שתף קטע נבחר

פרשנות: ספק אם הבלגים ימצו את ההליכים המשפטיים

ד"ר אייל גרוס, מרצה למשפט חוקתי ולמשפט בינלאומי, מעריך כי רשויות בלגיה לא ימהרו לנצל את האפשרות להעמיד ישראלים לדין בגין אירועי סברה ושתילה. "בתאוריה זה אפשרי, אבל נראה לי שגם הבלגים עצמם מרגישים שהגזימו"

"בבלגיה מוגשות המון תביעות בנושאי פשעים נגד האנושות והם מבינים בעצמם שהחוק המאוד רחב שלהם הופך אותם לזירת התגוששות בלתי נגמרת. לכן לא ברור בכלל אם הם ירצו למצות את ההליכים האלה", כך אומר ד"ר אייל גרוס, מרצה למשפט חוקתי ולמשפט בינלאומי, באוניברסיטת ת"א, בעקבות החלטת בית המשפט העליון בבלגיה, לפיה יהיה ניתן להעמיד לדין את אריאל שרון בשל אירועי סברה ושתילה לאחר שיחדל לכהן בתפקידו.
גרוס מבהיר כי "בית המשפט הבלגי קבע שלשרון יש כעת חסינות ובכך הלך בעקבות פסק דין שנקבע בבית המשפט הבינלאומי בהאג לפני מספר חודשים, כאשר רצו להעמיד בבלגיה את שר החוץ של קונגו על פשעי מלחמה. אז נפסק שהחסינות שיש לראש ממשלה ושר חוץ בהעמדה לדין במדינה זרה עומדת גם לנוכח פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, כל עוד הוא מכהן".
עם זאת, אומר גרוס, "בית המשפט לא קיבל טענות אחרות של ישראל ובהן שאי אפשר להתחיל הליך משפטי ביחס לאדם שאין לו שום זיקה לבלגיה ואף לא נמצא בה. כן לא עלו טענות נוספות כמו שישראל חקרה את הנושא במסגרת ועדת כהן".
גרוס מעריך שלמרות הכל, ספק אם בלגיה תפעל להעמדה לדין של שרון או של המעורבים האחרים בפרשה, רפאל איתן, אמיר דרורי ועמוס ירון. "בתאוריה זה אפשרי, אבל נראה לי שגם הבלגים עצמם מרגישים שהגזימו והלכו על 'תפסת מרובה לא תפסת' עם החוק הרחב, ואי אפשר לדעת מה יהיה עם ההליכים האלה. צריך לזכור שהוגשו גם תלונות של ישראלים על יאסר ערפאת וסאדם חוסיין וכו'".
לסיכום, אומר גרוס, "רואים כאן, בלי קשר למקרה הספציפי עצמו, את המגמה שרואים בעולם של התרחבות השיפוט האוניברסלי, ואגב, אחד התקדימים שמצוטטים בכל העולם זה פסק הדין ממשפט אייכמן. בית המשפט העליון אצלנו במפורש אמר בפסק הדין הזה שאפשר לשפוט את איכמן בישראל לא רק כי הפשעים היו נגד היהודים, אלא גם בגלל שמדובר בפשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה שלכל הקהילה הבינלאומית יש אינטרס להפסיק".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים