ריקודי עמבה

"לפטרז ולבצל לך את החביתה?" מוטי שואל בחדווה. כבר שנתיים אני מחכה שיעבור לו השגעון הזה של הסביח, אבל יוק. שום דבר.

הכל התחיל לפני שלוש שנים כשהפגשתי אותו לראשונה עם מזנון עובד. עד אז התבשיל הכי אתני שהבחור הכיר היה הגולש של אמא שלו. באותו יום היסטורי נפרצו מעיינות הקולינריה תודות למנה חמימה של סביח עם הרבה חצילים, עמבה (2-0 למכבי) ובצל.

"מזנון עובד" למי שעוד לא מכיר, נמצא ברחוב סירקין 7 בגבעתיים, ליד כיכר נח. תזהו את המקום לפי התור התמידי שנמצא מול הדלפק. אחרי שצלחתם את אתגר החניה ועמדתם בגבורה בתור - תזכו, ככל הנראה, לאכול את המנה הטובה ביותר ביקום. כשסועדים בפעם הראשונה אצל עובד הוא מייד מזהה ("בגלישה אנחנו עוברים לעוד חדש בזירה") ונותן את השואו המלא, בסופו מוגשת המנה הטובה ביותר ב-יקום (את זה צריך הקונה להגיד בבטחון) ומובטח לו שברגע זה השתנו חייו "זאת תבין מיד".

כשמוטי נתן את הביס הראשון בסביח כל הנבואות התגשמו - חייו השתנו במחי מפית. מאז, כאילו טעם מהפרי האסור, הוא מחפש כל הזדמנות להגיע לגבעתיים לאכול סביח. היום הוא כבר מקבל יחס של "ותיק" ("הנה אנחנו עוברים לעוד ותיק שחייו השתנו") שזה סוג של כבוד שרק סביחאים כבדים יכולים להעריך.

הסביח של עובד טעים, אין ספק, אבל הסיבה האמיתית להגיע ולעמוד בתור היא האיש וההצגה הטובה ביותר בעיר שאפשר לקנות ב-11 שקלים. עובד "מחמס" (מורח חומוס) את הפיתה, "מחצל" בעובי משתנה (קל, בינוני או כבד - כלומר מוסיף חצילים),"מבצבץ" (מוסיף ביצה) מסלט, מפטרז ומבצל (סלט, פטרוזיליה ובצל) ולסיום מטחן (טחינה) ושואל מה התוצאה בדרבי: הפועל (סחוג) או מכבי (עמבה) . אפשר גם "לכתר" (להוסיף עוד שכבת חצילים מלמעלה) או "לאטום" (להוסיף שכבה של חומוס מלמעלה).

כך או כך, כשמגיעים לשלב נעיצת השיניים במנה - הדריכות בשיא והזירה (כלומר האזור שמסביב לדלפק) נושמת לרווחה ומתכוננת לסיבוב הבא.

חלק מהטרמינולוגיה של עובד (שזה, אם לא הבנתם הסיבה האמיתית להגיע לשם, לפחות פעם אחת בחיים) נשארה אצלנו. עד היום כשמוטי מכין לי סנדוויץ' הוא שואל בקריצה "לארוז או להרוס?" ואם אני רוצה ניקנוק כבד או בינוני.

הארוחה השבועית היא מסיבת סביח לשישה חוגגים רעבים. ומוקדשת באהבה לאיציק גברה. מלך העמבה.

קניות:

2-3 חצילים גדולים (3.40 ₪ לקילו, זה יוצא בערך קילו)

6 ביצים קשות (4 ₪)

1 חבילת חומוס קנוי - מהסוג שאתם אוהבים (10 ₪)

ירקות:

2 מלפפונים, 2 עגבניות, 1 בצל, מעט פטרוזילה ושפריץ לימון (סה"כ פחות מ-4 ₪)

מלפפון חמוץ (10 ₪ לקופסה)

1 קופסאת עמבה (6 ₪)

10 פיתות (10 ₪ - בממוצע)

הכנות:

• מטגנים את החצילים בשמן (אפשר גם לקלות, אבל זה לא אותו דבר) ומניחים על נייר סופג, בתקווה שיספוג כמה שותר.
  

• מכינים סלט ירקות קצוץ דק מכל הירקות. אפשר להשאיר את הבצל והפטרוזילה בחוץ ולתת להן כבוד מיוחד.
  

•  קוצצים את המלפפון החמוץ
  

•  פותחים את קופסת העמבה מעל כלי עמוק. אם זה נשפך - תגידו שלום למפה
  

•  מכינים את כל החומרים בהשג יד ומארגנים מנת סביח לבחירתכם.
  

•  אוכלים בתאבון, נשענים ונאנחים.
  

לטבעות הללו הוספתי מעט קארי לחיזוק אפקט העמבה. לא אוהבים קארי? אפשר לשים חרדל, צ'ילי חריף, אורגנו או להשאיר בלי תבלינים ולהטביע אח"כ בקטשופ.

3 בצלים גדולים פרוסים - מופרדים לטבעות

1/2 1 כוסות כוס "רווין" או "לרוויה"

1/3 כוס קמח

1/2 כפית אבקת קארי

כף רוטב סויה

1/2 כוס קמח - לציפוי

שמן לטיגון עמוק

וכך עושים:

1. בקערה גדולה מערבבים היטב את כל חומרי הבלילה: רוויון, קמח, קארי וסויה - לתערובת אחידה.

2. זורקים פנימה את טבעות הבצל ומערבבים היטב, כך שכל הבצלים שורים בבלילה. מכניסים למקרר לשעה.

3. בסיר מחממים שמן לטיגון עמוק ומכינים בצד כלי עם קמח.

4. נוטלים טבעת בצל מהבלילה, מקמחים אותה קלות וזורקים לשמן. מטגנים כ-10 דקות. שימו לב לא לטגן יותר מדי טבעות בנגלה אחת. מוצאים מהשמן לקערה מרופדת בנייר סופג. אוכלים מהר - פן לא ישאר.