נשקלת מכירת חברות ממשלתיות ללא גרעין שליטה

במסגרת המאמצים להגביר את קצב ההפרטה, שוקל האוצר להציע לממשלה למכור חברות ממשלתיות גדולות גם ללא גרעין שליטה מזוהה. זאת בניגוד לתהליך שבוצע עד היום, שבו נמכרו גרעיני שליטה בחברות גדולות ובבנקים למשקיעים אסטרטגיים, כמו שאול אייזנברג (במקרה של כימיקלים לישראל) או תד אריסון (בנק הפועלים).
הצעת האוצר תתבסס על המלצות שגיבשה לפני כחצי שנה ועדה משותפת לאוצר ולבנק ישראל, בראשות מנכ"ל האוצר אוהד מראני. הועדה מונתה אומנם כדי לבחון דרכים למכור את בנק לאומי באמצעות הבורסה, אולם כבר במהלך עבודתה הורחבו המלצותיה לכלל הבנקים. באוצר סבורים עתה כי כדאי לאמץ את המודל שגיבשה ועדת מראני ולהחילו גם על מכירת חברות ממשלתיות עסקיות.
על פי השיטה המוצעת, יימכרו חברות ממשלתיות גדולות, שהמדינה מתקשה לאתר עבורן משקיע אסטרטגי, באמצעות שוק ההון, וכאמור ללא גרעין שליטה מזוהה. חברי ועדת מראני העריכו בזמנו כי לאחר המכירה בבורסה, תיווצר דינמיקה בין בעלי המניות שתאפשר לבחור לכל חברה דירקטוריון, ובכך להצביע מיהם למעשה בעלי השליטה החדשים בחברות שנמכרו.
באוצר מעריכים כי שיטת מכירה זו עשויה ליצור תנאי משחק חדשים, שבהם הממשלה אינה תלויה יותר בלעדית במציאת משקיע אסטרטגי. יחד עם זאת, הממשלה תמשיך לשמור לעצמה את האפשרות למכור את גרעיני השליטה בחברות הממשלתיות גם למשקיע אסטרטגי, אם בסופו של דבר אכן יימצא כזה.
המלצות ועדת מראני אושרו כבר בממשלה בחודש אוגוסט האחרון והממשלה אף מכרה בעקבותיהן 6% ממניות בנק לאומי בבורסה. המשך התהליך ביחס למניות הבנק, והחלתו על כלל הבנקים והחברות הממשלתיות מותנה באישור המלצות הועדה גם בכנסת.
מנתוני רשות החברות הממשלתיות מתברר כי החברות הממשלתיות העיקריות הנמצאות עתה בתהליכים שונים של הפרטה הן חברת בזק שבה מחזיקה הממשלה ב- 54.6% מהמניות, חברת צים (48.6% מהמניות) ואל-על (100%). חברות נוספות שרשות החברות בוחנת את הפרטתן הן בתי הזיקוק, החברה ליצוא חקלאי אגרקסקו, שק"ם נדל"ן, בית הספר למלונאות תדמור, והחברה הממשלתית למדליות ומטבעות.
השנה מתכננת הממשלה לגייס באמצעות מכירת חברות ממשלתיות ומניות בנקים כ- 1.5 מיליארד שקל, בדומה לסכום שתוכנן (ולא בוצע) בשנה שעברה, ולעומת סכום של כ- 3 מיליארד שקל שתוכנן (ולא בוצע גם הוא) בשנת 2001.