שתף קטע נבחר

אני מאשים את שרון

אני מאשים את שרון וממשלתו כי גרמו ביודעין למות עשרות אזרחים. אני מאשים אותם על חיסול מיותר ועל מחדל אי בניית גדר ההפרדה

אריאל שרון הצליח פעם נוספת. עכשיו לא יבקשו ממנו להחזיר ערים פלסטיניות, איש לא ידרוש ממנו לוותר ויתורים נוספים לפלסטינים, ואיש לא ילחץ עליו בעניין המאחזים הבלתי חוקיים. את כל ההישגים הללו השיג ראש ממשלתנו בזכות הפיגוע שהיה הלילה בירושלים, פיגוע שבו נהרגו 20 איש, ולמעלה ממאה נפצעו.

 

אני מאשים את שרון כי בשבוע שעבר, בעת שנתן את ההוראה לחסל את איש הגיהאד מוחמד סידר, ידע בוודאות כי תבוא תגובה קשה ואכזרית של הגיהאד האיסלמי על חיסול האיש הבכיר שלהם. אני מאשים את שרון כי למרות שידע בוודאות שתוך ימים ספורים יהיה פיגוע אכזרי וישראלים רבים ישלמו בחייהם, למרות זאת הורה לבצע את החיסול.

 

אני מאשים את שאול מופז, שר הביטחון, כי בעת שהורה על ביצוע החיסול, ידע גם הוא בוודאות כי המחיר יהיה פיגוע רצחני בישראל (שהרי הוא יודע שערי ישראל פרוצות לחדירת מחבלים מתאבדים, הוא זה המעכב את בניית הגדר), ולמרות זאת הורה על ביצוע החיסול.

 

אני מאשים את ראש השב"כ והרמטכ"ל, כי גם הם ידעו על התוצאות הוודאיות של החיסול, אבל לא הזהירו את ממשלת ישראל על המשמעות של החיסול, ואם הזהירו, אני מאשימם על כי לא התפטרו במחאה על כך שמתעלמים במפגיע מהמלצותיהם.

 

אני מאשים את ממשלת ישראל כי גרמה ביודעין למות עשרות אזרחים, וללא שום תועלת מדינית, ביטחונית או אחרת.

אני מאשים את אריאל שרון כי המחדל של אי בניית גדר ההפרדה עלה לנו בקרבנות רבים עד היום, ומחיר המחדל התייקר הלילה בעוד עשרות הרוגים ופצועים. אני מאשים את שרון כי הוא יודע כל זאת, אבל מסרב לפעול כיון שהוא מפחד מהמיעוט הקולני של המתנחלים הקיצוניים.

 

הפיגוע בירושלים, שהגיע בתגובה ישירה לחיסול היזום בחברון, מסמן את סופה של ההודנה, וגם אם תפרפר עוד זמן מה, ברור שגורלה של ההפוגה הזמנית נחרץ. עם סיומה של ההפוגה, יימשכו הפיגועים, הכלכלה תידרדר בקצב מהיר עוד יותר, וממשלת ישראל תמשיך לנהל את המלחמה של אתמול. ארגוני הרצח והטרור ימשיכו במעשי הרצח שלהם כאשר הדבר יתאים להם, והשר המתון בממשלתו של אבו מאזן, נביל שעת', ימשיך כנראה לדרוש את זכות השיבה גם לחיפה. אלה הם אויבינו, ואיתם נצטרך בסופו של דבר לעשות שלום, אבל בינתיים אסור לתת למתאבדי הג'יהאד את זכות הווטו לגבי גורלנו. מי שהיה זקוק להוכחה נוספת כי בעתיד הקרוב לא יהיה הסכם, קיבל אותה בשכונת שמואל הנביא אתמול בלילה.

 

בהעדר הסכם, לא נותרה לנו ברירה אלא לפעול באופן חד צדדי, להגדיר את גבולותינו ולפעול להגנתם (כלומר להשלים את בניית הגדר בתוואי הגיוני וריאלי) ולמנוע כניסת פלסטינים לתחומי מדינת ישראל. עם הגדרת גבולות המדינה, ועל מנת להבטיח את אופייה היהודי דמוקרטי, יש לדאוג (באופן חד צדדי) שאף ישראלי לא יישאר מעבר לגבול (כלומר יש לפנות את ההתנחלויות המבודדות, ולהחזיר את יושביהן הביתה) ויש להורות לצה"ל להגן על גבולות המדינה, כולל מניעה של חדירות, מניעת כל מעבר בלתי חוקי של פלסטינים אל תוך מדינת ישראל, ופגיעה קשה בכל מי שמנסה לפגוע בשלמות גבולותינו.

 

אם לא נעשה את כל אלה, כדאי להתחיל לספור את השעות לתגובת ישראל על הפיגוע בירושלים, ואחריה הפיגוע שיבוא בעקבות התגובה, וחוזר חלילה. בסרט הזה אנחנו נמצאים כבר שלוש שנים, ואנחנו לא מנצחים. עד מתי תסרב ממשלתו של שרון לפעול באחריות להגנת אזרחי המדינה?

 

 הכותב הוא יו"ר התנועה להיפרדות חד צדדית

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
ראש הממשלה שרון (צילום: רויטרס)
צילום: רויטרס
מומלצים