיו מהחנות, נשארו עכשיו ללא מקור הכנסה", הוא מספר ומוסיף: "התחננו לחיילים – 'אל תהרסו לנו את הפרנסה, יש לנו ילדים קטנים', אבל התשובה שלהם הייתה בירי עוד גז מדמיע ועוד פצצות הלם".
אבו-מוך, שאיבד לפני מספר חודשים את חלקת האדמה השייכת לו בגלל קרבתה לגדר ההפרדה, אומר כי גם מן האדמה הוא אינו יכול להתפרנס, והוא חושש להסתכן להתקרב אליה מחשש שיסכן את חייו. "לא האדמה ולא הפרנסה, ועכשיו אומרים שיחליפו את המחסום עם בקה בגדר, משאירים אותנו בתוך כלא, בלי פרנסה. אלוהים יודע מה מחכה לנו".