אל על: ההפרטה נשארה באוויר
בהנהלת אל-על עוקבים בדריכות מדי יום אחרי המניות בבורסה אבל מעבר לכך שום דבר לא השתנה מאז הושלם המהלך שזכה כמעט בטעות לכינוי הפרטת אל-על ; 100 ימים אחרי: תמונת מצב
נמל התעופה בן-גוריון, 1 בלילה: בפאתי רחבת החניה מתארגנת עוד טיסת אל-על לניו-יורק. בעוד אחרוני הנוסעים עושים דרכם למקומותיהם, מופיע לפתע על כבש המטוס אורח בלתי צפוי. עמוס שפירא, המנכ"ל, מגיע לוודא שהכל בסדר. ביקורת לילה, הוא קורא לזה. זה חלק ממהפכת השירות שהוא עושה בחברה, אומר מקורב, בזכותו, הטיסות הארוכות של אל-על נחשבות לטובות ביותר מקרב אלה הממריאות מנתב"ג.
אבל נראה שמהפכת השירות של שפירא היא המהפכה היחידה המתרחשת בחברת התעופה הלאומית בימים אלה. לפני 100 ימים השלימה החברה הנפקת מניות ראשונה בבורסה, במהלך שהיה אמור לגרום למהפיכת ההפרטה. אבל המהפיכה הזאת תחכה כנראה לימים אחרים, שיבואו בתקווה בעוד שנה וחצי לפחות.
נכון לאתמול נסחרו מניות חברת התעופה הלאומית בשווי חברה של 412 מיליון שקל, כשבעלת המניות הגדולה(85%) היא עדיין מדינת ישראל. אל-על היא עדיין חברה ממשלתית, והיא עדיין מתנהלת ככזאת: די היה לשמוע את עדותו של שפירא בוועדת הכנסת לפני כחודשיים, לפיה ל-40% מבכירי החברה יש קרוב משפחה שמועסק בחברה. מספר קרובי המשפחה מכלל עובדי החברה עומד על מספר מדהים של לא פחות מ-13%.
מחיר מניית אל-על התייצב בימים האחרונים על 95 אגורות, לכאורה גבוה משמעותית מהמחיר בו נפתח המסחר לפני 100 יום - 67 אגורות. אבל מדובר במראית עין בלבד. בשלושת ימי המסחר הראשונים המריאו מניות אל-על מעלה-מעלה, ולשעות ספורות אף נסחרו ברמות מחירים של 150 אגורות. לאחר מספר ימי אופריה, החלה הנחיתה המתמשכת. אלה שהעיזו והשתתפו בהנפקה המדוברת, ראו ברכה מרובה לכספם. חלקם הכפיל ושילש את השקעתו המקורית בתוך ימים, וחלק לא מבוטל ממהמשקיעים אף הספיק לממש את השקעתו ברווח הגון.
אבל מעבר למשחק במניות, לאל-על לא הייתה השנה בשורה מיוחדת לבעלי המניות החדשים שלה. לאחר הפסד מצומק יחסית של 28 מיליון שקל ב-2002, צבר המוביל הלאומי הפסד ענק של 277 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה - הפסד שהפך את אל-על לחברה המפסידה ביותר בבורסה.
בחברת התעופה נושאים עיניים לרבעון השלישי, הכולל את חודשי הקיץ יולי-אוגוסט-ספטמבר. רבעון זה נחשב מסורתית לרבעון החזק והרווחי של החברה. גם הדולר, שבגד בחברה בחודשים הראשונים של השנה, ויצר לה הוצאות מימון גבוהות ולא מתוכננות, שינה כיוון, ותרומתו החיובית תורגש היטב בדוחות הקרובים.
אחד מחתמי ההנפקה:
"יש כאן כמה הישגים גדולים. שבוע לפני ההנפקה אף אחד לא האמין שתהיה הנפקה. לילה לפני הממונה על ההגבלים אפילו הוציא הוראה לכל מיני חברות, שאסור להם לקנות מניות. יש הישג בכך שהתהליך הזה יצא לפועל.
"בדיעבד גם התברר, שההחלטה שהמדינה קיבלה למכור את כל המניות היתה נכונה. בגלל כל מיני מיגבלות, נוצר מצב שהאופציות ניתנות למימוש רק בעוד שנה וחצי. אבל כל התשתית להעברת השליטה נוצרה בהנפקה, כולל ההסכמות מול הבנקים, העובדים, והממשלה. לא מדובר בהסכמים פשוטים.
"החברה עובדת כיום בסטנדרטים של חברה ציבורית. זה חלק מהאילוצים שבתהליך. סך הכל התקרבו בשלושה חודשים למועד שהיא תהפוך לפרטית. אני מתאר לעצמי שבסופו של תהליך ייווצר גרעין שליטה, ולא גורם אחד שיחזיק ביותר מ-50% מהמניות. ארקיע ככל הנראה תהיה שם.
באל-על לא יכול מצב שההפרטה תיתקע כמו בזק. כל המניות כבר בשוק, אם באופן ישיר ואם בתחפושת של אופציות. התמורה למדינה נקבעה על 100 מיליון דולר, והמדינה תקבל 100 מיליון דולר. השאלה היא רק כמה היא תקבל היום וכמה בעוד שנה וחצי. בסך הכול, אני לא מוצא דברים לא טובים להגיד על התהליך הזה".
איזי בורוביץ', מבעלי ארקיע:
(ארקיע מחזיקה במניות ואופציות לכ-30% מאל-על) "בעצם לא קרה כלום, ולא עשו כלום. באופן עקרוני, גורם אחר חוץ מהממשלה יכול להיכנס לניהול החברה רק בינואר 2005. אם החברה תהיה בקשיים, כלל לא בטוח שההפרטה תתקדם. לדעתי, היה צריך ללכת עד הסוף, כי יכול להיות מצב, ולדעתי בהסתברות די גבוהה, שמי שמחזיק אופציות לא יממש אותם. במצב המדיני-פוליטי של מדינת ישראל העסק הוא מאוד רגיש.
"לדעתי, זה היה יכול להיות מסר נהדר לעולם: הנה מדינת ישראל מפריטה חברות. אבל המדינה עדיין מנהלת את החברה וממנה את הדירקטורים. זה נכון, שאחת הסיבות למצב שנוצר זה הקשיים מול הבנקים. אבל אולי זה אומר שהיו צריכים לעשות את זה בדרך אחרת, אולי במכרז".
עמוס שפירא, המנכ"ל:
"ברמה הציורית, זה מרגש ומעניין להסתכל כל יום ולעקוב אחר מחיר המניה. אנחנו מפיצים לכל המנהלים בחברה בכל יום את ערך המניה ואת המגמות בשוק. אני הגעתי מהסקטור העיסקי (מנכ"ל חוגלה-קימברלי), מחברה שבה הייתי רגיל לראות בכניסה לכל אתר לוח אלקטרוני, שבו ניתן היה לראות כל הזמן את ערך המניה. בסופו של דבר תפקידה של ההנהלה הוא ליצור ערך מוסף לבעלי המניות.
"אני לא מנהל את אל-על היום באופן שונה ממה שניהלתי את אל-על לפני כשנה, שהגעתי אליה. השיקולים הם שיקולים עיסקיים, תחת המיגבלות שאל-על היא עדיין חברה ממשלתית. ההפרטה כשלעצמה לא עושה מאומה, כי היא לא משנה את השוק ואת המתחרים, וגם לא את החברה עצמה. הדבר העיקרי שקרה הוא שתהליך הפיכתה של אל-על מחברה ממשלתית לפרטית לא תלוי יותר בממשלה. אני מאמין שהוא יהיה תלוי רק בתוצאות העיסקיות של אל-על. מה שחשוב הוא שכרגע הרכבת יצאה מהרציף".
אייל גבאי, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות:
"אנחנו מאוד מרוצים. תראה את שווי המניה בבורסה: כל מי שרצה בכישלון ההנפקה, או כי הוא לא קיבל להיות חתם, או כי הוא רצה להשתלט על החברה בזול, עסק בהפצת דיסאינפורמציה על כמה ההנפקה לא מוצלחת. אבל למרות הכול, המניה מחזיקה מעמד בשער גבוה משער ההנפקה.
"לכל הקונים והבוכים: יש מי שאוהב ליצור אווירה כאילו הוא נורא מסכן, גם כשהוא עושה עיסקה מצוינת. כל מי שקנה בהנפקה, ידע בדיוק מה הוא קונה, וזה כולל גם את החובות לבנקים בהיקף של כ-900 מיליון דולר. כל מי שקנה, ידע את זה מראש. אבל יש ריטואל במדינת ישראל לקנות ואחר כך לבקש הקלות.
"השאלה היא האם יש מישהו שרוצה לקנות את אל-על מעידה על הערך הרב של האופציות בבורסה. לא היה עיתוי נכון מזה להנפקה. התגבשו כאן כמה גורמים. אם זה לא היה קורה הפעם, זה לא היה קורה אף פעם. זה היה נכון מבחינת החברה, שהיתה זקוקה לצאת לדרך חדשה, וזה היה נכון מבחינת ישראל שאמורה להפריט בקרוב חברות נוספות".
מומלצים
