שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "נותנים לילד לבכות במשך שעות"
    כמות הילדים בכיתות לבני השנתיים-שלוש אצלנו גדולה פי שלושה מזו הנהוגה בעולם המערבי – כך עולה ממחקר בינלאומי חדש. הצפיפות וההזנחה מסכנות את התפתחותם ומגדילות את סיכוייהם להפוך לאלימים. ויצו ונעמת: אנחנו מנסים לפצות על המחסור בכוח-אדם. עורך המחקר: "אני לא ממליץ להורים להיות רגועים".

    איכות מעונות היום בישראל ירודה, ברבים מהם התינוקות מוזנחים, אין הקפדה על הגיינה והילדים בוכים זמן ממושך עד שמתייחסים אליהם, דבר המסכן את התפתחותם ומגדיל את הסיכוי להתנהגות תוקפנית ואלימה מצידם – כך עולה ממחקר רב-לאומי בהשתתפות חוקרים מישראל, אוסטרליה וארצות-הברית. במעונות היום הציבוריים והפרטיים בישראל שוהים כ- 80 אלף פעוטות עד גיל ארבע.
    פרופ' אבי שגיא-שוורץ, שערך את המחקר בארץ, מציין כי אחת הסיבות המרכזיות לאיכות הטיפול הירודה של המעונות בארץ היא מספר הילדים הגבוה במעון. שגיא-שוורץ, ראש המרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, אומר כי המספרים חורגים מן התקנים המקצועיים המקובלים בעולם, וכך גם היחס בין מספר הילדים למטפלות. מן המחקר עולה, כי בעוד שבמעונות באוסטרליה ובארצות-הברית מקפידים על תקן מקסימלי של שמונה עד עשרה ילדים בקבוצת הגיל של שנתיים-שלוש, פועלות בישראל כיתות בנות 27 ילדים – פי שלושה מן התקנים המותרים בעולם המערבי.
    עוד נמצאו במעונות קבוצות של 15 תינוקות בגילאי חצי שנה עד שנה, אף שהאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים והאגודה האמריקנית לבריאות הציבור קבעו כי התקן המומלץ הוא שישה תינוקות. במדינות רבות בארצות-הברית הפעלת קבוצות מעבר לתקן מהווה עבירה על החוק. חריגה גדולה מהתקן המקובל התגלתה גם בסוגיית היחס בין מספר הילדים למטפלת: בישראל, על כל 11 פעוטות בני שנה ושלושה חודשים עד שנתיים מופקדת מטפלת אחת. בארצות-הברית ובאוסטרליה, לעומת זאת, מקפידים על יחס של מטפלת אחת על כל ארבעה פעוטות.
    לדברי פרופ' שגיא-שוורץ, בעבר איפשרו לו קברניטי המעונות הציבוריים להיכנס למעונות ולערוך תצפיות באופן מסודר – אך בעקבות מחקר קודם בנושא, שנערך לפני מספר שנים והציג ממצאים קשים, הם אינם מאשרים לו להיכנס באופן מסודר. "למרות זאת אני מסתובב במעונות ולא ראיתי שום שינוי מהמחקר הקשה הקודם", אומר שגיא-שוורץ. "אילו הייתי צריך לשלוח את ילדי למעונות בישראל, לא הייתי רגוע. אני לא ממליץ להורים השולחים את ילדיהם למעונות להיות רגועים".

    לא מתמודדים, לא מחליפים

    אמהות רבות לילדים במעונות יום מכירות מקרוב את ממצאי המחקר. "אני מגיעה פעמים רבות להוציא את הבן שלי מהמעון, ואני מזדעזעת כל פעם מחדש לראות אותו מנוזל או עם טיטול מנופח – דבר המעיד שעבר זמן רב מאז החליפו לו", מספרת אם לפעוט בן שנתיים מתל-אביב. "אני מעירה למטפלות, דבר שעוזר לימים הבאים, אבל התופעה חוזרת על עצמה, כיוון שהן באמת לא מסוגלות להתמודד עם מספר גדול של ילדים. כשאני מביאה את הבן שלי למעון ורואה ילדים בוכים ולא ניגשים אליהם, משום שהמטפלות עסוקות בילדים אחרים, ליבי נצבט. נותנים לילד לבכות במשך שעות. אני מתארת לעצמי את הבן שלי בוכה זמן ממושך ולא ניגשים אליו".
    אמא לילד בן שלוש מחיפה מספרת כי לפני שרשמה את בנה למעון, בדקה מעונות רבים והתאכזבה. "העובדה שיש מטפלת אחת על עשרה ילדים היא בעייתית מאוד והתוצאות באות לידי ביטוי בהזנחה, בהעדר התייחסות, בהחלפות טיטולים בתדירות לא ראויה. ילד יכול לעמוד זמן ממושך כשהוא בוכה ולא מתייחסים אליו. זה מתחיל מהרצונות והצרכים הבסיסיים ביותר של הילד, שלא לדבר על הצרכים החינוכיים".
    לדבריה, המטפלות מתניידות בין כיתות גן שונות, וכך נראה כי היחס בין המטפלות לילדים הינו גדול יותר. אולם בפועל, לדבריה, בשעות מסוימות ישנה מטפלת אחת או שתיים בגן, כיוון שהשלישית הלכה לתגבר כיתה אחרת. "לפעמים המטפלת היא הטבחית, לפעמים היא המנהלת שנכנסת למילוי מקום", אומרת מ'.
    "המצב במעונות מלמד על הזילזול ביחס של המדינה לילדים הקטנים. הרי רוב ההורים אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור מטפלת לתינוק בן שלושה חודשים, ולכן שולחות אותו למעון. במצב הקיים היום חייבים לחפש היטב מעון שייתן אם לא את הטוב ביותר, אז את הרע במיעוטו". חברותיה של מ', אמהות לפעוטות המתגוררות בחו"ל, מספרות לה על התנאים המעולים שלהם זוכים ילדיהן במעונות היום ביחס למה שהיה כשהתגוררו בארץ. "ולו מהסיבה הזו לא כדאי לנו לחזור", הן אומרות לה ברגשות מעורבים. התנאים להתפתחות אופטימלית
    מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אומר כי אינו מופתע מממצאי המחקר, משום שמדינת ישראל מתייחסת למעונות כמו שחייל מתייחס לאפסנאות – מקום בו מחזיקים ילדים כמו ציוד צבאי. לדבריו, המצב במעונות הציבוריים שמפעילים ארגוני הנשים טוב יחסית למעונות אחרים, שם המצב פרוץ. "המצב במעונות מאורגנים טוב יותר, אם כי גם הם סובלים מהעדר תקנים מתאימים ביחס למספר הילדים ומקיצוצים בתקציב", אומר קדמן. "למרבה הצער, אנו מקבלים תלונות רבות מהורים, בעיקר במעונות שאינם מאורגנים בכל הקשור בבריאות ובבטיחות.
    כל התפיסה בארץ ביחס לילדי המעונות היא מעוותת, משום שדווקא גילאים אלו משמעותיים ביותר להתפתחות הילד. לצערי, מתייחסים למעונות כאל מקום שצריך להחזיק בהם את הילדים כשהאמא יוצאת לעבודה ולא כמקום חינוכי". לדברי קדמן, כדי ללמד באוניברסיטה צריך המרצה להיות בעל תואר שלישי, בתיכון עליו להיות בעל תואר שני, ביסודי – תואר ראשון, ואילו במעונות מספיקה "תעודת לידה", לדבריו. "למרות תפקידם החשוב של ההורים בחינוך הילד, גם למעון יש השפעה ניכרת בעיצוב אישיותו", אומרת ראש מסלול הגיל הרך במכללה האקדמית גורדון, עירית גילת. "כאשר הצרכים הרגשיים, הקו - גנטיביים והמוטוריים נחסכים במעון – הדבר בפירוש עלול לעכב את ההתפתחות שלו בכל המובנים.
    "ההשקעה בילד חשובה במיוחד עד גיל שלוש, משום שבתקופה זו מבוססים כישורי החיים התורמים להתפתחותה של אישיות בריאה והתנהגות נורמטיבית. חשוב מאוד לאפשר לפעוטות להתנסות, לחשוף אותם לגירויים ולאפשר להם את התנאים להתפתחות. אצל ילד שלא קיבל תשומת לב מספיקה במעון ייגרם נזק שתידרש עבודה קשה כדי לתקנו. אמנם זהו מצב הפיך, אבל כדי לצמצם את הפער דרושה השקעה מרובה". גילת מדגישה, כי כדי שמעון יענה על הצרכים של הילד – נחוצים תנאים להתפתחות אופטימלית.
    "בין השאר זה אומר כוח אדם מספיק ומיומן", מפרטת גילת. "חשוב שתהיה כמות מספקת של מטפלות איכותיות עם הכשרה וגישה לילדים. יש צורך גם באמצעים סביבתיים כמו שפע של משחקים, פעילות וחצר מלאה בגירויים שהם חלק בלתי נפרד מהתנאים הדרושים להתפתחות תקינה". יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני, דוחה את הקביעה כי איכות מעונות היום בישראל ירודה. לדבריה, הארגונים המפעילים מעונות יום מנסים לפצות על החוסר בכוח-האדם בהתמקצעות בתחומים אחרים.
    לדבריה, נעמת ויתר הארגונים זקוקים לכל סיוע ציבורי אפשרי במאבקם מול הממשלה להגדלת תקני כוח-האדם ולהפניית יותר תקציבים לפיתוח החינוך בגיל הרך. המפקחת הארצית במעונות היום של ויצו, עפרה שוהם, מסרה בתגובה כי התקנים בוויצו גבוהים יותר מאלה שנקבעו, מתוך ראיית טובת הילד.
    דובר משרד העבודה והרווחה מסר, כי אין חולק על כך שהמצב האופטימלי הוא שיהיו כמה שיותר מטפלות בקבוצה – אך הדבר ייקר מאוד את תשלום ההורים עבור מעונות וימנע מנשים רבות לצאת לשוק העבודה, כיוון שאז ההוצאות על מעון יהיו גבוהות משכרן. לדבריו, משרד העבודה והרווחה מנצל בצורה אופטימלית את המשאבים הקיימים כדי להעניק לילדי מעונות היום את הטיפול הטוב ביותר. ראשי ארגוני הנשים המפעילים מעונות יום ייפגשו השבוע עם שר העבודה, המסחר והתעשייה אהוד אולמרט, ויציגו בפניו את תביעותיהם להגדלת תקני המטפלות והתקציבים.

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""נותנים לילד לבכות במשך שעות""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נצבט הלב מהיחס לילדים במעונות.
    ההזנחה עלולה לעכב את התפתחות הילד בעתיד.
    מומלצים