שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השאילתה השבועית: פיתוח אתרים על פי הסטנדרטים
    למה אתרי ממשל רבים בישראל אינם נכתבים בהתאם לתקנים העולמיים המוסכמים של ה-W3C ומונעים שירות חיוני מאחוז מסוים של גולשים שאינם משתמשים בדפדפן אינטרנט אקספלורר או מערכת ההפעלה Windows? האם אין חובתם של האתרים הציבוריים לאפשר להם גישה שווה למידע?
    השאילתה לשבוע זה, בנושא הקפדה על סטנדרטים באתרי הממשלה, נשלחה על ידי אביב רוזנטל. "למה אתרי ממשל רבים (אתר הכנסת, אתר משרד הפנים, אתר משרד איכות הסביבה ועוד) אינם נכתבים בהתאם לתקנים העולמיים המוסכמים של ה-W3C?", שואל אביב, "כאשר אינם דואגים לשמירה על תקנים, הרשויות
    הציבוריות שמפעילות אתרים אלה בעצם מונעות מאחוז מסוים של משתמשים לצפות באתר כראוי ובמקרים מסויימים אפילו מונעים שירות חיוני שהאתר אמור לספק".

     

    "למשל, גולש שינסה להיכנס לאתר משרד הפנים עם דפדפן שונה מאינטרנט אקספלורר התומך בעברית (מוזילה, למשל), יגלה כי באתר זה המצב הוא הגרוע ביותר. לא ניתן לבצע בו אפילו פעילות בסיסיות כמו ניווט באתר. דוגמה נוספת היא אפשרות החיפוש בארכיון או סרגל הניווט באתר הכנסת".

     

    כאן המקום להסבר עבור הקוראים שנשארו מאחור

     

    ה-W3C הוא ארגון שקובע, ביחס עם גופי תקינה נוספים, טכנולוגיות לפיתוח תכנים ברשת ולקריאתם באמצעות דפדפני אינטרנט (למשל, אינטרנט אקספלורר). בין הטכנולוגיות האלה: XHTML 1.0 (שפת סימון הייפרטקסט ניתנת להרחבה, השפה הבסיסית להצגת מידע באינטרנט וההמשך של HTML 4), כמו גם CSS רמה 2 (גיליונות סגנון מדורגים, טכנולוגיה המספקת בידי מפתח האתר יותר שליטה על המראה הסופי של הדף שיוצג לגולש) ועוד.

     

    הטכנולוגיות האלה קרויות "תקניי אינטרנט" (Web standards) ויישומן באופן זהה בכל אתר אינטרנט יביא לכך שדפדפנים שונים יציגו אתרים באופן דומה, מבלי שמפתחי האתרים ייאלצו להשקיע כפליים בפיתוח האתר, ויגדילו את מספר הגולשים שיכולים לצפות באותם תכנים. כל אתר יפותח פעם אחת – על פי התקנים – וגולשים המשתמשים בדפדפנים שונים יוכלו לראותו ללא כל בעייה.

     

    הצרה היא שיצרני הדפדפנים מפתחים תוכנות שמיישמות את התקנים באופן חלקי ובכך גורמים ל"קיטוע" של האינטרנט, מוסיפים עלויות פיתוח לחברות וארגונים שמבקשים להגיע לכל משתמשי האינטרנט, ופוגעים בגולשים שאינם משתמשים בדפדפן הנפוץ ביותר. כתוצאה מכך, חברות מסחריות המפעילות אתרים נדרשות להכרעות אכזריות: האם לתמוך בכל הדפדפנים ולהשקיע סכומי כסף כפולים ומכופלים בפיתוח, האם לתמוך רק בדפדפן המוביל ולוותר על לא מעט גולשים נאמנים שלא יוכלו לגלוש לאתר?

     

    בין הנפגעים לא רק משתמשי מערכות הפעלה "איזוטריות" כמו מקינטוש או דפדפנים "נידחים" כמו "מוזילה" אלא גם גולשים בעלי מוגבלות, שכתיבה שלא על פי התקן פוגעת בזכותם הבסיסית לצפות בתכנים באינטרנט בדיוק כמו כולם. למשל, גולשים רואים יתקשו להבין את הקושי של משתמשים עיוורים המשתמשים בדפדפן ברייל ומנסים לקרוא דף אינטרנט בלתי תקין.

     

    אינטרנט אקספלורר הוא הרשת?

     

    על פי ההערכות, Windows, מערכת ההפעלה של מיקרוסופט, מותקנת ביותר מ-90 אחוז מהמחשבים ברחבי העולם, בעוד הדפדפן "אינטרנט אקספלורר" נהנה מאחוזי שליטה דומים בשוק הדפדפנים. לכאורה, צודקים אלה הטוענים כי "אינטרנט אקספלורר" הוא האינטרנט, בייחוד לאחר שמיקרוסופט הצליחה לחסל סופית את "נטסקייפ", המתחרה היחיד שסיפק לה קרב הגון.

     

    עם זאת, יש כמה נימוקים נגד הטענה הזו. האינטרנט מזמן אינו רק במחשב האישי. כיום ניתן לגלוש גם דרך טלפונים סלולריים, טלוויזיה אינטראקטיבית ואפילו מקררים. אם הסטנדרט דה פקטו, הטכנולוגיה שתשמש לגלישה בכל המכשירים האלה תהיה זו של אינטרנט אקספלורר, הרי הגורם היחיד שירוויח מכך הוא מיקרוסופט.

     

    עם זאת, למרבה המזל, מיקרוסופט לא מובילה בכל הענפים הטכנולוגיים, ולכן גם ההגיון הכלכלי מחייב שטכנולוגיות האינטרנט של החברה "ידברו" בתיאום עם טכנולוגיות אינטרנט מתחרות. נוסף על כך, יש כיום כמה דפדפנים מוצלחים למדי כמו "מוזילה" עבור חלונות ולינוקס ו"קונקרר" עבור לינוקס (התומכים בהצגת עברית). אם יותר ויותר גולשים יוכלו לעבור להשתמש בדפדפנים אלה, בידיעה שיוכלו לצפות באתרים המועדפים עליהם ללא כל בעיה, הטכנולוגיה והמשתמשים ירוויחו מכך.

     

    טים ברנרס לי, אבי ה-World Wide Web, אמר ב-1996: "כל אתר שחורת על דגלו את הכיתוב 'דף זה נצפה היטב בדפדפן X מייחל לימים הישנים הרעים שהיו לפני האינטרנט, אז לא ניתן היה לצפות במסמך שנכתב במחשב אחר, מעבד תמלילים אחר או רשת שונה משלך". האינטרנט מבוסס על תקנים פתוחים ואחידים, מיקרוסופט מעוניינת בתקן אחיד וסגור – התקן שלה.

     

    לאן כל זה עלול להוביל?

     

    מיקרוסופט הודיעה לאחרונה כי תחדל להציע את "אינטרנט אקספלורר" בגירסה נפרדת להורדה וזנחה גם את פיתוח גירסת הדפדפן עבור מקינטוש. המשמעות: ביל גייטס מימש הבטחה ישנה, להפוך את אינטרנט אקספלורר לדפדפן בתשלום. רק מי שירכוש את מערכת ההפעלה Windows יוכל לגלוש באמצעות הדפדפן. האיום: דלתות האינטרנט יטרקו בפני מוסדות או משתמשים שיבקשו להשתמש במערכת הפעלה או דפדפן חלופי. לא רק הזכות הבסיסית של חופש בחירה תיפגם אלא גם זכויותיהם של גולשים שאינם בעלי אמצעים (ואינם מעוניינים להשתמש בתוכנות פיראטיות).

     

    "מכיוון שהגולשים שאינם יכולים לצפות באתרים ציבוריים הם לרוב אזרחי המדינה שמשלמים מיסים - מגיע להם לצפות באתרים ולקבל מהם שירות בדיוק כמו משתמשי אינטרנט אקספלורר", כותב לנו אביב, "שלחתי מספר פעמים הודעות דואר אלקטרוני בעניין לאתר הכנסת ולעוד מספר אתרי ממשלה, ולא קיבלתי מהם תשובה".

     

    גם אנחנו פנינו בעניין לכמה אתרי ממשל, שהפעם גם סיפקו תשובות מהירות לשאלה מדוע לא יתמכו בתקנים של ה-W3C כדי לשרת את כל הציבור ולא רק את משתמשי מיקרוסופט.

     

    התגובות

     

    ממשרד דובר הכנסת נמסר: "בעת ניתוח מבנה האתר, הוצג סקר סטטיסטי ממנו עלה כי מרבית הגולשים בארץ משתמשים באקספלורר. תקציב אתר הכנסת אינו בלתי מוגבל, ופיתוח יישומים לתמיכה בדפדפנים אחרים יגרום לניצול התקציב כולו, ובכך היו נפגעים יישומים חשובים כגון העלאת מידע עדכני והעלאת מידע חדש באתר".

     

    ממשרד האוצר נמסר: "סטטיסטיקת הגישה לאתרי הממשלה מצביעה על כך ש-98.3 אחוזים מהגולשים מגיעים לאתרי הממשלה דרך דפדפן אקספלורר של מיקרוסופט ולא נתקלים בשום בעייה, לעומת חצי אחוז מהגולשים המגיעים לאתרי הממשלה דרך דפדפן מוזילה, ולגביהם קיימות בעיות בהפעלת מספר תכונות באתרי הממשלה.

     

    פרויקט תהיל"ה נמצא בשלבי סיום של הכנת מסמך המסביר למשרדי הממשלה כיצד להתאים את אתריהם לעבודה בכל הדפדפנים. לקראת סיום הרבעון הראשון של שנת 2004 מתוכנן שיפור האתרים כך שיעמדו בתקן w3c". ממשרד הפנים נמסר כי הנושא בבדיקה.

     

    השורה התחתונה

     

    הבשורה המעודדת מגיעה אלינו ממשרד האוצר המופקד על חוות השרתים הממשלתית תהיל"ה, בה מתארחים רוב אתרי הממשל. ההבטחה היא כי אתרי הממשל יתמכו בתקני ה-W3C בשנה הבאה. גם ועדת האינטרנט של הכנסת דנה בנושא ומגבשת המלצה בפני הממשלה, לחייב גופים ציבוריים להציג מידע לציבור במערכות התומכות בתקנים מוסכמים של ארגוני התקינה הבינלאומיים.

     

    כדי לחסוך מלים למגיבים 1-50 שבוודאי יופיעו כאן בתחתית הכתבה, אתייחס בקצרה לסוגיית ynet והתקנים. כל אתר מסחרי זכאי לקבל החלטה כלכלית כי אינו מעוניין לשכתב את קוד האתר על פי התקנים במטרה לתמוך בדפדפנים שאינם אינטרנט אקספלורר, בהם משתמשים פחות מחמישה אחוזים מהגולשים בעברית, על פי ההערכות.

     

    ייתכן שאני וחלק מכם, הקוראים, אינם מסכימים להחלטה זו אך היא לגיטימית. שונה הדבר כאשר מדובר באתר ציבורי, הממומן על ידי הציבור ואמור לספק שירות לציבור בשפתו, בין אם הוא דובר עברית, ערבית, רוסית, לינוקס או כל שפה לא מיקרוסופטית אחרת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "השאילתה השבועית: פיתוח אתרים על פי הסטנדרטים "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביטוח רכב
    מומלצים