"המחאה"; ח"כ חזן לא הורשה לעלות להר הבית

לרגל ט' באב, הגבירה משטרת ירושלים את כוננותה בכל רחבי הבירה. למעלה מאלף שוטרים נפרסו היום (ה') במערב העיר ובמזרחה, בדגש על סמטאות העיר העתיקה ואזור הכותל - לשם הגיעו הבוקר אלפי מתפללים וצמים, וכן מפכ"ל המשטרה ומפקד מחוז ירושלים, ניצב מיקי לוי. 

ומה אירע בגורל "מחאת הח"כים"? ובכן, ח"כ יחיאל חזן מהליכוד, היה היחיד שנותר ממנה, והוא אכן ניסה להגיע לשער המוביל לכניסה להר הבית, אולם המשטרה מנעה זאת ממנו.

סמוך לשעה 11:00 הגיע ח"כ חזן לרחבת הכותל. תחילה ניגש לכותל והתפלל. כאשר סיים החל לצעוד לכיוון השביל המוביל לשער המוגרבים, שדרכו נכנסים להר הבית, כשהוא מתחמם לאור זרקורי התקשורת. בשלב מסוים נעצר על ידי השוטרים.

במקום התפתח ויכוח בין ח"כ חזן לבין ראש אגף החקירות במשטרת מחוז ירושלים, ניצב משנה שאול נעים. חזן תקף: "אף אחד לא הסביר לי מה הסיכון שאי אפשר להיכנס להר. זה הכל שיקולי ביטחון, אבל יש לי חופש תנועה. אתה לא מסביר לי מהם השיקולים הביטחוניים. אם אתה יכול להסביר לי אני מוכן לשמוע".

ניצב-משנה נעים שאל: "אתה רוצה גם לשמוע או רק להשמיע?". ח"כ חזן: "כן". נצ"מ נעים: "מדובר פה בשיקולים של ביטחון. ח"כ חזן: "הייתי חבר בוועדת חוץ וביטחון, ויש לי את הסיווג הגבוה ביותר במדינת ישראל לענייני ביטחון. אם חשובה לך הדמוקרטיה ושלטון החוק, אני לא מתכוון להפר אותו. אבל יש לי בקשה אליך – אתה יודע מהם השיקולים. בוא הצדה ותסביר לי אותם".

בשלב זה ירד ח"כ חזן מהשביל שמוביל לשער המוגרבים, כשלצדו נמצא נצ"מ נעים. במשך דקות ארוכות שוחחו השניים, ואז יצא חזן בהפגנתיות והודיע: "התשובות לא מספקות - אני עולה להר".

מפקד תחנת העיר העתיקה, ניצב-משנה ניסו שחם, הודיע לו כי הדבר אסור. ח"כ חזן השיב: "חובה עליך לכבד את החוק. אתה לא פועל משיקולים מדיניים". חזן אף שלף את תעודת חבר הכנסת שלו, ואמר: "יש חוק חסינות חבר כנסת. אני מוכן לסכן את עצמי. כל הזמן זורקים עלינו אבנים ביהודה ושומרון. לא הצגתם לי מסמכים ורק אמרתם לי שאני מסכן את ביטחוני".

בסופו של דבר עזב ח"כ חזן את המקום, לא לפני שאמר: "זאת בושה למדינה שהמנהיגים שלה לא מוכנים לממש את הריבונות שלהם". במשטרה הבהירו כי נשלח לח"כ חזן מכתב שבו מפורטים השיקולים לאיסור כניסתו.

קודם לכן הבוקר הודיעה ח"כ ענבל גבריאלי כי חזרה בה מכוונתה לעלות להר הבית. "בעקבות מידע ביטחוני שנמסר לי בלילה ורק לאחר שדרגים בכירים במערכת הביטחון הציגו הוכחות ודאיות כי עלייתי תביא להשלכות כבדות משקל - החלטתי לעשות הערכה מחודשת בדבר עלייתי להר הבית", מסרה. " אמשיך לפעול למען חידוש ריבונותנו על הר הבית ולהתיר ביקורי יהודים" (על הידע המפליא שהציגו גבריאלי וחזן בנושא הר הבית, לחצו כאן).  

העתירה נדחתה

אתמול דחו שופטי בג"ץ את עתירת נאמני הר הבית לעלות להר. נציג העותרים, עו"ד נפתלי ורצברגר, אמר לפני הכרעת השופטים כי "כל הטענות שמובאות עכשיו אינן חדשות, הן נאמרו כבר בעבר. היה שינוי לטובה ובשבועות האחרונים נפתח ההר ליהודים, והיום יש רגרסיה".

עוד אמר ורצברגר כי "הטענה שאם יעלו להר עלולה להתרחש קטסטרופה, משום שהמוסלמים שנמצאים על ההר יסכנו את המתפללים בכותל, נראית פסולה מכל וכל. מה שעושים זה במקום למנוע את פעולת התוקפן הם פוגעים בקורבן. זהו איזון פסול, כשמדובר על מדינה שהיא מדינה דמוקרטית ויהודית. למה לא לסגור את ההר למוסלמים? מדוע האופציה הזאת לא נשקלה?"

עו"ד ורצברגר ציין כי לפי המידע שיש בידו, הוואקף היה מוכן שיהודים יעלו להר, אך בשבועות האחרונים אנשיו מאוימים על-ידי יאסר ערפאת. "אם המדינה נסוגה ונותנת למי שמאיים עליה לשלוט בהר הבית, והכוונה לערפאת, זו פשיטת רגל של חוקי היסוד של המדינה". לדבריו, חירויות יסוד וזכויות יסוד הן נושא רציני מכדי להפקיד אותו בידי פוליטיקאים מהימין ומהשמאל.

בתצהיר שהגיש השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, נטען בין היתר כי "על רקע אירועי התקופה האחרונה, והמתיחות הרבה על רקע לאומי ודתי, פתיחת הר הבית למבקרים באורח חד-צדדי עלולה להביא למהומות קשות בהר הבית, עד כדי סיכון חיי המבקרים בהר, חיי המאבטחים ואף של חיי המתפללים ברחבת הכותל". עוד כתב השר הנגבי, כי ישנו חשש ממשי שמהומות בשטח הר הבית בעת הזו, עלולות להתפתח ולהתפשט אל האזור כולו.