בתי כנסת אשכנזיים

בית כנסת האר"י נבנה במאה ה-16 בקצה השכונה הספרדית ובשולי השטח הבנוי של העיר. הוא נבנה על ידי עולים יוצאי ספרד, שהתיישבו ביוון ואחר כך עלו לצפת, וכונה על כן 'גריגוס', או 'גריקיש'. יחד עם אנשי הקהילה היוונית התפללו בו גם תלמידי הרמ"ק, ביניהם האר"י. במאה ה-18, לאחר עליית החסידים, שימש בית הכנסת את הקהילה האשכנזית וכונה מאז, 'בית כנסת האר"י האשכנזי'.

ברעידת האדמה בשנת 1837 חרב בית הכנסת. שיקומו נמשך עשרים שנה. מעל משקוף הפתח חקוקה באבן כתובת בזו הלשון: "מה נורא המקום הזה, בית הכנסת מרן האר"י ז"ל בשנת ומקדשי תיראו" (בגימטריא שנת תרי"ז, 1857). ארון הקודש גולף מעצי זית בידי אמן פיתוחי עץ מגליציה, בסגנון בתי הכנסת של מזרח אירופה וזה מקורה של דמותו 'האנושית' של האריה. יש התולים את דמות האריה בהוראתו של הרב שמואל הלר, ששימש כרב ראשי של צפת באותם ימים. הרב הלר היה אדם מיוחד. הוא שימש כרופא ואף כתב ספר סגולות ורפואות, למרות שהיה חסר השכלה רפואית רשמית. על פי המסופר, סבכת העץ המקיפה את אחד העמודים בבית הכנסת נבנתה בהוראתו, לאחר שהאר"י הקדוש התגלה אליו שם באחד הלילות שבהם בילה בלימוד בבית הכנסת.

נס אחר, שהותיר את רישומו בבית הכנסת הוא רסיס פגז שנורה במלחמת השחרור על ידי תותחי צבא ההצלה של קאוקג'י. הרסיס פגע בבית הכנסת, ניתק את סורג הברזל של החלון ונתקע בשולי בימת התפילה, מבלי שגרם פגיעה בנפש, למרות שבאותה העת התכנסו בתוכו רבים מיהודי צפת בתקווה למצוא בו מחסה. בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע ובראשו שקערורית ששמשה ל'הדלקה זוטא', בעבור קשישים וחולים שלא יכלו להצטרף לתהלוכת ההדלקה על קברו של הרשב"י במירון, שנערכה מדי ל"ג בעומר.

לפרטים: משה גרוס, 6971722 - 04