מנחם גולדברג: ועדת זמיר תחסל בתי הדין לעבודה
הנשיא לשעבר של ביה"ד הארצי לעבודה, השופט גולדברג: "ועדת זמיר היא מגמתית ונכה, והרכבה מצביע מראש על מסקנותיה העתידיות"; אוריאל לין: "בית-הדין לעבודה פוסק בניגוד לחוקי יסוד, פוגע בהשקעות במשק ומעכב את הצמיחה"
"ועדת זמיר, שמונתה לבחון את מעמד בתי-הדין לעבודה, היא ועדה נכה ומגמתית, שכן אין היא כוללת בתוכה נציגים של ההסתדרות והמעסיקים, ורבים עשויים להצטער על תוצאותיה." כך אמר היום (ד') השופט בדימוס מנחם גולדברג, לשעבר נשיא בית-הדין הארצי לעבודה, ביום עיון מטעם "האגודה הישראלית לחקר יחסי עבודה" והקריה האקדמית קרית-אונו.
גולדברג טען כי ההרכב של ועדת זמיר מצביע מראש על מסקנותיה העתידיות ולכן טוב עושים גופים שונים המעוררים דעת קהל כנגד הכוונה לחסל את מערכת בתי-הדין לעבודה. לדבריו, גם הכוונה לאפשר ערעור על החלטות הערכאה הראשונה של בתי-הדין לעבודה לבתי המשפט המחוזיים פירושה למעשה חיסול בית-הדין.
עוד אמר גולדברג, כי הקהילה המשפטית יצאה בשצף קצף כנגד הקמת בתי הדין לעבודה בשנת 1969 והיא עדיין לא השתחררה מתפיסה זו. לדבריו, בית הדין מהווה מערכת ייחודית, וכי קשה לראות גוף אחר שהיה פועל לתווך בין הצדדים ליחסי עבודה כפי שעשה בית הדין לאחרונה בסכסוך שבין הממשלה להסתדרות בנושא השביתה הגדולה במשק.
בהתייחסו לשאלת תפקודם של נציגי הציבור בבית הדין, אמר גולדברג, כי מטרת שילובם של נציגי הציבור נועדה להכליל שיקולים של יחסי עבודה בפסיקה, תוך התייחסות לאירועים שקורים מהשטח, ולא רק להישען על פסיקה המבוססת על ראייה משפטית טהורה.
פרופ' רון שפירא: ספק אם בתי הדין הצליחו בתפקידם
פרופ' רן חרמש, מאוניברסיטת בן גוריון וחבר הנהלת האגודה ליחסי עבודה, אמר בדיון, כי חשיבותו של בית הדין לעבודה היא בביצור מעמדה של העבודה כערך והבטחת האוטונומיה של תחום העבודה, אך יש מקום לעדכן את מבנה בית הדין ודרכי פעילותו המשקפים מציאות שנעלמה. הוא הציע, בין היתר, לגוון את נציגי הציבור ולאפשר לגופים נוספים, זולת ההסתדרות והתאחדות התעשיינים, להציע נציגי ציבור להרכב השופטים. כמו-כן, הציע חרמש לבנות מערך גיוס, מיון, הערכה והכשרה לנציגי הציבור ולהגדיר מחדש את דרישות התפקיד.
פרופ' רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, תקף בדיון את מערכת בתי-הדין לעבודה, ואמר כי היא יצרה סביבה "לובי אידיאולוגי" שיש לו מעמד מיוחד ונבדל ממערכת בתי הדין הכללי. פרופ' שפירא גם תקף את הטענה כאילו בתי הדין הצליחו בתפקידם וקבע כי היקף השביתות הגדול בישראל מעמיד בספק את הטענה שבתי הדין הצליחו בתפקידם.
אוריאל לין: בתי הדין לעבודה מערכבים הצמיחה בישראל
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי בית הדין לעבודה חורג בפסיקותיו מגבולות החקיקה שקבעה הכנסת ומפר באופן חמור את האיזון שהיה קיים במשך שנים בין זכויות עובדים לחופש הניהול העסקי. "פסיקת בית הדין לעבודה חורגת מתחומי עקרונות משפט נכונים. זה אינו בית משפט עליון ואין לו הסמכות ליצור הזדמנויות חדשות ולחולל מהפיכה בתחום יחסי העבודה בישראל", ציין לין.
לין הוסיף ואמר: "שופטי בית הדין לעבודה יונקים את תפישתם מהמשפט המקובל בגרמניה ויוצרים זכויות קניין חדשות לעובדים, בניגוד לזכויות יסוד שכלולות בחוקי היסוד של ישראל. למדינת ישראל מתאים יותר לפעול לפי המשפט האנגלו-סכסי משום שאין לנו את המשאבים שיש למדינות אירופה בכלל וגרמניה בפרט. לין הוסיף ואמר: "המציאות הכלכלית היא שדווקא מדינות שאין בהם בתי דין מיוחדים לעבודה, כמו ארה"ב, בריטניה ואירלנד נהנות משגשוג כלכלי, לעומת מדינות היבשת שבהן פועלים בתי דין מיוחדים לעבודה וסובלות מנסיגה כלכלית."
לפנייה לכתב/ת 
גולדברג. "המסקנות ידועות מראש"
צילום: לע"מ
לין. "בית הדין מעכב את הצמיחה"
מומלצים
