מילים של Computer- ים

שפת מחשבים היא אנטיתיזה ספרותית גסה. היא שפה של קיצורים, של מספרים ואייקונים, של קמצנות בתווים, קוסמופוליטית עד חלחלה, שפה של עצלנים כרוניים. הרעיון המרכזי שבה הוא לומר כמה שיותר בכמה שפחות, כי כל תו הוא עוד מאית שניה און ליינית. היא לפעמים נדמית כמו קריאת הוראות הפעלה של תנור חימום, אך מצד שני יש בה עומק פוסט ורבאלי, ותחושה עצומה של מרחבים כמו כלב שיוצא לחרבן במדבר.

אפשר להביע בה בצורה יצירתית ומשובבת נפש מחשבות עמוס עוזיות באס.אמ.אסית, ולא מן הנמנע כי בקרוב יתבסס לו הז'אנר הספרותי המקוון, שאחד ממיישמיו הציוניים הוא יזהר הר לב בספרו "פובידיליה", שם המחבר תוקע סמיילים, מספרים, הכל כדי לחבל בזרימה הטבעית של המילים וליצור שפה חסכמית. משום מה, אני לא בטוח, שהראשון שעשה את זה בעולם הבידור היה "פרינס" או "זה שבעבר נקרא פרינס", או זה "שקראו לו פרינס והיום פרינססה" בשירו האייטיזי המחריד: "I Will Dye 4U".

נערה בת ה-13 מסקוטלנד הגישה למורתה חיבור שהורכב מקיצורי טקסט בלבד והחל כך: My smmr hols wr CWOT. B4, we usd 2go2 NY 2C my bro, his GF & thr 3 :- kds FTF. ILNY, it's a gr8 plc. והתרגום לעברית: "חופשת הקיץ שלי הייתה בזבוז זמן מוחלט. בעבר נהגנו לנסוע לניו יורק כדי לבקר את אח שלי, החברה שלו ושלושת הילדים הצווחניים שלהם. אני אוהבת את ניו יורק. זה מקום נהדר". הדבר עורר זעזוע. ג'ודית גילספי, ממועצת ההורים הסקוטית, אמרה כי אולי בעוד 50 שנים יזדעזעו מורי האנגלו-SMSית כאשר יתברר כי אמנות הקיצור השתכללה עוד יותר, וייתכן שלבסוף יסתכם כל אוצר המלים האנושי בהברה אחת. מעניין מה תהיה ההברה הזאת.

פרוורדו את עצמכם הלאה

בינתיים, השינויים המבניים עדיין לא תפסו חזק ברמה המילולית הבין אישית, למרות שמסתובבים בינינו אנשים עם קול כמו מודם מקולקל ומוח עמוק כמו פד לעכבר. בהיותי רגיש באופן סטייתי משהו לניואנסים יום יומיים, שגורמים לי לעיתים לצותת בלי בושה לשיחות נפש משפחתיות בסניפים של קופת חולים, או סתם להקשיב לכמה פרחות שצבעו בסגנון: "בלונדיני גלגילי", אני לא יכול שלא להתפעל ממילים כמו " פירוודתי" (עשיתי Forward) או "ריסטרתי" (עשיתי Restart), שאפשר לקרוא להם בניין תוכנה או חומרה, וכמו כן מילים כמו "לינקבילי" או "קליקבילי", בניין אינטרנט, למרות שהם נשמעות כמו שמות משפחה גרוזיניים.

בזמן האחרון שמתי לב לחיה חדשה, עצובה, מצחיקה, ומשום מה יש לי תחושה חזקה שאקדמיות לספרות וללשון לא ממש יאמצו אותה בלב ובנפש פנימה. אנשים שמכניסים מילים אנגליות באמצע משפטים לא אנגליים זו כבר תופעה מוכרת. משפטים כמו: "יט (יענו Yet), אני חייבת לעשות שופינג בוויקאנד", או: "סטיל (הכוונה ל- Still), אני חושבת שצביקה פיק הוא מה זה האס בין (Has Been)", הם דברים ששומעים כל הזמן.

פוזמק לינקבילי

אבל פתאום התגנבו לשפה, בעיקר במגזיני מחשבים מילים מעורבות כמו: "User- ים", "Jpg-ים", "Gif-ים", Zip-ים", ו-"Ping- ים", מילים הכרחיות של עצלנים ממוחשבים שכמונו, שמעדיפים להגיד Jpg-ים במקום קבצי Jpg וכדומה. לנסות לפנות לאקדמיה ללשון כדי שתנפיק קונטרות עבריות הוא מגוחך. עשר שנים לקח להם להפנים את המצאתו של השלט הרחוק ואת תופעת הזיפזופ. לעברת את המציאות זהו קרב אבוד מראש. איפה להתחיל? אפילו מילה כמו "אינטרנט" היא לועזית, אי אפשר לעצור את השצף החומרי של השפה.

יש הרבה אנשי ספרות ולשון סיזיפיים שמנסים לעצור את חדירת הנגיפים המקוונים למחזור הדם המילולי, אך מלחמתם היא אבודה ופתטית. השפה בסופו של דבר מתארת את המציאות בה אנו חיים, לא את המציאות בה חיינו או בה אנחנו רוצים לחיות. זה לא אומר שהמילים הללו ידחקו לתהומות השיכחה מילים ארכאיות מופלאות. יש מקום לכולם, גם ל"לינקבילי" וגם "לפוזמק".