התקווה החדשה של חולי הסרטן

החדשות האחרונות המגיעות מכנס האונקולוגים שנערך בימים האחרונים בארצות-הברית מעוררות תקווה בכל העולם: שתי תרופות נגד סרטן המעי הגס, שנוסו על מאות חולים במצב מתקדם של המחלה, גילו יעילות מסוימת במלחמה נגדה. אחת התרופות האריכה את תוחלת החיים של החולים בארבעה חודשים וחצי בממוצע, השנייה גרמה להתכווצות הגידולים הסרטניים.
שתי תרופות, יש להדגיש, אינן מרפאות את המחלה הקשה, הניצבת במקום השני ברשימת גורמי המוות מסרטן בארצות-הברית.אף אחד מהחולים שנטלו חלק בניסויים האחרונים לא נרפא ממנה. עם זאת, תוצאות הניסויים שהוצגו בכנס עשויים לסמן את תחילתו של עידן חדש במלחמה נגד המחלה, בכך שהן פועלות בשיטות חדשות שיעילותן נגד המחלה מבשרת טובות.
"אלה הם כלי נשק חדשים, שעובדים בדרכים חדשות, שמאפשרים לנו להשיג תוצאות טובות יותר", אמר אתמול רופא ממרכז הסרטן בנאשוויל, בישיבת החברה האמריקנית לאונקולוגיה קלינית שמתקיימת בשיקגו, בה הוצגו התוצאות המבטיחות.
ואילו ד"ר רוברט מאייר, מומחה בעל שם עולמי מהמכון לחקר סרטן בבוסטון, הגדיר את התוצאות האחרונות "משמעותיות". "אנו נעים כעת לעבר עולמות חדשים", אמר מאייר. "זוהי שנה משמעותית מאוד עבור עולם האונקולוגיה".
"תרופות חדשות נגד סרטן מנוסות תמיד בשלב הראשוני על החולים הקשים ביותר, כי בחולים כאלה אין מה להפסיד", אומר פרופ' נדיר ארבר, מנהל היחידה לממאירויות של מערכת העיכול במרכז הרפואי תל-אביב. "ההתרגשות העולמית סביב הצלחתן של שתי התרופות החדשות נובעת מההצלחה שלהן דווקא בהארכת חיים של החולים הקשים ביותר, מתוך הנחה שאצל חולים הנמצאים בשלב מוקדם יותר של המחלה- ההצלחה תהיה עוד יותר טובה.
"הטענה שסרטן אינו יכול להתקיים ללא אספקת דם קבועה נשמעת כבר הרבה שנים. הניסויים האחרונים מוכיחים בפעם הראשונה שמתן תרופות שמדכאות גדילה של כלי דם משפיע לטובה על התפתחות המחלה, ונותנים תקווה שבעתיד ניתן יהיה לרפא בצורה כזו לפחות חלק מהגידולים הסרטניים".

סגנון חיים והרגלי תזונה

סרטן המעי הגס הוא הגידול הממאיר השני בשכיחותו בקרב האוכלוסייה בישראל. הוא מופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים, ומדי שנה לוקים בו כ-3,000 איש. 1,500 בני אדם מתו בשנה החולפת ממחלה זו. רוב החולים בישראל מאובחנים בשלב המתקדם של המחלה, משום שהגידול נחבא בגוף עד לשלב מאוחר יחסית, ובין השאר בגלל ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקה לגילוי מוקדם שלו.
המעי הגס הינו החלק האחרון של מערכת העיכול, אליו מגיעות שאריות המזון המעוכל והבלתי מעוכל לאחר שעברו בקיבה ובמעי הדק. בתוכו נספגות שאריות הנוזלים. הוא בנוי כצינור שרירי שאורכו למעלה ממטר וחצי ומונח בבטן בצורת האות חית: חלקו הראשון נמצא בצידה הימני של הבטן, חלקו האמצעי, הרוחבי, עובר לרוחב הבטן העליונה וחלקו האחרון נמצא בצד שמאל.
גידולים ממאירים בחלק זה של הגוף עלולים לחדור את דופן המעי, ולהתפשט לחלל הבטן ולאיברים אחרים בגוף. רוב הגידולים המתפתחים באיזור זה מתגלים בצד השמאלי של המעי ובפי הטבעת.
ממחקרים שנערכו בשנים האחרונות עולה כי ריבוי המקרים של המחלה שנצפה בעשור האחרון בעולם המערבי קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא הקשר בין המחלה להשמנת יתר וצריכת קלוריות עודפת, שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי.
עוד נמצא קשר בין המחלה לעישון ולמחסור בפעילות גופנית. אצל 15 אחוז מהחולים בלבד מאובחנת נטייה משפחתית לחלות במחלה. שיעור התחלואה בקרב הורים, אחים וילדים של אנשים שחלו במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית- ולכן עליהם להיות במעקב קפדני יותר.
עד לפני מספר שנים חולים שאובחנו בשלב מתקדם של המחלה לא שרדו יותר משנה. תרופות חדשות שיצאו לשוק בשנתיים האחרונות האריכו את תוחלת החיים של חולים כאלה לשנה וחצי. הוספת שתי התרופות הניסיוניות, אווסטין וארביטוקס, לסל הטיפולים הקיים נגד המחלה עשויה להאריך את תוחלת החיים שלהם עד שנתיים.
יש לחזור ולהדגיש, כי התרופות החדשות אינן מרפאות את הסרטן. בשלב שבו הוא התפשט לאיברים אחרים בגוף הוא אינו ניתן עוד לריפוי. אולם במונחים של חולים שאין למדע הרפואה מה להציע להם עוד, הארכת החיים בחצי שנה נוספת היא משמעותית מאוד.
התרופה הראשונה שתוצאות הניסוי בה הוצגו אתמול, אווסטין, נוסתה על 400 חולים שסבלו ממחלה מתקדמת. חולים אלה, שטופלו בתרופה יחד עם כימותרפיה, שרדו בממוצע 20.3 חודשים בהשוואה ל-15.6 חודשים ששרדו 400 חולים בקבוצה המקבילה, שטופלו בכימותרפיה בלבד.

יותר כשלונות מהצלחות

תוצאות הניסוי באווסטין הן למעשה ההוכחה הראשונה לכך שצמיחת גידולים סרטניים יכולה להיות מואטת על-ידי חסימת הדם, שמספקים להם חמצן וחומרים מזינים אחרים. הרעיון שעומד בבסיס השיטה מנוסה כבר יותר מ-30 שנה, אולם נחל עד כה יותר כשלונות מהצלחות. כעת מתכוונת החברה שפיתחה את התרופה להתחיל בניסויים דומים גם בחולי סרטן הערמונית, השחלות והכליות.
התרופה השניה, ארביטוקס, הוגשה לראשונה לאישור האף-די-איי, מנהל התרופות והמזון האמריקני, לפני שנתיים, אולם נדחתה בטענה שהניסויים הקליניים שבוצעו בה נערכו בצורה רשלנית. אולם תוצאות הניסוי זהיר יותר, שנחשפו השבוע בכנס האונקולוגים בשיקגו, היו דומות לתוצאות הראשונות.
ארביטוקס פועלת במנגנון שונה מהאווסטין, בכך שהיא מדכאת את החומר המסייע לגידולים לפתח עמידות לטיפולים הכימותרפיים המקובלים. השיטה מכונה רפואה "ממוקדת", משום שהיא מטפלת בגורום הספציפי שמסייע להתפתחות המחלה.
במחקר החדש, שכלל 329 חולים, הצליחה ארביטוקס בתוספת תרופה נוספת לכווץ את הגידולים ב-23 אחוז מהחולים שהיו על סף מוות לאחר שמיצו את האפשרויות הטיפוליות האחרות. המחקר בארביטוקס לא נועד לקבוע האם ניתן להאריך את חיי החולים, אלה לבחון מהן השפעות התרופה על הגידולים הסרטניים.
תופעות הלוואי של שתי התרופות לא היו קשות במיוחד, וכללו בעיקר עלייה בלחץ הדם של החולים, שטופלה על-ידי תרופות.
"מדובר בשתי תרופות חדשות שהן חלק ממערך שלם של תרופות, שחלקת כבר נמצאות בשוק, הפועלות נגד תהליך ספציפי שמתרחש בתא הגידולי, אומרת ד"ר שולמית ריזל, אונקולוגית בכירה במרכז הרפואי "רבין". "בתוך התא הסרטני במתרחשים תהליכים ביולוגיים מסוגים שונים.
"התרופות החדשות מכוונות כל אחת לחלבון אחר בתא, שתפקידם שונה זה מזה. העידן הקודם של התרופות האונקולוגיות פעלו בעיקר על חלוקת התא הסרטני, ולא על הביולוגיה הספציפית שלו. התרופות החדשות מאפשרות התאמה יותר טובה בין הגידול המסויים לטיפול נגדו, וגורמות פחות תופעות לוואי משום שהן פוגעות פחות בתאים הבריאים של הגוף".

תרופה לכל גידול

המחקר באחת התרופות החדשות, אווסטין, מאשש לראשונה את ההשערה שהעלה פרופ' יהודה פולקמן מאוניברסיטת הארוורד בשנות ה-70, שגידולים סרטניים מסוגלים לייצר כלי דם חדשים כדי להזין את עצמם ולהמשיך לגדול. פולקמן טען כי אם תיבלם היכולת הזאת – ניתן יהיה להאט את התפתחות הגידול או לבלום אותה לחלוטין.
"פרופ' פולקמן הוכיח את הבסיס של התאוריה שלו, של הרעבת הגידול במטרה למנוע ממנו להתפתח, במעבדה על מכרסמים", אומרת מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, "אבל עד היום לא נרשמו הצלחות בניסויים בתחום הזה בבני אדם. הטיפולים החדשים מציעים תקווה בכיוון שעד עכשיו לא מצאו לו חיזוקים בבני אדם. אנחנו מקווים שאולי הניצן הזה מבשר טובות גם בשילובים אחרים של תרופות".
הממצאים החדשים עשויים לסמל את פתיחתו של עידן חדש בטיפולים האונקולוגיים, שבו תרופות המבוססות על ידע שנשאב מהגנטיקה יהיו בעלות השפעה משמעותית על ארבעת סוגי הסרטן הנפוצים: ריאות, שד, המעי הגס והערמונית.
"הדור החדש של התרופות, שכולל תרופות נוטפות, מראה תוצאות מבטיחות במלחמה נגד הסרטן", אומר פרופ' נדיר ארבר. "ארבעת סוגי הסרטן שבהם מתמקדים המאמצים כיום הם הרוצחים הקטלניים והמסוכנים ביותר, ויש ביניהם זיקה למרות שמדובר בסוגים שונים של מחלות.
"היום כבר ידוע שאין תרופה אחידה שטובה נגד כל סוגי הסרטן, ושלכל גידול צריך להתאים את התרופה היעילה נגדו לפי המאפיינים הייחודיים שלו. הבדלים בפרופיל המולקולורי של הגידול קיימים לא רק בין סוגי המחלות השונים אלא גם בין החולים שסובלים מאותו סוג של סרטן. כיום המגמה היא לטפל בחולים לפי הפרופיל המולקולרי של הגידול, שמבטא את המוטציות שגרמו לו. אנחנו מקווים שבעתיד ניתן יהיה להתאים לכל גידול את הטיפול האופטימלי עבורו".
ד"ר שולמית ריזל: "אנחנו מניחים שבעתיד, כל גידול שיאובחן יעבור פרופיל ביולוגי, שיביא להתאמת שילוב התרופות המתאים לו. כך יוכלו חולים שונים לקבל שילובים שונים של תרופות המתאימים למצבם".