פרשנות: נתניהו בלחץ
נתניהו, שהעביר תוכנית שפגעה בחלשים ביותר, ומנגד הגדיל את הנטו של החזקים ביותר, אינו יכול לצפות כי התכנית שהציג תתקבל בקריאות שמחה
שר האוצר בנימין נתניהו נדרש ליותר משבוע ימים כדי להבין שהמחאה החברתית ההולכת ומתרחבת ממש מתחת לחלון לשכתו אינה עומדת להתאדות באוויר.
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שעל אוסף הצעדים שעליהם הכריז הערב (ב') שר האוצר, לא חתומים פקידי משרדו ומשרד התעשייה והמסחר, אלא ויקי כנפו. נתניהו עצמו הודה בכך היום ביושר ראוי לציון: "התחלנו אומנם לגבש את התכנית עוד לפני הצעדה של ויקי כנפו", אמר נתניהו בתום מסיבת העיתונאים, "אבל זה לא אומר שכל הצעדות האלה לא השפיעו עלינו. אני אומר חד וחלק: הן כן השפיעו עלינו. למחאה הזו יש בפירוש תרומה לגיבוש התכנית".
צמצום הפגיעה בשכבות החלשות יותר בחברה ראוי לכל שבח. אבל הדרך שבה הוא נעשה אינה מוסיפה כבוד רב לשר האוצר. מי שהציע לפני מספר חודשים לפגוע בחלשים ביותר, ומנגד להגדיל את שכר הנטו של החזקים ביותר, וכל זה בשם מודלים של צמיחה כלכלית שנוסו במקומות אחרים - אינו יכול לבוא ולטעון היום כי התכנית להקלת המהלומה ראויה לתרועות שמחה.
כבר בכנס קיסריה לפני כשבועיים, כאשר המחאה החברתית היתה רק בחיתוליה, הודיע נתניהו על שורת צעדים להקלת המצוקה של מקבלי הבטחת הכנסה. מקץ כמה שעות פירסם שר הרווחה, זבולון אורלב, הודעת תגובה, לפיה לא מדובר בתכנית ממשית, אלא ב"ספין תקשורתי" בלבד. כאשר המחאה איימה לשטוף את משרדו, יצא הערב נתניהו בתכנית גדולה יותר, שחלקים ממנה אינם אלא מיחזור של התכנית הקודמת.
המשמעות האמיתית של גיבוש שורת צעדים המהווים נסיגה מהתכנית הכלכלית, היא אחת: נתניהו בלחץ. שר האוצר ביצע אומנם הערב אקרובטיקה מילולית ראויה לציון, בניסיון להסביר שלא מדובר בהתקפלות, אבל מעשיו בפועל מדברים בעד עצמם.
השאלה הגדולה היא, האם מה שקרה הערב מבשר על מה שצפוי לנו במהלך החודשים הקרובים. או כמו ששאל אחד המשתתפים במסיבת העיתונאים: ואם מחר יארגנו החרדים מאות ילדים שיעלו על בניין האוצר, האם יורה נתניהו לאנשי משרדו להחזיר לחיים את חוק משפחות ברוכות ילדים?