ניסוי מהפכני: חיסון נגד מחלת קרון

לפני כשנה הסתיים במרכזים הרפואיים הדסה בירושלים השלב הראשון של ניסוי מהפכני להפקת חיסון נגד מחלת קרון מהרקמה החולה ברירית המעי. בימים אלה מתחיל ל השלב השני של הניסוי, ואם גם הוא יוכתר בהצלחה, החוקרים יוכלו לבשר לעולם על מציאת חיסון לאחת ממחלות המעיים הקשות לריפוי.
החיסון כבר שינה את חייו של נועם תורג'מן בן ה-25. "קשה לי להתרגל לזה שאני בריא", הוא אומר בהתפעלות, "שאין לי כאבים, שאני לא צמוד לבתי חולים".
סמוך לגיוסו התחיל תורג'מן לסבול מכאבי בטן חזקים ומשלשולים. "הרופאים נטו לייחס את התופעות האלה למתח שבו הייתי שרוי עקב בחינות הבגרות", הוא משחזר, "אבל הבגרויות עברו בהצלחה והתגייסתי. רק כשהכאבים החמירו עברתי קולונוסקופיה, שהראתה שאני סובל ממחלת קרון".
ארבעה חודשים אחרי שהתגייס הוא שוחרר מהצבא על רקע מחלתו. "המצב שלי החמיר", מספר תורג'מן, "וטופלתי בסטרואידים ובהרבה תרופות נוספות, שלא במיוחד הקלו עלי. כל שבועיים-שלושה הייתי מתאשפז, מתאזן ושוב נידון להתקפי המחלה". במשך הזמן הוא התחתן ולמד, אבל בגלל המחלה, לדבריו, הוא נזרק מכל מקום עבודה. "כל שבועיים הייתי נעדר לארבעה ימים לפחות, איזה בוס ירצה עובד כזה?", הוא אומר.
במהלך השנים הוא השתתף במספר ניסויים שלא הועילו לו, לדבריו – עד לניסוי האחרון. "היום, שנה אחרי הניסוי המהפכני, אני עדיין נדהם מהתוצאות", אומר תורג'מן. "יש לי רגיעה מוחלטת מהמחלה עד כדי כך שאני שוכח שהייתי חולה. אני לא סובל, ואני יכול להתמיד בעבודה ולהתחייב. התרופה הזו העניקה לי את חיי חזרה, ואני מתפלל שהנס הזה יימשך".
את הניסוי שהביא להפקת החיסון עורכים פרופ' ערן גולדין, מנהל השירות הגסטרואנטרולו - גי במרכזים הרפואיים הדסה, וד"ר ירון אילן, מנהל מחלקה פנימית בהדסה. הניסוי התחיל לפני שנתיים בעכברים וחולדות, והתוצאות הטובות שהושגו הובילו להחלטה להרחיב אותו לבני אדם.
מסביר פרופ' גולדין: "במהלך בדיקת קולונוסקופיה, הבודקת את רירית המעי הגס, נוטל הרופא ביופסיה מהרירית, שם לפי השערתנו נמצא החומר שאותו תוקף הגוף. במעבדה מפיקים מהדגימה חלבון ורוקחים תרופה נוזלית. החולה שותה אחת ליומיים את תכולת הבקבוקון שהופקה מהרירית שלו. במילים אחרות, לכל חולה יש את התרופה המסוימת לו עצמו.
"עקרון נטילת החומר בשתייה משמעותי, כי כמו כל דבר שנבלע, החומר מגיע למעי הדק ושם המערכת החיסונית, שתפקידה לזהות את מרכיבי המזון, מזהה את החומר, שבעבר היא דחתה אותו, כחיובי. למעשה, אנחנו מחנכים מחדש את המערכת החיסונית לקבל את החומר, שבעבר גרם לדלקת בחולה. כשהמערכת מתרגלת לחומר, כלומר לחלבון, היא מפסיקה לתקוף אותו, ואז ממילא כבר אין דלקת. הגוף מרפא את עצמו בעצמו בעזרת מניפולציה שהפעלנו עליו על ידי הוצאת תאים רעים, שיפורם והחדרתם חזרה לגוף בדרך אחרת, כך שהוא יקבל אותם כידידים ולא כאויבים. כך אנחנו מקווים להביס את מחלת קרון".

מחלה אוטואימונית דלקתית

"קרון היא מחלה דלקתית במערכת העיכול, הפוגעת בקטעים מסוימים של המעי הדק או הגס או בשניהם", מסביר פרופ' גולדין. "היא מתבטאת בכאבי בטן ובשלשולים קשים, המלָוים לא אחת בחום. סיבת המחלה לא ברורה דיה, אך ידוע שיש לה רקע גנטי.
"זוהי מחלה אוטואימונית, שבה המערכת החיסונית תוקפת את המעי. מתח נפשי מביא להחרפת תסמיני המחלה. בקרון, המערכת החיסונית עובדת בצורה מוגזמת, מזהה כאויב את המולקולה הנמצאת במעי ולכן תוקפת אותו, מה שגורם לדלקת".
מחלת קרון אופיינית לחברת השפע המתועשת ומופיעה לרוב בגילאי 25-15. היא שכיחה אצל נשים וגברים במידה שווה ונפוצה בעיקר בקרב יהודים. המחלה נקראת על שם רופא יהודי אמריקאי, שזיהה אותה בשנות ה-30.
"המחלה לא מקצרת את החיים", מסביר פרופ' גולדין, "אבל פוגעת מאוד באיכותם". הטיפול הוא בתרופות אנטי דלקתיות ממשפחת הסטרואידים, שממתנות את פעילות המערכת החיסונית. 50% מהחולים נאלצים לעבור ניתוח לכריתת קטע המעי החסום בשל הדלקת.
"היתרון של השיקוי שהפקנו", אומרים החוקרים, "הוא שלכל חולה ישנו הטיפול העצמי האופטימלי שלו. 'חייטנו' לכל אחד תרופה על פי מידותיו ונתוני הרקמות שהוצאנו מהמעי שלו".
בשלב א' של הניסוי השתתפו עשרה חולים, שטופלו בהצלחה בחיסון הנסיוני במשך שלושה חודשים. "לא היו להם תופעות לוואי, ואצל כולם היה שיפור בדרגות שונות", מדווחים החוקרים בסיפוק. כעת מתחיל בהדסה שלב ב' של הניסוי, בהשתתפות חולים רבים.
התוצאות הראשוניות של הניסוי גררו התעניינות בכל העולם. הן יוצגו בקרוב בכנס של החברה האמריקאית לגסטרואנטרולוגיה, שבו ישתתפו יותר מ-10,000 רופאים מרחבי העולם.