כתב האישום של המסיע: כך התרחש הפיגוע ב"מקסים"

כתב אישום חמור הוגש היום (ב') נגד ישראלי תושב אום אל-פאחם, שהסיע את המחבלת המתאבדת הנאדי ג'רידאת לפיגוע התופת במסעדת "מקסים" בחיפה. בפיגוע נרצחו 21 בני אדם ועשרות נפצעו.

הנאשם, ג'מאל מחאג'נה, בן 47, היה נוהג להסיע על פי כתב האישום תושבי שטחים שאין להם אישורי כניסה לישראל. בספטמבר האחרון אף זומן לשיחה עם נציג של שירות הביטחון הכללי והוזהר לבל ימשיך במעשיו. הוא המשיך.

על פי כתב האישום, מספר ימים לפני ה-4 לאוקטובר 2003 החליטה המחבלת הפלסטינית הנאדי ג'ראדאת, תושבת ג'נין, להוציא לפועל פיגוע התאבדות המוני במדינת ישראל. לצורך כך הצטיידה בחגורת נפץ. היא טלפנה אל חברו של ג'מאל מחאג'נה, ריאד, וביקשה ממנו לארגן לה הסעה לתוך שטחי מדינת ישראל.

ריאד ידע כי ג'מאל מסיע במכוניתו גם תושבי שטחים שאין בידיהם אישורי שהייה בישראל. הוא מסר למחבלת את מספר הטלפון הסלולרי שלו וזו יצרה עם ג'מאל קשר. היא ביקשה ממנו לאסוף אותה בברטעה המערבית ומסרה לו כי בנסיעה תגיד לו מהו יעד הנסיעה שלה. הוא הסכים להסיע אותה - למרות שבחקירה הודה כי התעורר בו החשד כי היא עלולה להיות מחבלת.

בפגישה מאוחרת יותר שהיתה לג'מאל עם חברו ריאד, סיפר לו האחרון כי מדובר בפעילת טרור מג'נין. מחאג'נה המתין למחבלת, שהגיעה למכוניתו שהיא לבושה במכנסי ג'ינס, חולצה ארוכה וג'קט ג'ינס שהסתירו את חומר הנפץ שעל גופה. על ראשה עטתה המחבלת כיסוי בד ועל גופה גלימה. בידה החזיקה מכשיר טלפון סלולרי וארנק.

כשנכנסה למכוניתו של ג'מאל, הסירה את כיסויי הבד שעטו את גופה וראשה וביקשה ממנו להסיע אותה לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם לטענתה היה מאושפז אביה. במהלך הנסיעה, סיפרה למחאג'נה שהיא עורכת דין ואף טרחה לציין באוזניו כמה פעמים ש"אין לו שום סיבה לפחד". באשר לתשלום עבור הנסיעה אמרה לו המחבלת כי הוא אינו מהווה בעיה והיא נושאת עימה כסף. הוא המשיך בנסיעה לחיפה, על אף שהתעורר בו חשד.

האם הפיגוע יועד ל"הלל יפה"?

בדרכם לחיפה, סמוך לתחנת הכוח של חדרה, התעניינה המחבלת היכן הם נמצאים. מחאג'נה השיב לה כי מימינם העיר חדרה ומשמאלם בית החולים הלל יפה. בתגובה, ביקשה המחבלת מהנאשם כי יפנה לכיוון בית החולים הלל יפה באומרה כי יתכן שהעבירו לשם את אביה.

למרות חוסר ההגיון בבקשתה של המחבלת, עשה מחאג'נה כדבריה. כשהגיעו לבית החולים הלל יפה אף הראה למחבלת היכן חדר המיון בבית החולים, כדי שתוכל לבדוק האם אביה מאושפז שם. אלא שהמחבלת התחרטה מסיבה שטרם הובררה - ואמרה לו שאביה ככל הנראה בבית החולים רמב"ם, והשניים המשיכו בנסיעה לשם.

מחאג'נה סיפר בחקירתו כי המחבלת לא היתה רגועה והרבתה להסתכל לצדדים בעצבנות. במהלך שיחת טלפון שקיבלה, שמע את המחבלת אומרת ש"היא בדרך" וכי היא עוד מעט תגיע.

כשהגיעו למבואות הדרומיים של חיפה ביקשה המחבלת מג'מאל לעצור כדי לאכול. הוא הציע לה להמשיך לרמב"ם ולאכול במזנון בית החולים - אך היא סירבה ועמדה על כך שיכנסו למסעדה עוד בטרם הגיעם לבית החולים. מחאג'נה המשיך לנסוע לכיוון מסעדת "מקסים", אותה הכיר ובה סעד בעבר.

הוא החנה את מכוניתו ונכנס למסעדה יחד עם המחבלת, הם התיישבו זה לצד זה כשפניהם לצד הסועדים באחד השולחנות. למרות טענת המחבלת בדבר רעבונה הרב - הבחין מחאג'נה כי היא כמעט ואיננה אוכלת דבר.

בסיום הארוחה קם ממקומו ועזב את המסעדה, לדבריו מבלי לבדוק האם המחבלת הולכת בעקבותיו. דקות ספורות אחר כך הפעילה ג'ראדאת את חגורת הנפץ שהיתה צמודה לגופה וגרמה לפיצוץ עז.

מחאג'נה ניחש מייד כי מדובר בפיגוע התאבדות. הוא נכנס למכוניתו ונמלט מהמקום. כשהגיע לביתו שרף את בגדיו, הוריד את הכיסוי שהיה מונח על המושבים ברכבו ומחק את כל רשומות שיחות הטלפון מהזיכרון של מכשיר הטלפון הסלולרי, ששימש אותו במהלך הנסיעה.

מחאג'נה נעצר מספר שעות לאחר הפיגוע. הוא הודה בחקירתו בשב"כ בחשדות נגדו. פרקליטות מחוז חיפה מאשימה אותו בסיוע לרצח, בסיוע לחבלה בכוונה מחמירה והסעת שוהה בלתי חוקי.