יעקב פרי, מנהל יקר

החיים מחייכים ליעקב פרי. ראש השב"כ לשעבר, שפרש בתחילת השנה מניהול חברת הסלולר סלקום, לא נשאר מובטל זמן רב. נהפוך הוא. בחודשים הספורים שבהם הסתובב פרי במגזר העסקי זרמו אליו לא מעט הצעות, שאת מרביתן נאלץ לדחות בנימוס. לחלק אחר מההצעות הוא אכן נענה ואלה, מתברר, מניבות לו תגמול אישי נאה.

ההצעה האחרונה שפרי הסכים להענות לה היתה תפקיד יו"ר בנק המזרחי – בנק המוגדר כרביעי בגודלו בארץ. בתחילת השבוע פרסם הבנק זימון מיוחד לאסיפת בעלי מניות. על הפרק: אישור תנאי העסקתו של היו"ר החדש, יעקב פרי, שנכנס באופן רשמי לתפקידו בסוף חודש פברואר השנה. הזימון חשף את התשובה למה שהפך להיות שאלת היום במערכת הבנקאית: כמה בדיוק שילמו בעלי המזרחי בכדי לשכנע את פרי להצטרף אליהם.

עבור שלושה ימי עבודה בשבוע, המוגדרים בהסכם ההעסקה שלו כ-60 אחוז משרה, אמור ראש השב"כ לשעבר לקבל שכר חודשי בעלות של 90 אלף שקל הצמוד לעליית מדד המחירים לצרכן. כך למשל, במקרה שבו ירד המדד (כפי שאכן קרה בחודשים האחרונים) לא יישחק שכרו של היו"ר החדש. ואלה לא כל ההטבות.

לבעלי השליטה בבנק המזרחי, משפחת עופר מצד אחד ומשפחת ורטהיים מהצד השני, היה כנראה שווה לשלם את המחיר. בשנים האחרונות מסוכסכות המשפחות ביניהן, וכתוצאה מכך לא מצליחות להעביר בבנק אף החלטה מהותית. בייחוד הדברים אמורים לגבי מינוי יו"ר של קבע לבנק.

עד לפני כשנה וחצי כיהן בתפקיד אבי ורטהיים, אחיינו של מוזי ורטהיים המחזיק ב-26 אחוז ממניות הבנק, וגם בבעלות על החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (זכיינית קוקה-קולה בישראל). עם פרישתו של ורטהיים היתה אמורה משפחת עופר, המחזיקה אף היא ב-26 אחוז ממניות הבנק, למנות יו"ר מטעמה. אלא שמינוי זה התעכב בשל ההתנגדות שהביעה השותפה. בסופו של התהליך, ולאחר התערבות מצד בנק ישראל, המפקח על בנק המזרחי, נבחר סוף סוף המועמד שמקובל על שני הצדדים ושיוכל (אולי) להוביל את הבנק קדימה.

עוד לפני שנכנס למשרדי הנהלת בנק המזרחי, חתם פרי על הסכם העסקה עם חברת ליפמן, העוסקת בפיתוח וייצור של מסופי אשראי. ליפמן אינה חברה גדולה או מוכרת כמו בנק המזרחי, אבל אין לזלזל בה: מדובר בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה לפי שווי של מיליארד שקל וחצי, והיא הרוויחה בשנה שעברה לא פחות מ-110 מיליון שקל.

גם בליפמן אמור פרי לשמש כיו"ר דירקטוריון, אם כי בהיקף משרה של 40 אחוז (שני ימי עבודה בשבוע). עבור זאת הוא יהיה זכאי לשכר בעלות חודשית של 42 אלף שקל, שהם כ-500 אלף שקל בשנה. בנוסף להטבות שונות קיבל פרי גם חבילת אופציות גדולה, ששוויה עומד על כ-3.4 מיליון שקל.

מנכ"ל ליפמן, יצחק אנג'ל, הסביר את הסיבה למינוי המפתיע. לדבריו, מנוע הצמיחה העיקרי של ליפמן כיום נעוץ בשוק מסופי האשראי הסלולריים. פרי, האיש שבא מחברת הסלולר הגדולה בארץ, יוכל בוודאי לפתוח עבור החברה דלת אחת או שתיים בשוק העולמי.

חברה נוספת שאליה הצטרף פרי היא מגל מערכות ביטחון, העוסקת בפיתוח וייצור מערכות ממוחשבות לגילוי וזיהוי של חדירה בלתי מורשית. פרי מונה לדירקטור בחברה שבין היתר עסוקה כיום בבניית חלקים מגדר ההפרדה בקו התפר. למעשה, מדובר בקדנציה שנייה שלו בחברה, לאחר ששימש בה בתפקיד דומה במהלך השנים 1996-1995. התגמול שאותו אמור פרי לקבל ממגל לא נחשב גבוה יחסית, והוא עתיד להסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים לשנה במקרה הטוב. למרות הכל, ספק גדול אם כל התפקידים החדשים שאליהם התברג פרי מניבים עבורו יחדיו את השכר החודשי שממנו נהנה בסלקום. עלות שכרו של מנכ"ל סלקום בשנת 2002 עמדה על 4.36 מיליון שקל – כ-363 אלף שקל מדי חודש.

בשנת 2001 עמדה עלות שכרו של המנכ"ל על כ-6 מיליון שקל, ובסך הכל עלתה עלות שכרו של פרי לקופת סלקום בשנים 2003-2000 לא פחות מ-18.8 מיליון שקל.

על-פי ההערכות, עלות שכרו של מנכ"ל סלקום היתה מסלעי המחלוקת העיקריים בינו ובין בעלי השליטה בחברה, האחים ספרא (בעלי הבנק הבינלאומי) וענקית התקשרות האמריקאית בל - סאות'. פרי פרש כאמור מסלקום בתחילת השנה, לאחר שמונה שנים שנחשבו למוצלחות במיוחד.

הוא הצטרף לסלקום כשזו היתה חברה צעירה ועשתה את צעדיה הראשונים בשוק התקשורת הסלולרית בארץ, שנשלט באותם ימים על-ידי שחקנית אחת, חברת פלאפון, שהיתה למעשה מונופול. עד מהרה הצליחה סלקום להפוך את הקערה על פיה ולדחוק את פלאפון למקום השני בשוק הטלפונים הניידים בארץ. במהלך השנים דיווחה סלקום על רווחים של מאות מיליוני שקלים ופרי, שראה עצמו אחראי לתוצאות הללו, דרש שיפור בתנאי שכרו.

לפרי חבילת פרישה מסלקום בגובה של כ-5 מיליון שקל בנוסף לשנת הסתגלות, שבמהלכה הוא מקבל משכורת רגילה. פרי דורש מסלקום שנתיים הסתגלות, אולם הצדדים חלוקים ביניהם בעניין זה. בתגובה לשאלת "ידיעות אחרונות" על הביקורת שנמתחה על תנאי העסקתו כיו"ר בנק מזרחי אמר אתמול פרי: "שהעיתונאים יסבירו". בנוסף אמר פרי: "תפקיד הדירקטור הפך מקצוע לאנשים שפרשו מתפקידם או הפכו לשליחי אלו שמינו אותם" וציין כי איכות הדירקטורים דורשת שיפור. (השתתפה: נוית זומר)

אחזקת רכב, תשלום טלפון

פרי יקדיש לעבודתו בבנק כשלושה ימי עבודה מלאים לפחות, שיחושבו כ-60 אחוז משרה. עבור זמן זה הוא יקבל משכורת חודשית של 90 אלף שקל, כלומר כ-6,700 שקל ליום עבודה – השכר החודשי הממוצע של רוב השכירים בישראל, וזה עוד לפני ההטבות.

הבנק רכש לפרי את המכונית ששימשה אותו בתפקידו הקודם בחברת סלקום – אאודי A8 מודל 2001 – ויכסה את כל הוצאות אחזקתה, כולל ביטוח ורישוי. פרי עצמו ישתתף בסכום חודשי של 2,000 שקל נטו בהוצאות אחזקת הרכב.

בנוסף ישלם הבנק 60 אחוז מהוצאות הטלפון בביתו והוצאות הטלפון הסלולרי שלו. פרי זכאי, עבור 60 אחוז משרה, לחופשה שנתית של 13.5 ימי עבודה ודמי הבראה בגין 8.5 ימים. כמו כל הבכירים, הבנק יפריש עבורו ביטוח מנהלים וקרן השתלמות. בסך הכל מדובר בעלות שכר כוללת המוערכת בכ-1.7 מיליון שקל בשנה. במידה והמזרחי יציג רווחים גבוהים, פרי עשוי לקבל גם בונוס. (דורית בר)