נתונים: 30% מנפגעי התקיפה המינית הם ילדים

הדו"ח השנתי המסכם (2002) של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל מצביע על כך ש-30% מנפגעי התקיפה המינית הם ילדים וילדות בני פחות מ-12, 25% מהם בני 13-18. בחלוקה בין המינים, הנשים הן הסובלות העיקריות (כ-87% מהמקרים). רק כ-12% מהנאנסות ונפגעי התקיפה המינית פנו לדווח למשטרה.
הדו"ח מצביע על עליה דרמטית במספר הפונים מאז 1990. ב-1990 נרשמו 2,328 פניות לעומת 32,533 שפנו אשתקד (מהם 7,802 נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס).
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס, הילה קרנר סולימן, תגיש מחר (יום ג') את הדו"ח המסכם לרעיית נשיא המדינה, גילה קצב. לדברי קרנר סולימן, "הדו"ח מציב בפנינו מראה בלתי נסבלת, שאינה אלא אפס קצה של תופעת האלימות המינית בישראל".
מספר הנאנסות והנאנסים הגדול ביותר נמדד בתל אביב. 519 נשים ו-132 גברים נאנסו בשנה שעברה. תל אביב "מובילה" גם במספר מקרי גילוי עריות על ידי אב הבית, 193 מקרים נרשמו נגד נערות ו-27 נגד נערים. בשנה שעברה נרשמו בתל אביב 75 מקרי אונס קבוצתי של נשים ושישה מקרי אונס גברים. שמונה נשים וגבר אחד טילפנו למוקדי סיוע ודיווחו על הטרדה מינית בטלפון.
בערים המעורבות כמו חיפה וירושלים יש עלייה מתמדת בפניות מהמגזר הערבי, אם כי מספר הפונות הערביות נמוך מאוד, מחשש לפגיעה בכבוד המשפחה. 221 נשים יהודיות בחיפה דיווחו על אונס, לעומת שמונה ערביות . בירושלים דיווחו 248 נשים יהודיות על אונס, לעומת שבע נשים ערביות.
927 פונים למרכזי סיוע דיווחו שהתוקף היה זר לחלוטין, 1,102 הותקפו מינית בידי ידיד/מכר, 1,485 על ידי בן משפחה ו- 432 על ידי מעסיק.
מבין 7,802 מקרי התקיפה המינית, 1,764 בוצעו במגורי הנפגעת, 467 במגורי התוקף, 474 במקום העבודה, 200 בטרמפ 763 בחוץ, 95 בצבא, 433 מקרים באוניברסיטה ובבתי ספר וחמישה מקרי אלימות מינית נרשמו בבתי הסוהר.
נתוני דו"ח האונס נאספו מעשרה מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית בישראל.