פיתוח ישראלי: אבחון עקמת ללא קרינה

בדיקה ללא קרינה לאבחון עקמת, שפותחה על ידי החברה הישראלית "אורתוסקאן", נכנסה בימים אלה לשימוש בבית החולים אסותא בתל אביב. הבדיקה, שאינה חודרנית ואינה כואבת, נמשכת דקות ספורות, ומספקת נתונים על מיקום החוליות וחומרת הסטייה שלהן.

"עקמת היא בעיה הגורמת לעיוות מתקדם של עמוד השדרה", מסביר ד"ר נחשון רנד, מומחה לניתוחי עמוד שדרה בבית החולים אסותא. "במקרים קיצוניים היא עלולה לגרום להפרעות בנשימה ולבעיות רפואיות אחרות, אבל במרבית המקרים מדובר בעיקר בבעיה אסתטית, שגורמת לחוסר איזון של הגוף, ולעתים אף לגיבנת. הבעיה שכיחה בקרב כ-5% מהילדים שגילם 16-8, רובם המכריע (כ-80%) הן בנות.

"בדרך כלל", אומר ד"ר רנד, "הבעיה באה לידי ביטוי בגיל העשרה, שהוא גם גיל הצמיחה. כחלק מן ההאצה בהתפתחות הגופנית המאפיינת גיל זה, ובו זמנית עם הופעת המחזור החודשי אצל המתבגרות, מתחילה צמיחה של עמוד השדרה, ויחד איתה מחמירה העקמת. גם האבחנה נעשית ברוב המקרים בגיל 13-12, על ידי רופא המשפחה או במהלך סקירות יזומות שמבוצעות בחטיבות הביניים".

ילדים חשופים יותר לנזקי קרינה

אמנם שיעור הסובלים מעקמת אינו מבוטל, אבל רק אחוז קטן מהם יזדקקו לטיפול. גם לאלה תספיק על פי רוב לבישת מחוך, ורק אחדים יזדקקו לניתוח. ד"ר רנד: "למעשה, רוב הסובלים מן הבעיה זקוקים בעצם אך ורק למעקב, כדי לוודא שהעקומה אינה מחמירה ומצריכה טיפול. מכיוון שמדובר במעקב שנמשך עד סוף שלב הצמיחה העיקרי, כלומר כשנתיים, ושבמהלך תקופה זו נבדק הילד אחת ל4-3- חודשים, הרי שהוא נדרש לשישה עד עשרה צילומי רנטגן, ולעתים ליותר".

ד"ר דליה דיקמן, מנהלת יישומים רפואיים בחברת אורתוסקאן, מציינת שהבעיה אף מורכבת יותר: "אם לא די בתדירות הגבוהה של צילומי הרנטגן, הרי שמדובר בצילומים שעוצמת הקרינה שלהם גבוהה במיוחד, פי 20 בערך משיקוף ריאות, למשל. זאת, הן בגלל גודל השטח המצולם והן בגלל הצורך לקבל תמונה של עומק העצם". ד"ר דיקמן גם מצביעה על ממצאים שהתקבלו ממחקרים שונים, שלפיהם ילדים בתקופת ההתבגרות חשופים לנזקי הקרינה הרבה יותר מאשר מבוגרים.

במטרה לענות על בעיות אלה פיתחו האורתופד ד"ר יוסף לייטנר, סגן מנהל יחידת עמוד שדרה בבית החולים מאיר בכפר סבא, והפיזיקאי ד"ר פלורין קוטר אב טיפוס של מערכת לאבחון עקמת. ה-Ortelius 800 היא מערכת ממוחשבת, המבוססת על חיישנים. הבדיקה, שכאמור אינה כרוכה בקרינה רדיואקטיבית או בפעולה פולשנית, נעשית באמצעות מישוש, כשהנער או הנערה עומדים.

"במהלך הבדיקה, הנמשכת דקות אחדות, הרופא או הטכנאי מרכיבים על האצבע חיישן קטן, המחובר למחשב, ופועל על עיקרון הדומה לזה של עכבר המחשב. את החיישן מעבירים לאורך עמוד השדרה, חוליה אחר חוליה", מסבירה ד"ר דיקמן. "המחשב מזהה את מיקום החיישן ובאמצעותו את מיקומה של כל אחת מן החוליות. נקודות ציון אלה משמשות ליצירת תצוגה גרפית של עמוד השדרה, הממחישה את זווית החוליות וממדי העקמת".

ל- Ortelius 800יתרונות נוספים: היא מאפשרת לקבל בסריקה אחת שלוש תמונות, שמבטאות שלושה מנחים של הגב: קדמי, צדי ועילי. בצילום רנטגן, לעומת זאת, אפשר לקבל שני מנחים בלבד (קדמי וצדי) ואלה דורשים שני צילומים נפרדים. כיוון שהדבר כרוך בספיגת קרינה רבה יותר, יש רופאים שמבכרים להסתפק בצילום אחד בלבד, גם אם הדבר כרוך בקבלת פחות מידע. כמו כן מאפשרת המערכת לדגום נקודות נוספות בכתפיים, באגן וברגליים, ובכך לקבל תמונה מלאה יותר של היציבה ושל כל הגורמים המשפיעים עליה, כמו אורך הרגליים, זוויות הברכיים ועוד. "אמנם ברוב המקרים העקמת נגרמת בגלל בעיה בעמוד השדרה עצמו, אולם גם בעיות אחרות במבנה השלד, כמו הפרש באורך הרגליים, עלולות לגרום להתפתחותה", מסבירה ד"ר דיקמן. "לכן חשוב לקבל את המידע השלם".

"היתרון החשוב ביותר הוא ללא ספק הצמצום בחשיפה לקרינה", אומר ד"ר רנד. "רמת הדיוק של התמונה המתקבלת ממערכת Ortelius 800 אמנם נמוכה מעט מזו המתקבלת מצילומי רנטגן, אולם לאורך זמן אפשר להשוות את התמונות ולהבחין בשינויים שחלו. יש לציין שהמערכת אינה חוסכת לחלוטין את הצורך בצילומים, ואלה נדרשים לפחות בתחילת האבחון ובסוף התהליך לקבלת נתוני בסיס מדויקים, אבל היא חוסכת את כל הצילומים במהלך המעקב, ובכך מצמצמת באופן ניכר את החשיפה לקרינה". ד"ר רנד גם מציין, שכיוון שהסריקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה, אפשר לבצע מעקב צמוד יותר, בתדירות גבוהה יותר, בלי לסכן את הנער או הנערה.

Ortelius 800 קיבלה את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ומקבילו האירופאי, ה-CE, וכ-25 בתי חולים ברחבי העולם רכשו אותה. בארץ היא נמצאת בכמה מרכזים רפואיים לצורך ניסויים רפואיים, וכבר נרכשה על ידי בית החולים נהריה והמרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה בבית החולים אסותא, שם היא מצויה בשימוש שוטף. הבדיקה באמצעות המערכת אינה כלולה בסל הבריאות או בביטוחים המשלימים, ומחירה 250 שקל. כמה מחברות הביטוח הפרטיות מכירות בהוצאה זו או משתתפות בה באופן חלקי. טל' לקבלת פרטים נוספים על הבדיקה: 277882-800-1

על צילומי רנטגן וסרטן השד

חוקרים מן המכון הלאומי לחקר הסרטן והפקולטה לרפואה באוניברסיטת יוסטון טקסס שבארצות הברית מצאו קשר ישיר בין חשיפה של נערות לצילומי רנטגן בגיל הילדות וההתבגרות ובין התפתחותו של סרטן השד בגיל מאוחר יותר.

במחקר, שפורסם באוגוסט 2000, השתתפו 5,466 נשים, שבהיותן נערות בשנים 1965-1912 סבלו מעקמת ונחשפו לקרינה של 24.7 צילומי רנטגן בממוצע. התוצאות העלו, שנשים אלה נמצאות בסיכון גבוה ב-70% לחלות בסרטן השד ביחס לנשים בכלל. יתרה מכך, בקרב הנשים הללו היו 77 מקרי מוות מסרטן השד, לעומת הצפי של 48 מקרים באוכלוסייה הכללית.

מסכם ד"ר מייקל דודי, מן המכון הלאומי לחקר הסרטן, את תוצאות המחקר: "ממצאים אלה מספקים אישור נוסף לקשר בין חשיפה לקרינת רנטגן, בעיקר בגיל הילדות וההתבגרות, ובין התפתחות סרטן השד בשלב מאוחר יותר בחיים, וכן לעובדה שרמת הסיכון נמצאת ביחס ישר למנות הקרינה".