שתף קטע נבחר

השאלה כבר אינה אם לבחור בלינוקס

עמותת "המקור" מגיבה לדו"ח של חברת המחקר גרטנר, שקבע כי התקנת לינוקס על תחנות עבודה בארגון לא תסייע למרבית הארגונים המעונינים לקצץ עלויות

לאחרונה פרסמה חברת גרטנר דו"ח תחת הכותרת "Linux on the Desktop: The Whole Story" אשר סוקר בהרחבה את הכדאיות, אם בכלל, של מעבר ממערכת ההפעלה חלונות למערכת ההפעלה GNU/לינוקס (להלן לינוקס) בתחנות העבודה.

 

גרטנר קובעת, כי "עלויות המעבר יהיו גבוהות מאוד, מאחר ויהיה צורך להחליף או לכתוב מחדש את כל יישומי Windows". החברה לא התחשבה במידע חשוב לצורך קבלת מסקנה זו: עובדי ידע במערכות מידע בארגונים משתמשים לרוב ביישומים כמו Microsoft Office, Internet Explorer Microsoft Outlook או Lotus Domino.

 

החברה לא התייחסה לעובדה הפשוטה שלרוב היישומים זמינים כבר היום פתרונות מקבילים למערכת ההפעלה לינוקס, כולל תמיכה בעברית, בין אם מדובר בחבילות לשיפור היעילות האישית כדוגמת OpenOffice.org, KOffice או GNOME-Office, יישומי אינטרנט כמו Mozilla, Konqeuror, Kmail או Evolution כמו גם מבחר של יישומים עסקיים נוספים הזמינים כולם ומספקים ברוב המקרים יכולות זהות לפתרונות המקבילים עבור חלונות, ולעיתים קרובות אף עולים עליהם.

 

גם ליישומים פנים אירגוניים המתבססים על מערכות ירושה (Legacy) יש מענה טוב המאפשר להפעיל את יישומי חלונות הישנים כפי שהם בלינוקס וללא צורך בהסבתם או ברכישה של פתרונות חלופיים. פתרונות אלה כוללים בין השאר את טכנולוגיית WINE (הזמינה גם בגירסה המסחרית של חברת CodeWeavers עם דגש על צרכיהם של לקוחות מוסדיים) המאפשרת להתקין בלינוקס יישומים כמו Microsoft Office, Microsoft Visio, Internet Explorer או Adobe PhotoShop ועוד יישומים פופולריים בגרסאות העדכניות שלהן

 

פתרונות אלה, בין אם הם רצויים או לא בטווח הרחוק, מאפשרים לארגונים לתת מענה מיידי לצורך הטכנולוגי להמשיך ולהשתמש ביישומים שנכתבו עבור חלונות גם במערכת ההפעלה לינוקס במטרה להפחית בעלויות הרישוי שלהן וללא צורך בהשקעה נוספת ברכישה, הסבה או השבחה של יישומים קיימים בשלב הראשון.

 

לא עוד חתונה קתולית

 

בכתבה בעיתון "הארץ" מצוטט מרסל דה-הרטוג מחברת CA: "הסיבה העיקרית לתמיכה בלינוקס היא כלכלית ... עד היום, כאשר רכשת מערכת הפעלה לשרת, היית חייב לקבל תמיכה ושירותים מהחברה שפיתחה את מערכת ההפעלה - חתונה קתולית ... כיום בגלל מודל המיחשוב לפי דרישה מערכות ההפעלה השונות חייבות לדבר זו עם זו, ולינוקס מאפשר זאת בלי השקעה כספית גדולה או אינטגרציה ועבודת התאמה של חודשים בין השרתים".

 

ההבחנה של דה-הרטוג מתייחסת לשרתים אך היא תקפה כיום במידה רבה גם בתחנות עבודה. יוזמות כמו DekstopLinux משקיעות תשומת לב רבה לעניין והפצות מסחריות שונות כמו SuSE ואחרות כוללת באותה חבילה כלים שונים המאפשרים דו-קיום של יישומי חלונות בלינוקס מהקופסה.

 

שיקולים רציונליים

 

גרטנר עוד מזהירים כי "החלטות על הסבות אשר יתקבלו ממניעים פוליטיים במטרה להרגיז את מיקרוסופט עשויות להתקבל כיקרות. ארגונים צריכים לבסס קבלת החלטות להסב תחנות עבודה ללינוקס בכפוף לשיקולים עסקיים והחזר מוכח של ההשקעה בהסבה".

 

אין ספק כי ההבחנה הזו של גרטנר היא בין הטיעונים התקפים בדו"ח המצוטט. למרות זאת היא לא מספקת טיעונים בעד ונגד אפשרות הסבה של שולחנות עבודה ממערכת ההפעלה חלונות ללינוקס, אלא בחרה באפשרות הקלה יותר ומספקת הסבר כללי.  פוליטיקה אכן איננה מניע טוב לקבלת החלטות, אבל לא מעט ארגונים משקיעים משאבים לא מבוטלים בביצוע מבחני התכנות טכנולוגיים שיאפשרו להם לקבל החלטות מושכלות.

 

גם בארץ, התעשייה האווירית, למשל, כבר הסבה את החלק הארי של השרתים שלה ללינוקס. מנהל מערכות מיחשוב פתוחות בתעשייה האווירית, עמי שלזינגר, אמר: "אימצנו את זה (לינוקס) בקנה מידה נרחב. מתוך 350 שרתים בארגון שלנו, 250 הם שרתי לינוקס. התחלנו את זה ב-99' (והיינו) בין הראשונים בארץ. זה משנה את כל המודל העסקי. הצלחנו להוריד את עלויות המחשוב שלנו בצורה דרסטית, ביותר מ-15% לשנה".

 

מה עם החצי השני?

 

גרטנר עוד טוענים כי "כאשר מחשבים עלויות כאלו, חשוב להבין שעלות ה-PC ומערכת ההפעלה של הלקוח מייצגת רק חלק קטן מה-TCO הכולל – בדרך כלל 20 עד 30 אחוז, וכי יש לשקול עלויות אחרות כמו עבודה, הדרכה ושירותים חיצוניים".

 

קביעה זו אף היא תקפה ללא כל ספק. אבל דווקא בימים אלה גם חסכון של 30% מעלות הבעלות הכוללת הינו משמעותי. יתר על כן, מערכת ההפעלה בתחנות העבודה היא מרכיב אחד מתוך מערכת מורכבת יותר של שיקולים. למשל, כפי שהבחין מר שלזינגר (שם) "עם לינוקס זה בדיוק אותו הדבר: הוא משחרר עוד רמה בתשתיות, כשיש מערכת הפעלה זהה לכולם אני יכול לעבוד עם כל חברה שאני רוצה חוץ ממיקרוסופט."

 

אין ספק כי הסרת התלות בספק יחיד משפרת את יכולת המיקוח של הארגון, שיפור המתבטא גם בעלויות הרכש של הארגון, אבל גם המספרים שנוקב בהם גרטנר בדו"ח הטוענים כי התקנת לינוקס עשויה לחסוך לארגון עד 80 דולר בחומרה ותוכנה אינם מדוייקים.

 

פערי מחירים

 

מחיר מערכת ההפעלה Microsoft Windows XP Professional עומד על 599 דולר. באופן דומה Microsoft Windows 2000 Professional הוא 561 דולר. לעומתן, RedHat Linux 9 Professional עולה 283 דולר. בחישוב שנתי מספרים אלו מעידים על חסכון אפשרי של עד 316 דולר לכל תחנה בהשוואה לחלונות XP.

 

לבד מזאת, אם וכאשר מיקרוסופט תעבור למודל המנויים (subscription) שלה החסכון הצפוי של הלקוחות עשוי להיות גבוה עוד יותר. אם נסכים לצורך הדיון כי משך החיים הטכנולוגי של תחנת עבודה הוא שלוש שנים החסכון יכול להגיע ל-1517 דולר.

  

עלויות נוספות: חומרה, אבטחת מידע

 

מאחר וללינוקס היסטוריה מוכחת של יכולת לעבוד גם על גבי חומרה ישנה יחסית, החסכון בעלויות החומרה דורש אף הוא מקום בשיקלול. על כל פנים, אם נתייחס לעלות הרישוי (בדוגמא לעיל) בלבד על פני שלוש שנים, בארגון עם 1,000 תחנות עבודה, החסכון הצפוי עשוי להגיע לסכום לא מבוטל של 1.5 מיליוני דולרים. ללא ספק סכום שמצדיק את ההוצאות הכרוכות במעבר אפשרי ללינוקס.

 

לאחר שהתייחסה לעניין השקלול של עלויות הרישוי בחישוב הכולל של עלות הבעלות, גרטנר מתעלמת משום מה מהחלק הנותר. מהו למשל החלק היחסי של עלויות אבטחת המידע? מדוע מתעלמת גרטנר מעלויות הנובעות מהצורך בהתקנת תיקונים או השבתה של רשתות מקומיות ושירותים חיצוניים עקב הפגיעות המובנית של מערכת ההפעלה חלונות הן בתחנות העבודה והן בשרתים.

 

רק כדי להמחיש נקודה זו בדוגמה מהמציאות היום יומית אצלנו, ב-ynet דווח באוגוסט על גירסה חדשה של התולעת בלאסטר, שפגעה ברשת של שירותי בריאות כללית. במקרה זה היה מעניין לא פחות לראות כיצד מכניסה גרטנר שיקול זה לחישוב הכללי של עלות הבעלות הכוללת.

 

מעבר לפלטפורמה חדשה הינו אכן עסק יקר ודווקא משום כך ראוי שהשיקולים הנלקחים בתכנון מעבר כזה יהיו ארוכי טווח ונוגעים לנושאים כמו איכות הפתרון הקיים והחלופי, היכולת לעמוד באתגרים העתידיים שעולם מערכות המידע מעמיד בפני המנמ"רים וכמובן, העלות הגדלה והולכת של דבקות בפלטפורמה הקיימת.

 

מחזור החיים של החלופה

 

מערכת ההפעלה Microsoft Windows NT הגיעה לסוף מחזור החיים שלה והיא לא נתמכת עוד (במסגרת תוכניות התמיכה הסטנדרטיות), כך גם חלונות 98 וכמובן גרסאות ישנות יותר אבל אפילו מערכות הפעלה עדכניות יותר כמו Windows 2000 יגיעו לסוף דרכן (מרץ 2005). מלבד זאת, מיקרוסופט הכריזה לאחרונה כי עדכונים עבור דפדפן האינטרנט שלה (Internet Explorer) יהיו זמינים רק במסגרת עדכונים עבור מערכת ההפעלה עצמה.

  

אין זה סוד כי ארגונים רבים השקיעו משאבים לא מבוטלים בפיתוח יישומים המיועדים עבור גרסאות אלו של מערכת ההפעלה. מהן האפשרויות העומדות בפניהם להמשיך ולעשות בהן שימוש מבלי שיצטרכו לשקול מחזור השבחה נוסף של מערכת ההפעלה והיישומים?

 

להבדיל, באגים ותיקוני אבטחה עבור לינוקס, גם בגרסאות ישנות מסידרה 2.0 אשר שוחררה לפני כחמש שנים, עדיין זמינים באופן סדיר. כך גם לגבי דרייברים עבור חומרה חדשה יחסית אם הארגון בוחר להמשיך ולעבוד עם גרסאות ישנות על חומרה חדשה.

  

למרות ש"חברות לינוקס" שונות נוטות כיום להגביל את תוחלת החיים של הגירסאות הנתמכות, לארגונים אלו יש עדיין אפשרות לעבור לספק חלופי במידה ויצרן ההפצה לא מוכן להתחייב לתיקונים ותמיכה. האם גרטנר יכולה לאמוד את השווי הכלכלי של חוסר התלות בספק יחיד?

 

שאלה של מתי ולא של אם

 

גרטנר קובעת, כי  "העברת המחשב האישי השולחני ללינוקס היא הגיונית רק במספר מסוים של מצבים ...למשל, מוקדנים במרכז קריאות טלפוני או פקיד בנק. במקרים אלה, העלות עשויה להיות די נמוכה כדי להצדיק מעבר ללינוקס".

 

ניתוחים מסוג זה רווחו עד לפני מספר שנים גם בנוגע ללינוקס בשוק מערכות ההפעלה בשרתים. כיום, כידוע, אין כמעט ספק חומרה אשר איננו תומך בלינוקס ומספק עבורה את התמיכה והשירות שארגונים מצפים לקבל. או כפי שהיטיב לבטא זאת פיני כהן, אנליסט בכיר במטה גרופ ישראל, "השאלה היא כבר לא האם לבחור בלינוקס אלא מתי לעשות זאת".

 

עמותת ה"מקור" פועלת בארץ לקידום השימוש בקוד פתוח ותוכנה חופשית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים