שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בית בתוך מגדל
    ברחוב יהודה הלוי 36 נשלמות בימים אלה עבודות השיקום של 'בית מני', שנבנה לפני 88 שנה ונשמר ללא תוספות כל השנים. כיום הוא בבעלות בנק לאומי שבקשתו להרוס את הבניין נדחתה אחרי מאבק ציבורי

    מי שעובר בימים אלו ברחוב יהודה הלוי בתל אביב וחולף על פני בית מספר 36 רואה שני פרויקטים של בנייה לקראת סיום. אחד מהם הוא מגדל משרדים מודרני עם הרבה זכוכית ושיש, ובצידו בית בן שתי קומות מתקופת תל אביב הישנה, שתהליך שיקומו הולך ונשלם בימים אלה. זהו 'בית מני', שהוקם לפני כ-88 שנים ולמרות שהזמן נתן בו את אותותיו, בלשון המעטה, הוא נשמר מאז בצורתו המקורית. בשלוש השנים האחרונות עבר הבית תהליך שיקום קפדני ויסודי, ועם חנוכתו מחדש ישמש בקרוב כחלק ממשרדי בנק לאומי, שהוא הבעלים של הבית.

    מחוץ לתחום אחוזת בית

    'בית מני' דווקא נבנה בידי אחר, שלמה ברסקי, אולם כמו במקרים רבים אחרים הייחוס הוא שמקנה בסופו של דבר תהילת עולם.
    סיפורו של הבית בן שתי הקומות מתחיל בשנת 1915, כשש שנים אחרי הקמת העיר העברית הראשונה. הוא נבנה במה שהוגדר אז "מחוץ למתחם 'אחוזת בית'", כי הגבול עבר בין בית מספר 34 לבית מספר 36.
    ברסקי, איש עסקים מוכשר, שבנה בין השאר את מלון פאלאס בירושלים (כיום משכנו של משרד התמ"ס), רכש את המגרש בן כ-700 מ"ר בשנת 1914 ובמשך שנה בנה בית בן שתי קומות, בכל קומה דירה.
    בשנת 1924 נמכר הבית לבנק אנגלו-פלסטינה (אפ"ק), כאשר המגרש נרשם על שם חבר הנהלת אפ"ק, יעקב קהאן, שהיה אזרח הולנדי.
    שש שנים אחר כך, בשנת 1930, מכר אפ"ק את הבית למלכיאל מני, בן למשפחת מני המפורסמת מחברון שעזבה את עיר האבות בעקבות הפרעות של 1929 וחלק מצאצאיה הגיע תל אביב.
    בחוזה צויין מפרט הבניין: קומת קרקע ובה 10 חדרים, שני מטבחים, שתי אמבטיות ושתי מרפסות. בקומה השנייה – שמונה חדרים, שתי אמבטיות, שני מטבחים ושתי מרפסות.
    מלכיאל מני התמנה לשופט יהודי ראשון בבית הדין המחוזי בחברון בשנת 1886 ושימש בתפקיד 12 שנה. אחר כך עבר לירושלים ועבד כעו"ד פרטי. ב-1918 התמנה על ידי השלטון הבריטי לשופט היהודי הראשון בבית המשפט העליון. אחר כך עבר לתל אביב והתמנה בשנת 1926 לשופט מחוזי ביפו ושימש בתפקיד עד 1929.
    שלוש שנים בלבד התגורר מלכיאל מני בבית ברחוב יהודה הלוי בתל אביב, עד מותו בשנת 1933. לאחר מותו עבר הבית לצאצאיו (אחת מבנותיו, ג'וליה, היתה אשתו של דניאל אוסטר, שכיהן כראש עיריית ירושלים). בשנת 1978 נמכר הבית לבעליו הנוכחיים, בנק לאומי.
    בשלב ההוא, כאשר המודעות לשימור מבנים היתה בחיתוליה, ובעיריית תל אביב עדיין לא פעל צוות השימור, התכוון בנק לאומי להרוס את המבנה כדי לבנות מגדל משרדים. המועצה לשימור אתרים פתחה במאבק ציבורי נרחב לעצור את הריסת הבית. הנושא אף הועלה במליאת הכנסת (באוקטובר 1985) על יד הח"כים דאז מרדכי בר-און ועדנה סולודר. ביולי 1986 המליצה ועדת בינוי ערים לאשר את תוכנית הפיתוח של בנק לאומי, בתנאי לשימור המבנה במה שמוגדר "תנאי שימור מחמירים". בנובמבר 1991 הוכרז 'בית מני' לשימור ונדחתה בקשת בנק לאומי להריסתו.

    בית בלי יסודות

    כשלוש שנים נמשכה עבודת שיקום הבניין על ידי משרד האדריכלים אמנון בר-אור, אחרי עבודת מחקר של כשבע שנים. בר-אור, שכבר שיקם כמה וכמה בתים בתל אביב הקטנה, כמו בית לוין בשדרות רוטשילד (לשעבר השגרירות הרוסית) ובית עקיבא וייס ברחוב אחד העם פינת הרצל, מספר כי 'בית מני' נבנה בלי תכנון אדריכלי, בטכנולוגיה של בתים ערביים וגם נבנה על ידי בנאים ערבים. בבית היו, כאמור, שתי דירות. בשלב מאוחר יותר כל דירה חולקה לשניים ונוצרו ארבע דירות, עם חדר מדרגות מרכזי. בשלב מסוים הושכר הבית גם למשרדים.
    הבית בנוי אבני כורכר עם יסודות אף הם מכורכר, ממש כפי שבנו בעת העתיקה – לכל חדר חופרים תעלות בעומק של שני מטרים ובצורת ריבוע, ומניחים בהן אבני כורכר לא מסותתות עד לפני הקרקע. מעל שכבה זו ממשיכים לבנות את הקירות עם אבני כורכר מסותתות המחוברות זו לזו בטיט-סיד.
    בר-אור מציין כי ניתן למצוא בבית את סממני המעבר לטכנולוגיות חדשות המשתלבות בבנייה המסורתית, כמו שימוש באלמנטים מבטון שהובאו מוכנים לאתר (מעקות ועמודים במרפסות) וכן שימוש בקורות ברזל כשביניהן יציקות בטון.
    אדריכל השימור מדגיש, כי ייחודו של הבית בכך שנבנה מראש בשתי קומות וכך נשמר עד היום. הוא גם לא עבר שום שינויים משמעותיים במשך השנים. בצילום משנת 1918, מספר בר-אור, נראה הבית באותה מתכונת כפי שהוא היום.
    על קירות הבית מבפנים נחשפו ציורי קיר שחלקם שוחזר בידי שי פרקש והלנה קנטור. הרצפה היתה עשויה מרצפות מצוירות ששוחזרו בצרפת. משקופי העץ והתריסים שוחזרו אף הם ואחרי שנחשפה שכבת הצבע המקורית בתריסים הישנים, התברר כי היו צבועים בגוון חום-ירקרק ובצבע זה נצבעו התריסים החדשים. מעל משקופי החלונות החיצוניים שוחזרה שכבת האבץ שהיתה במקור.
    חלקו האחורי של הבית ההיסטורי משולב בתוך מגדל המשרדים שבנה בנק לאומי. כלומר, המגדל "עוטף" חלק מבית מני עם קירות זכוכית. שני גשרים מחברים בין המגדל לשתי קומות הבית ההיסטורי. את מגדל המשרדים תכננה האדריכלית מירי קייזר. הקבלן המבצע את שימור הבית הוא רובי פלד.
    על פי התכנון הנוכחי, הכניסה לבית מני היא דרך הלובי של המגדל החדש. בר-אור היה רוצה שהכניסה תישאר מהרחוב, ואף עמד על כך ששני החדרים הקדמיים בקומה הראשונה ישומרו ללא תקרות אקוסטיות, כדי שיוכלו אולי לשמש למעין מוזיאון קטן לתולדות הבנק.

    תוכנית אוניברסיטאית בשימור

    בתוך כך, אוניברסיטת תל אביב פותחת בשנת הלימודים הבאה תוכנית ללימודי תעודה "בשימור המורשת הבנויה". התוכנית תיפתח אחת לשנתיים ומיועדת לבעלי תואר ראשון. ראש התוכנית, האדריכל אמנון בר-אור, אומר כי מטרת הלימודים להקנות ידע מקצועי ולהכשיר בעלי תפקידים שעוסקים או יעסקו בשימור מבנים ואתרים. קורס כזה, אומר בר-אור, יכול להעשיר רבות בין השאר אנשי מינהל ההנדסה ברשויות המקומיות שעוסקים בשימור. בתוכנית ארבעה סימסטרים בהם משולבים סיורים רבים, וייתכן שיתקיים סימסטר נוסף באיטליה.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בית בתוך מגדל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אמנון בר אור
    הבית לפני השיפוץ. במשך 88 שנה הלך והתפורר
    צילום: אמנון בר אור
    צילום: דוד הכהן
    הבית אחרי השיקום. מרצפות מצרפת
    צילום: דוד הכהן
    צילום: דוד הכהן
    בר-אור. הקפדה על כל פרט
    צילום: דוד הכהן
    מומלצים