עמרם מצנע הודיע הערב (א') במפתיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר העבודה. להלן נאומו המלא:
"לפני 9 חודשים התייצבתי כאן בפניכם ולקחתי אחריות. ראיתי לאן מידרדרת המדינה והאמנתי שאפשר גם אחרת. האמנתי שיש בכוחי לשנות את נתיב ההתרסקות אליו צועדת החברה הישראלית. לא שררה ביקשתי, לא כבוד אלא רק זכות לשרת את הציבור. נבחרתי בידי רוב עצום וחסר תקדים של חברי מפלגת העבודה, אבל לצערי, למרות הרוב העצום והאמירה הברורה של חברי המפלגה, היו אנשים בהנהגת המפלגה הנוכחית שלא הפנימו ולא כיבדו את החלטת הבוחרים ועשו את הכל על מנת לפגוע ביכולתי להוביל את המפלגה.
פגיעה ביו"ר המפלגה כמוה כפגיעה במפלגה ובחבריה. הם שמו את האינטרסים האישיים שלהם לפני אלה של המפלגה, פגעו וחיבלו ללא הפסק בדרכה של המפלגה גם בזמן הבחירות וגם לאחריהן. אני בטוח, אני משוכנע שהקווים המדיניים שהצגתי והמדיניות שאותה אני מייצג נכונים וצודקים.
"איני מצטער שאני בנוי אחרת"
אני בטוח ביכולתי להנהיג את המאבק לשלום אך אני בטוח פחות ביכולתי וברצוני להתמודד שוב ושוב כל בוקר מחדש על הלגיטימציה שלי כיו"ר מפלגת העבודה. לצערי, לא מצאתי שותפים בחלק ניכר מחברי הסיעה בכנסת ובמוסדות המפלגתיים. אני בוש בכך שמאז שנבחרתי לפני הבחירות לכנסת וגם לאחריהן לא מעטים בהנהגת המפלגה עסקו בי ובמאבק נגדי יותר מאשר במאבק לשלום ולצדק חברתי. אני מצטער על כך, אך איני מצטער על כך שאני בנוי אחרת.
שוב ושוב אמרו לי ושמעתי גם בתקשורת כי עלי להיות מנוול יותר, תחמן ומניפולטור ולהתנהג כפי שנוהגים איתי. איני מצטער על כך שזו לא היתה דרכי, לא באתי לפוליטיקה לא לבזות ולא להתבזות. אני מסרב להיות תבנית נוף מפלגתי. באתי כדי להיאבק על עשיית השלום, באתי כדי להיאבק על דמותה החברתית של מדינת ישראל. אני מאמין היום כמו שהאמנתי לפני 9 חודשים שאפשר וצריך להוביל את ישראל למציאות אחרת.
אני מאמין בתנועת העבודה - שורשיה והישגיה בהקמת המדינה, בבנייתה, בהתפתחותה ובהגנתה הם נכס. אני גאה להיות חבר במפלגת העבודה אבל כמי שמאמין באמירת אמת וביושר ציבורי אני מרגיש חובה לומר כי במצבה הנוכחי של מפלגת העבודה לא ניתן להנהיג אותה.
"מפלגה עם יצר הרס עצמי"
באתי עם פוליטיקה קצת אחרת, נקייה, ישרה. אני לא מוכן לסבול מצב שבשביל לעמוד בראש המפלגה צריך לעשות קומבינות, חשבונות אישיים ולומר חצאי אמיתות שאין ביניהם ובין טובת המדינה והמפלגה דבר וחצי דבר. זה פשוט לא אני.
אתם שואלים בטח, מה לא ידעת את זה מראש? כן, ידעתי שהדרך הפוליטית היא לא קלה, אבל לא עד כדי כך, להיתקל באיבה שכזו, בחוסר גיבוי ובחוסר הבנה שלמפלגה יש דרך, יש אידיאולוגיה ולא רק עניינים אישיים. בגלל התנהגויות מעין אלה איבדה מפלגת העבודה את אמון הציבור ואת הקשר שלה עם הבוחרים.
אין יכולת לקחת אחריות על מפלגה שבמקום להיות אלטרנטיבה לשלטון הימין הכושל עוסקים חלק ממנהיגיה בתככים ובמחנאות פוליטית. אין דרך להנהיג מפלגה עם אנשים בעלי יצר הרס עצמי ויצר התאבדות פוליטית. אינני יכול לקחת אחריות על מפלגה העומדת על סף פשיטת רגל כלכלית לאחר שנים של ניהול כושל ובזבזני.
"לא קל לי לאכזב"
אני יודע שרבים האמינו בי ועדיין מאמינים. צר לי, כי אולי אני מאכזב רבים וחלקם אפילו כועסים ואני באמת יכול להבין אותם, אבל אם הייתי ממשיך בשקר הזה הייתם כועסים עלי הרבה יותר ובצדק.
מרגע שהבנתי שאין בכוחי במציאות המפלגתית הקיימת להוביל את המפלגה, החלטתי כפי שאני נוהג תמיד, לקחת אחריות. היום אני מחזיר את המנדט שקיבלתי מידי חברי המפלגה, מפלגת העבודה, ואפרוש מתפקידי כיו"ר המפלגה. כמו ההחלטה להציב עצמי לבחירת הציבור גם ההחלטה הזו לא היתה קלה. התלבטתי ושקלתי את העניין בכובד ראש. המעמד הזה כפי שאתם בטח יכולים לתאר לעצמכם לא קל לי.
לא קל לי לאכזב את כל הבוחרים ואת כל האנשים שתמכו והאמינו בי, לא קל לי לעמוד כאן הערב ולומר את הדברים האלו. אבל אינני יכול עוד לקום כל בוקר בתחושה שאני מוליך אותם שולל.
אני מחזיר את המנדט אבל לא הולך הביתה, אני לא זונח את הדרך. אני מאמין בדרך השלום ומאמין כי מדינת ישראל חייבת למצות כל מהלך שיביא לפתרון הסכסוך עם שכנינו הפלסטינים. אני משוכנע גם היום שאסור לנו למשכן את עתידנו בהתנחלויות ובהתיישבויות בשטחים. אני משוכנע שעלינו להיפרד מהפלסטינים ומאשליות רבות כל כך. רק אז נוכל באמת לשוב ולטפל בבעיות הכלכליות והחברתיות הכל כך קשות של החברה בישראל. צר לי כי אני מאכזב רבים. צר לי אם מעשיי יעכבו אפילו במעט את מחנה השלום במאבקו, אבל דרכנו, דרך הפשרה, ההסדר המדיני, דרך השלום, סופה לנצח.
אני קורא לכל החרדים לגורלה של מדינת ישראל להושיט יד לדרך השלום ובמקום הזה של המאבק לשלום ולצדק חברתי, במקום הזה אנחנו עוד ניפגש. סיכמתי עם מזכ"ל המפלגה על קביעת לו"ז ותהליך להעברה מסודרת של התפקיד. תודה רבה לכם וערב טוב".
