הבחירות לרבנות: קרב רב ברב

הקרב על בחירת הרבנים הראשיים נכנס לישורת האחרונה: ביום ג' ייבחרו שני הרבנים, אשכנזי וספרדי, על-ידי הגוף הבוחר המונה 150 איש ומורכב מרבנים, ראשי רשויות ואישי ציבור נוספים.
במאבק על תמיכת הרבנים נרשמים קרבות בין ש"ס למפד"ל, ובין הרבנים "הצעירים" ל"זקנים". גם הרב הראשי, ישראל מאיר לאו, נערך ל"קרב הישרדות" על תפקידו. ביום ראשון הקרוב יעתור לבג"ץ הרב יצחק רלב"ג, גיסו של הרב לאו, בטענה כי הליך הבחירות לא תקין וכי הוא לא הספיק "להריץ כיאות את מועמדותו". רבים רואים בכך ניסיון אחרון של הרב לאו להישאר על כס הרבנות.
שמונה רבנים הגישו אתמול (ו') את מועמדותם לתפקיד: יונה מצגר, יעקב אריאל, משה עמאר, שמואל אליהו, שלמה דייכובסקי, משה ראוכברגר, רצון ערוסי ואליהו אברג'ל. כרגע מסתמן כי המועמדים המובילים הם יונה מצגר ויעקב אריאל, המתמודדים על תפקיד הרב האשכנזי, ומשה עמאר ושמואל אליהו, המתמודדים על תפקיד הרב הספרדי. רגע לפני ההכרעה, מגיש ynet מדריך למועמדים המובילים.

הרב שלמה עמאר

הרב שלמה משה עמאר, הנחשב כרגע לבעל הסיכויים הרבים ביותר להתמנות לרב הספרדי הראשי, הוא בן טיפוחיו של הרב עובדיה יוסף. לרב יוסף חשובה כל כך בחירתו, עד שהזמין לשיחה את ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן ממרצ, היושבת בגוף הבוחר, כדי לשכנעה לתמוך בבחירתו של עמאר.
הרב עמאר, יליד מרוקו, מונה בשנת 2002 לרב ראשי לתל-אביב. בפסיקותיו הוא התיר נשים מעגינותן בהסתמך על דו"חות של המעבדה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל. כמו כן ליקט את כל הנתונים הרלוונטיים על חיי בני הפלאשמורה ופסק שיש לגיירם כדת ולהשיבם ליהדות.
בקיאותו בענייני מדע הובילה לפסיקה חלוצית שלו בתחום ההנדסה הגנטית. כך למשל, התיר הנדסה גנטית בצמחים, לאחר שפסק כי אין מדובר ביצירת כלאיים המנוגדת לתורה.

שאלה: הרב עמאר, ישנה שחיקה מתמדת במעמד הרבנות. הציבור הספרדי נוהה אחר הרב עובדיה יוסף, ואילו החרדים לא ראו מעולם ברבנות סמכות הילכתית. כיצד תפעל בעניין?

"יש שחיקה כללית, מכיוון שלצערנו הדור ירוד מבחינה דתית, אבל יש גם התחזקות בעם. אני מקווה ומייחל לרומם את התורה ואת קרן הרבנות. אאסוף את כל רבני ישראל ונקים ועדות פעולה כדי לתכנן הסברה והתחזקות".

מה דעתך על המהפכה החילונית ששינוי מעוניינת לקדם?

"הדבר נתון בידי הממשלה. יש להכין תוכנית שתדאג לענייני הדת. אסור לוותר על המועצות הדתיות, יש לייעל אותן. יש לי רעיונות טובים, נפלאים כמו בתי דין אזוריים. צריך לייעל ולחסוך צרות וכספים למדינה. יש לחפש דרכים להקל על הציבור מביורוקרטיה . אבל גיור יש לבצע רק על פי ההלכה - אם זה יתבצע אחרת זה חמור ועלול לקרוע ולחלק את העם. הזמן מחייב התלכדות, אם יש בעיות צריך למצוא פתרונות בשיקול דעת, גם הלא דתיים צריכים לשקול את הקרע שעלול להתרחש".

מדוע יש צורך בשני רבנים ראשיים, חלוקה שרק מגבירה את הקיטוב?

"זה עניין של זמן, יש לנהוג בשיקול דעת רציני. להחליט בפזיזות, בשליפה, זו תהיה טעות. יש לאסוף רבנים, אנשי ציבור וממשלה, שיתנו דעתם לכל הפרטים. הלוואי ונגיע למצב שלא נצטרך שני רבנים, אבל כרגע המנטליות והמנהגים שונים".

איך היית מגדיר את עמדותיך המדיניות?

"כל אדם צריך להביע דעתו בתחומו בלבד, אני לא חייב להכניס עצמי בדברים שאני לא מופקד בהם. דרכי מתונה, ואסור לפרק את העם במחלוקות מדיניות - אין גרוע מעם מתפרק".

הרב שמואל אליהו

הרב שמואל אליהו זוכה בתמיכתם של רוב שרי המפד"ל, המנסים לשכנע את חברי הגוף הבוחר להשפיע על בחירתו. אליהו, בן 47, הוא רבה של העיר צפת ובנו של הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו. שירת כקצין בשיריון, ובניו לומדים בישיבות ומשרתים בצבא. הוא משמש כיו"ר "קרן מורשת", המפעילה 40 מרכזים של גרעינים תורניים הפועלים בפריפרייה.
על השחיקה במעמד הרבנות הוא אומר, "מטרתי היא להביא תוכן לכל הציבור. ישראל היא אולי מעצמה צבאית, על גבול המעצמה הטכנולוגית. יש לנו פוטנציאל להיות למעצמה רוחנית, כך שאזרחים הודים הם אלה שיגמרו צבא ויבואו לישראל לתפוס רוחניות ומשמעות".

בגיל 47 ניתן להיות רב ראשי?

"האם הגיל הצעיר הוא חיסרון או מעלה? היום הצורך הוא לדבר לאנשים בשפה מובנת. לפעמים, כמו במקרה שלי, הכוח מצוי דווקא בידי הצעירים".
בנוגע לצורך בשני רבנים הוא אומר, "אשתי אשכנזייה, ילדיי חצי חצי. בדור שלהם השאלה לא תהיה מעשית אבל היום יש שתי קהילות, רבנים ומנהגים שונים. מה שבטוח, צריך משיח אחד".

אתה ידוע בדיעותיך הימניות, יש אומרים קיצוניות, מה דעתך על הנוסחה שטחים תמורת שלום?

"ארץ ישראל היא לא שטחים. ארץ ישראל היא דבר חי. כמו שאתה לא מוותר על היד שלך, כך לא נוותר על שטחים. נעשה מאמצים שלא נגיע לרגע של פינוי ישובים. אם זה יגיע חס ושלום, נעשה מאמצים שלא תיגרם אנרכיה. התפוררות פנימית היא חמורה, סיפור הבית השני יחזור ואנחנו אבודים. חס ושלום לסרב פקודה".
בהתייחסו למהפכה החילונית ששינוי מעוניינת לקדם, הוא אומר: "לא שופכים את התינוק עם המים. אני בהחלט חושב שצריך לייעל את המועצות הדתיות. אסור שיהיה שם שומן מיותר, אבל אי אפשר לוותר על מקוואות ושירותי דת".
לדבריו, "צריך גם מהפכה בענף הגיור מבלי לוותר על קוצו של יוד מההלכה. הבירוקרטיה היא אם כל הרע, יש בתי דין שעושים זאת בצורה מקרבת ובמאור פנים ויש שעושים בצורה אנטיפטית, והתגובות של הציבור בהתאם".

הרב יעקב אריאל

הרב יעקב אריאל זוכה לתמיכה של המפד"ל לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. הוא זוכה גם לתמיכתנ של מלשכת ראש הממשלה, שעובדת במרץ לבחירתו.
את שירותו הצבאי עשה הרב אריאל כחייל קרבי, ובמילואים שירת כרב צבאי והשתחרר בדרגת רס"ן. היה בין מקימי הישיבה התיכונית בכפר מימון, ולאחר מכן הקים את ישיבת ימית. נחשב כאחד המוסמכים בשאלות רפואה והלכה.
בנוגע לשאלה על השחיקה במעמד הרבנות, הוא אומר כי "רמת הרבנים בערים בקהילה עולה כל הזמן ועדיין לא הגיעה לרבנות הראשית".
לדבריו, "לבד לא אצליח להרים את קרנה של הרבנות, לכן ארכז חכמים חשובים וביחד נצליח. אפתח קו שרות טלפוני שיעבוד 24 שעות, שייאוייש על ידי רבנים ויענו בו לשאלות הלכתיות, אבל לא רק - נייעץ גם בנושאים תרבותיים וחברתיים. צריך גם להקים אתר אינטרנט שייתן מענה לכל היהודים בעולם".

מדוע להמשיך ולמנות שני רבנים ראשיים?

"אני בדעה שלא צריך שני רבנים. יש תהליך הדרגתי שבסופו המדינה תעבור לרב ראשי אחד. היום יש הרבה ערים בישראל שבהם מכהן רק רב אחד. אבל הפער העדתי עדיין קיים, תאר לך שהיו בחירות לרב ראשי אחד. האם הרחוב לא היה משסע אחד בשני? האם היו מקבלים מרותו של רב אחד? יש לי נכדים שחציים מרוקאים, איזה רבנים הם יהיו אשכנזים או ספרדים?"

אתה ידוע בדיעותיך הימניות, יש אומרים קיצוניות, מה דעתך על שטחים תמורת שלום?

"זו השמצה של מערכת בחירות. צריך לשפוט אותי על פי מעשיי. פסקתי בימית שצריך להתפנות, ואסרתי על חיילים לסרב פקודה. אבל חשוב להדגיש כי אנחנו לא צריכים להרגיש בנחיתות כאילו לקחנו אדמה למישהו. לא בזזנו אדמה. אם יהיה פתרון מדיני של החזרת שטחים אתן דעתי. אפעל נגד, אבל ברגע שהכנסת תצביע ברוב קולות היא הריבון ואקבל את ההחלטה".
על המהפיכה החילונית ששינוי רוצה להנהיג הוא אומר: "הגיור הוא אכן בעיה חברתית, יש ציבור גדול שלא מזדהה איתנו. הדיבורים על 'אוטונומיה רוסית' צריכים לזעזע את כולנו, זה יהפוך אותנו ללבנון. הליך הגיור הוא משני, השאלה המהותית היא איבוד הזהות הישראלית-יהודית. צריכים לעזור להם, לתמוך בהם, לקרב אותם אלינו".

הרב יונה מצגר

רבה של צפון ת"א, בן 50, שירת בצה"ל בחיל השיריון. לדבריו, הוא זוכה לתמיכתו של הרב החרדי, יוסף שלום אלישיב, "גדול הפוסקים".
הרב מצגר כתב מספר ספרים, ששניים מהם זכו לפרס בית הנשיא. מצגר מתגאה בכך שהגה לדבריו את רעיון "הגל השקט" במלחמת המפרץ הראשונה, כדי למנוע חילול שבת בשעת הפעלת רדיו בזמן חירום. הוא פוסק הלכתי בנושאים אקטואלים כמו ייחס ההלכה לניתוחים פלסטיים, והתיר במצבים מסוימים ניתוחים כאלה.
בנוגע לשחיקה במעמד הרבנות הוא אומר כי "לרבנות הראשית תפקיד חשוב באיחוד העם. אני מקווה, כפי שנהגתי ברבנות בתל אביב, להשפיע כמה שיותר על כבוד הרבנות".
בהתייחסו לשאלה האם יש צורך בשני רבנים, אמר מצגר כי "אסור לנו לסגת ממה שלמדנו בבית הורינו: לכל עדה יש מסורת שלה ולא תמיד מוכרת לכל רב. תאר לעצמך שכיום היה צריך לבחור רב אחד, היה מתח אדיר שחוצה עדות. כל עדה שלא היתה זוכה היתה מרגישה מקופחת".
לדבריו, "המהפכה של שינוי היא תיאוריה בלבד. יש מה שהם חולמים ויש מה שהוסכם, יש פער גדול בן חלומות למציאות. לפי ההסכם הקואליציוני, יש שמירה על הסטטוס קוו. יוקמו ועדות למיניהן, אך כרגע זה לא רלוונטי".

טוענים נגדך שגילך צעיר מדי.

"מתי תרצה שאבחר, בגיל 80? בן כמה היה ביבי ראש ממשלה? למי שחושב שהגיל הוא חיסרון, אני מבטיח שכל יום אתקן את החיסרון הזה. ככל שאתה צעיר יותר אתה יותר קשוב ללב בעיות הדור, לכן זו דווקא מעלה".
בנוגע להשקפותיו הפוליטיות הוא אומר "אני אגדיר עצמי כאיש מרכז, אבל הרבנות לא צריכה להתעסק בפוליטיקה".