מדריך ynet: בדיקת תפקודי כבד
מה זה אלבומין, אילו אנזימי כבד בודקים, ומתי יודעים על נזק לכבד? כל מה שרציתם לדעת על בדיקות תפקודי כבד
תפקודי כבד הינן בדיקות שכיחות שנועדו להעריך את איכות ומידת תפקוד הכבד, "המעבדה הכימית" ומסננת הרעלים של גוף האדם. לבדיקת תפקודי כבד נשלחים חולים הסובלים ממחלות כבד כגון דלקת כבד, צמקת הכבד (צירוזיס), גידולים, צהבת, נפגעי חבלה (טראומה), חולים כרוניים, חולים לפני ואחרי ניתוח וחולים הסובלים מחום לא מוסבר או זיהום ממושך. (בדיקות אלה נעשות גם כחלק מסקירה שגרתית אצל רופא המשפחה ותוך כדי אשפוז. תפקודי כבד כוללים מספר בדיקות: אלבומין, אנזימי כבד,( תפקודי קרישה) והצבען בילירובין.
אלבומין
בדיקה שנועדה למדוד את כמות החלבון אלבומין בגוף האדם. האלבומין הינו החלבון המצוי בריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם - הפלסמה. הוא אחראי על העברתן של מולקולות בדם, והוא חשוב גם לשמירת הלחץ האונקוטי - לחץ השומר על נוזל הדם "בתוך" כלי הדם. מאחר ואלבומין מיוצר בכבד, כמויות נמוכות של האלבומין בפלסמה עלולות לנבוע ממחלת כבד, אם כי גם ממחלת כליות (כליות פגומות מאפשרות לאלבומין להשתחרר לשתן).
ערכים תקינים - 3.4 עד 5.4 גרם לדציליטר.
ערכים נמוכים: עלולים להצביע על מחלת כבד, חולים הסובלים ממיימת (אסייטס - אגירת נוזלים בחלל הבטן), כוויות נרחבות, מחלת כליות, בעיות ספיגת מזון ותת תזונה (כדוגמת אנורקסיה) ובחולים במצב גופני ירוד.
ערכים גבוהים: הגוף לרוב אינו מייצר כמויות גבוהות מידי של אלבומין. במקרה של התייבשות מכשירי המעבדה עלולים לקרוא בטעות את המדידה כאלבומין גבוה בשל שינוי ריכוז האלבומין בפלסמה.
פוספטאזה בסיסית
שמות נוספים: ALP, אלקליין פוספטאז
הבדיקה נועדה למדוד את אנזים הכבד אלקליין פוספטאז בנוזל הדם. הבדיקה דורשת לרוב צום של 6 שעות. ישנן תרופות רבות העלולות לעוות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
ערכים תקינים: 44 עד 147 יח' בינלאומיות לליטר.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת תזונה או מחסור בחלבונים.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש במחלות כבד, אלכוהוליזם, חסר דם (אנמיה), חסימת דרכי המרה, מחלות עצם, פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).
ALT
שמות נוספים: אלאנין טראנסאמינאז, SGPT
הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד ALT. האנזים מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין (המרכיבה חלבונים). ריכוזו הגבוה ביותר של האנזים הוא בכבד ולפיכך נזק לכבד יתבטא בשינוי ברמת האנזים בדם.
ערכים תקינים: עד 35 יח' בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.
(תמי: ערכים נמוכים: אין, כיוון שטווח הערכים התקינים הוא מאפס עד 35).
AST
שמות נוספים: אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT
הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, שרירי השלד, תאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד, אנמיה המוליטית, זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים "מזוייפים" של האנזים מתרחשות בעת הריון או לאחר פעילות גופנית, ואינם מצביעים על בעיה.
GGT
שמות נוספים: גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז, גאמא-GT
הבדיקה נועדה למדוד את כמות אנזים הכבד GGT בדם. האנזים מצוי בכמויות גבוהות בכבד, דרכי המרה והכליות. בניגוד לאנזים ALP העולה גם בעת מחלות עצם, האנזים GGT ייחודי יותר לכבד, כך שבחולה בו האנזים ALP גבוה בעוד האנזים GGT תקין, המדובר ככל הנראה במחלת עצם ולא במחלת כבד.
ערכים תקינים: עד 51 יח' בינלאומיות לליטר.
ערכים גבוהים: עלולים לציין מחלת כבד, כשל לבבי, חסימת דרכי מרה.
בילירובין
בילירובין הינו תוצר פירוק של המוגלובין - המולקולה הקושרת חמצן בתוככי הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, דרכי מרה או דם. יש לצום לפחות 4 שעות לפני הבדיקה.
ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0 עד 0.3 מיליגרם לדציליטר
בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 0.3 עד 1.9 מיליגרם לדציליטר.
ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על מחלת דם - אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלול להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או מחלת כבד.
ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים כ"טעות מדידה" ונגרמים בשל חשיפת בדיקת הדם לאור חזק השובר את מולקולת הבילירובין, או בשל ריכוז שומנים גבוה בדם.
תפקודי קרישה
הכבד מייצר גם חלבונים שונים המשתתפים בתהליך קרישת הדם. במחלת כבד מתקדמת נפגעת יכולת הכבד ליצר חלבונים אלה (כמו גם את החלבון אלבומין) ונצפית הפרעה בתפקודי הקרישה- בד"כ בבדיקה המכונה INR. במצב זה נפגעת יכולת הדם להקרש ופגיעה כלשהיא בכלי דם מנזק פנימי כמו כיב קיבה או דליות בושט או פגיעה חיצונית כמו בפציעה מסכין למשל עלולה להביא לדמם בלתי נשלט. מצב זה מעיד כאמור על נזק מתקדם לכבד ובמחלת כבד הוא אחד המדדים המשפיעים על ההחלטה להפנות חולה להשתלת כבד.
מומלצים
