ועדה באפילה

למרבה האירוניה, ההודעה לעיתונות ששוגרה שלשום (ג') בדואר האלקטרוני מהכנסת, בעקבות ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא עבירות מחשב בעידן ההיי טק, נחסמה בפיירוול של פרויקט תהיל"ה והגיעה ללא המסמך המצורף. הסיבה: חשש לווירוס. בירור קצר העלה כי לא בווירוס מדובר אלא במדיניות אבטחה קפדנית, שחוסמת כל מסמך עם פקודות מאקרו.

אפשר שהייתה זו תשובה אילמת להצעה שהועלתה בדיון, לחייב בחוק כל ארגון או חברה להתקין אמצעי אבטחה נוקשים, ותזכורת לאיזון הנדרש בין אבטחה שתמנע ממזיקים לצאת או להיכנס לרשת הארגונית לבין הכורח להציב חומות אבטחה גמישות, שאינן פוגעות במשתמשים חפים מפשע ובעבודה השוטפת. במלים אחרות, אבטחה מושלמת אינה בנמצא וגם לא פתרונות קסם באמצעות חקיקה.

מי איים על חברי הכנסת?

גם בחומות הגבוהות ביותר עלולה להתגלות פירצה, הזכיר אריאל פיסצקי, מנהל תחום אבטחת מידע ב"נטוויז'ן". לדבריו, המשטרה חקרה בחודשים האחרונים איומים נגד חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית. לאחר בדיקה, התברר כי המאיים האלמוני, שזהותו לא התגלתה, השתמש בשרת דואר של הכנסת כדי לשגר את איומיו.

פיסצקי דיבר על תחושת היעדר הפליליות שמאפיינת את הגולשים ברשת, שחלקם גונבים, מהמרים, מפיצים תכנים פדופיליים בחסות האנונימיות, לכאורה. סגן ניצב מאיר זוהר, ראש מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה, הכריז על ירידה בתופעת הפדופיליה המקוונת בישראל ומעבר של מפיצי הפורנוגרפיה הקשה למדינות מזרח אירופה, בעקבות המבצעים המשטרתיים האחרונים נגד העבריינים. אפשר לקוות שהוא צודק.

גם זוהר מודה כי המשטרה נמצאת לרוב כמה צעדים מאחור וסובלת מנחיתות מספרית לעומת העבריינים שמשכללים פעילותם באינטרנט. מאזינים קבועים של זוהר לא הופתעו - דברים דומים נאמרו בעבר. יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך, אמרה שלא ייתכן שלרשות מפלג עבירות מחשב עומדים תשעה חוקרים בלבד או 900, לנוכח היקף הפרת החוק בחסות האינטרנט, ודומה כי גם את זה אמרו את זה קודם, לפניה.

עובדים זרים לפני פשעי היי טק

גם במשטרה מסכימים כי יש להעניק עדיפות לפעילות המשטרתית באינטרנט וישנן תוכניות מגירה להקימה יחידה ארצית לפשעי היי טק. בסופו של דבר, אומרים במינהל הטכנולוגיה של המשטרה, התקציב נקבע על פי מדיניות הממשלה או על פי הסלנג הביורוקרטי המעודכן, 'תיעדוף'.

הממשלה מורה על "תיעדוף" לנושא מינהלת ההגירה אך לא ליחידת פשעי היי טק. כלומר, הממשלה הנוכחית מעדיפה לרדוף אחר עובדים זרים חסרי זכויות, שהובאו לכאן באישור ממשלות קודמות, לכלוא אותם ולגרשם מן הארץ חסרי כל, על פני יישור קו עם מדינות מתקדמות אחרות, שמבינות כי חלק מהותי מהפעילות הבלתי חוקית בתחומן הועתקה לאינטרנט. נשמע הגיוני.

לא חבל על הזמן?

אם כן, הבעיות שהוצגו בדיון הוועדה אינן חדשות וכך גם רוב הפתרונות. ועל אף הכוונות הטובות של חברת הכנסת פולישוק בלוך, שהבטיחה כי הברברת תוביל הפעם למעשים, זמן רב הוקדש להצגת בעיות שהוצגו בעבר. למשל, פולישוק בלוך התרשמה לחיוב מהרעיון של ברק רז, להקים משמר אזרחי של מתנדבים באינטרנט שיסייעו למשטרה בעבודתה, לאחר ששמעה עליו שלשום לראשונה. זאת, למרות שאותו רעיון הוצג על ידי רז בוועדת האינטרנט במאי, 2001, ולא בפעם הראשונה.

נשאלת השאלה, למה בטוחים חברי הכנסת שהספירה הרשמית של הממלכה מתאפסת עם השבעת כנסת חדשה? מדוע הם לא טורחים ללמוד את החומר לפני כינוס הוועדה? משפטנים תמיד ישמחו להופיע בדיוני ועדת המדע וועדת המשנה לאינטרנט - ההופעה מכובדת ויוקרתית. גם עיתונאים ישמחו להגיע, אך לא חבל על זמנם של משרתי הציבור שהוזמנו לדיון?

הצעות מופרכות

ועדות הכנסת שעוסקת באינטרנט מתחרות זו בזו בהצעות ואיסורים מופרכים הנשלפים מהמותן, במטרה לכפות על השחקנים בשוק הגבלות מרחיקות לכת, וממעטות לשקול את הפגיעה בחופש הביטוי וברוב השומר על החוק. רוב ההצעות האלה מתפוגגות לחלל הכנסת כעבור מספר דקות, אך בעקבות "המלחמה העולמית בטרור" אין להתפלא אם חלקן יתקבלו כהצעת חוק גם בישראל תוך שנים ספורות. גם ועדת המדע הרבתה להפריח רעיונות עוועיים בישיבה האחרונה, על אף שבדברי הסיכום נאמר כי "חובה עלינו למצוא את האיזון בין חופש הביטוי להגנה על האזרחים מפני פעילות פלילית שרשת האינטרנט היא כלי בעבורה".

שלשום היה זה שופט בית משפט השלום בירושלים, אברהם טננבוים, שהרבה לשפוט עד כה בתיקי תעבורה דווקא. טננבוים הציע לחייב את ספקי האינטרנט לחסום את אתרי ההימורים הנגישים לגולשים ישראלים, צעד שיניא 95 אחוז מהמהמרים באינטרנט בישראל ממעשיהם הבלתי חוקיים, לדבריו.

טננבוים קרא לפעילות נמרצת נגד פעולות בלתי חוקיות שמבוצעות באינטרנט. "גם אני בעד חופש ביטוי אך לא בכל מחיר", אמר, "לרוב האנשים אין מה להסתיר ולכן אינם חוששים מפני פגיעה בפרטיותם". מן הסתם, טננבוים אינו מודע למשפט של שופט אחר, ויליאם או דאגלס, בדבר חשיבות החובה להניח לאדם לנפשו, זו שהיא תחילתה של כל חירות.

הצעה מטרידה נוספת שעלתה שלשום בדיון עסקה בחיוב ספקי האינטרנט לשמור את קובצי הרישום (לוגים) של הלקוחות לפרק זמן קצוב ולסרוק הודעות המשתמשים בניסיון לאתר פעולות חשודות. פיסצקי ענה, בצדק, כי על אף שטכנולוגית הדבר אפשרי, המשמעות של סריקת שניים עד שלושה מיליון פריטי דואר אלקטרוני שנשלחים מנטוויז'ן מדי יום היא פלישה בלתי נסבלת לפרטיות של המנויים.

נוסף על רעיונות החקיקה השונים וההכרה בצורך לייעל את האכיפה, לא שכחה הוועדה להכיר בצורך לחנך את הנוער מפני הסכנות השונות באינטרנט: סחר בסמים, פדופיליה, פורנוגרפיה, וירוסים, הימורים ועוד. משרד החינוך עוסק בחינוך לאתיקה באינטרנט לא מעט בשנתיים האחרונות, ועושה זאת די טוב, אך דומה כי הוועדה לא הייתה מודעת לכך.

לפחות רעיון חיובי אחד הוצע במסגרת הדיון. ועדת המדע דורשת מספקי האינטרנט לספק את שירות האנטי וירוס כחלק מהשירות למנויים ולא בתוספת מחיר. למרבה הצער, לדרישה זו אין כל תוקף מעשי.