קיץ בפורטוגזית

יש משהו בקיץ שמעודד אהבות קצרות, מפגשים חטופים, התחברויות לרגע. צריך לחתוך מהר לפני שהאיפור זולג, הלייקרה נדבקת והכרס הקטנה שלא הצלחתם להוריד פורצת מקו המכנסיים. בקיץ אין כוח ליצור התחייבויות ארוכות טווח או לחשוב על העתיד. אולי זה בגלל התחזית הבלתי משתנה ואולי בגלל שאנחנו יודעים שיש עוד חודשיים כאלה. הקיץ, לפיכך, הוא העונה הספרותית המושלמת לסיפורים קצרים, כי גם לספרים יש עונות.
מי שיש לו מזגן אימתני ואין לו סיבה לצאת מהבית יכול ללבוש סוודר, להעמיד פנים שזה חורף ולקרוא את הג'ין וולף החדש והכרסתני, אבל כל השאר צריכים משהו חטוף, זריז, מרענן, שאפשר לסחוב בתיק בלי להרגיש ולקרוא בחוץ, בחום. בדיוק כזו היא האנתולוגיה הפורטוגזית החדשה שליקטה לוסה ליבה מוצ'ניק. היא באה לפתוח את עינינו לפורטוגל שלפני ואחרי סאראמאגו (גם הוא מיוצג כאן, אל דאגה) בעזרתם של שבעה עשר סיפורים, קצרים למדי, שפותחים לנו חלון אל פורטוגל של המאה העשרים, עם יוצא דופן אחד מהמאה ה-19.
תמצאו כאן מכל טוב: ממשלי חיות פנטסטיים וסרקסטיים, שמככבים בהם קנטאורים ועורבים מדברים, ועד זיכרונות משפחתיים מפורטים על "יצורים מאובנים, חפצים שהזמן כישף." (עמ' 23), על אופני מרוץ או אהבות ראשונות. יש כאן סיפורים מהעיר ומהכפר, מעוני נחשל ועד שפע עולה על גדותיו, וכולם כולם נושאים עליהם את תו התקן המסתורי של האיכות. סיפורים אחרים מאילו שמניב היבול המקומי שלנו לאחרונה, שונים במידה מהותית באופן שבו הם מתבוננים בעולם שסביבנו, בזרימתו של הזמן, מצונפים סביב עלילות פשוטות, כובשות וקצביות או סביב רעיון אחד ויחיד הזוכה לבחינה מעמיקה המעניקה לו מימדים של חרק מתחת לעדשת מיקרוסקופ.
סאראמאגו מביא את סיפורו של היצור המיתולוגי האחרון, כלוא בגוף שהוא לא רק סוס ולא מספיק בן אדם, "עולה על הסוסה כמו סוס ואחר-כך בוכה כאדם" (עמ' 137). ז'וזה קארדוזו פירש פורש לפנינו בסיפור הפותח את הקובץ את ליסבון ממעוף העורב, "בעיר הזאת, המתגדרת באגדות...כלבים חסרי-שיניים, חתולים כחולים...יונים מושחתות. (עמ' 17) ז'זה רז'יו מזמין אותנו אל עולמה ההזוי של בתולה מזדקנת, ומיגל טורגה מפליא בסיפור קצר ומדהים על מנהגי אנוסים מאקבריים, שמקבלים עליהם את "גורלו של מי שמקצר את חבלי המוות כשם שנהר מקבל עליו את זרימתו" (ע"מ 120).
כאן אין דיונים בדבר שפה רזה או שמנה או ניסויים סגנוניים רקים מתוכן, רק מילים שזורות לסיפורים מצויינים. נכון שכמה טובים יותר מאחרים ולא כל סיפור יתאים לכל אחד, אבל זה הכיף באנתולוגיות. לא מוצא חן בעיניכם? תעברו הלאה, לסיפור הבא, אולי הוא יתאים יותר. כאן יש גם לסיפורים הקצביים או העצובים ביותר איכות של יום קיץ חם, לא מעיקה יתר על המידה, מהודקת, מכווננת, נוסטלגית ומלאת כמיהה, בדיוק מה שצריך בחום הנוראי הזה, משהו שישטוף את המוח ואת הלב.

"סיפורי ליסבון ועוד סיפורים", ספרות פורטוגזית בת זמנינו, הוצאת הספריה החדשה, מפורטוגזית: מרים טבעון, 265 עמ'