הנדסה גנטית בחקלאות: הבעיות העקיפות
צמצום השונות הגנטית, התחזקות והתגברות המזיקים, סביבה מזוהמת ופטנטים על הזרעים הן רק חלק מהבעיות העקיפות בשימוש בשיטות הנדסה גנטית לחקלאות. חלק שני ואחרון
בחלק הראשון של הכתבה, סקרנו את הבעיתיות הישירה בשימוש בצמחים מהונדסים גנטית לחקלאות המודרנית. אך מעבר לבעיות הישירות, יש לקחת בחשבון גם את ההשפעות המשניות של שימוש בגידולים מהונדסים. הבעיה הראשונה היא צמצום השונות הגנטית. במחקר שנערך בסין נמצא כי מדד השונות בקרב חרקים בשדות של כותנה-BT נמוך מהמקובל בשדות כותנה מסורתית, מאידך מדד המזיקים גבוה יותר. המחקר מציע שחיסול אוכלוסיית תולעים מזיקות גרם לחיסול אוכלוסיית האויבים הטבעיים שלהן, שגרם להפרת האיזון האקולוגי.
עוד התגלה שאוכלוסיות מזיקים משניות (כנימות, קרדיות, זחלי פרפרים) התחזקו ומיהרו למלא את מקום התולעים שנחלשו. באופן עקרוני, בדיקות שנעשות לזנים מהונדסים לא כוללות את בדיקת ההשפעות על השונות הביולוגית. כך מוחדרים לסביבה גידולים חדשים שכל כוונתם היא לשנות את המאזן האקולוגי, מבלי לבדוק את ההשלכות ארוכות הטווח של השינוי. ממשלת בריטניה החלה בשנת 2000 מחקר תלת שנתי לבדיקת ההשפעות על המאזן האקולוגי של זנים מהונדסים, אך גם במחקר זה נבדקות רק ההשפעות קצרות הטווח.
הצמחים המהונדסים לא גדלים בחלל סגור, כתוצאה מכך האבקה מצמחים מהונדסים לא מאפשרת להגביל את תפוצת הגנים המהונדסים לשדות הזרועים בלבד. כאמור, גנים של BT ו-RR נמצאו בזני בר וגידולי מאכל שלא עברו שינויים גנטיים. במחקר שנעשה על גידולי מאכל מקציר 2000 בארה"ב נמצאו שרידים של גנים מהונדסים בכל היבולים שנבחנו, אפילו גידולים אורגניים.
תהליך חד-כיווני
בקנדה לא ניתן יותר לגדל קנולה אורגנית במחוז ססקצ'ואן מאחר שהסביבה מזוהמת בצמחי בר המאביקים את הגידולים באבקה המכילה גני RR. בדנמרק בבדיקה של גידולים אורגניים נמצאו ב-40% מהם סימני גנים מגידולים מהונדסים. כך שהליך הכנסת הגנים המהונדסים הוא חד כיווני. ברגע שזן מהונדס נזרע, הגנים החדשים יופיעו גם בגידולים לא מהונדסים. ואם ימצא כי הגן מזיק בטווח הארוך, יעברו שנים רבות עד שניתן יהיה 'לנקות' אותו ממאגר הגנים אם בכלל.
בכדי להרוויח ממכירת הזרעים המהונדסים, חברות הביוטכנולוגיה מוציאות פטנטים על הזרעים. כך הן מונעות בחוק מחקלאים להשתמש בזרעי יבול ממחזור אחד לזריעה במחזור שאחריו ('שמירת זרעים'), ומחייבות את החקלאים לקנות בכל שנה מחדש את הזרעים המהונדסים. בקנדה תבעה חברת זרעים חקלאי שבשדהו נמצאו גידולים מהונדסים - לטענתו מזרעים שנסחפו ברוח - בתואנה של הפרת פטנט.
בכדי למנוע אפשרות של 'גניבת' זרעים, החלו חברות הביוטכנולוגיה להשתיל גן הגורם לזרעים בדור הבא להיות עקרים. כך מבטיחות החברות שלא תהיה אפשרות להשתמש ביבול לזריעה חוזרת ללא צורך לאיים בתביעות על הפרת פטנט. עם הזרעים העקרים מגבירות החברות את התלות של החקלאים בהן. על פי סקר של האו"ם, 1.4 מיליארד חקלאים בעולם (השלישי, בעיקר) מתבססים על 'שמירת זרעים', מעבר גורף לגידולים מהונדסים יכול לגרום לקריסת המשקים המסורתיים הללו.
מחקר של ארגון ActionAid שנערך בפקיסטן הראה כיצד חקלאים שהתפתו לגדל כותנת 'קסם' מהונדסת קרסו כלכלית עקב מחיר הזרעים הגבוה. המחקר מזהיר מלהפיץ זרעים מהונדסים במדינות מתפתחות לפני שיבוצע מחקר מקיף על ההשפעות הכלכליות והחברתיות של המהלך.
הנדסה גנטית לא תפתור את בעיית הרעב
עם כל המגרעות הללו, כלל לא בטוח שההנדסה הגנטית תעמוד בהבטחה הגדולה שלה- קרי: פתרון בעיות הרעב בעולם. אם ניקח לדוגמה את אתיופיה ניראה כי בעיות הרעב נובעות מחוסר תשתית, חינוך ומשאבים בסיסיים. כל אלו בצרוף מלחמה מתמדת עם אריתריאה מונעים אפשרות לאיזון השוק וחלוקה הוגנת של מזון. כך, בשנות ה-90 הוחדרו שיטות מערביות לאתיופיה כמענה לרעב של שנות ה-80, תוך כדי לחץ של הבנק העולמי להפריט את החקלאות, לבטל את הסובסידיות לחקלאים ולהנהיג שיטות כלכליות של שוק חופשי. בלחץ הממשלה נזרעו השדות בתירס ודגנים בשיטות מודרניות (ללא הנדסה גנטית).
התוצאה הראשונית הייתה עליית התנובה עד כי אתיופיה הפכה יצואנית מזון, אך התהליך גרם להפרת האיזון החברתי, התפרקות הסדר הכלכלי ולבסוף קריסת רוב החוות החקלאיות. התוצאה היא שהשנה שוב שמענו על רעב באתיופיה. במדינות אפריקה נוספות, כמו גם בהודו וכעת גם בדרום אמריקה, התיאור הכללי דומה.
מכל האמור לעיל, ניתן להתרשם שלבעיות הרעב בסיס פוליטי וכלכלי ולא טכנולוגי. פתרון הבעיות הפוליטיות כיום יוכל להביא מזור לרעבים, בעוד משלוחי מזון או הצפה של החקלאים בגידולים מהונדסים רק יערערו עוד יותר את האיזון החברתי והאקולוגי, אך את בעיות הרעב לא יפתרו.
לסיכום, אציין שכמו לכל טכנולוגיה, גם להנדסה הגנטית צדדים חיוביים ושליליים. בכדי שהצד החיובי יגבר על השלילי יש לפקח בקפדנות על הגידולים המהונדסים ועל השימוש שנעשה בהם. התפרצות ה-BSE (מחלת "הפרה המשוגעת") בבריטניה לימדה אותנו כי ישנן השפעות המתגלות רק לאחר שנים רבות וחומקות מכל המבחנים הקיימים.
בדיקת השפעות הלוואי של גידולים מהונדסים בסין הראתה השפעות מרחיקות לכת על המערכת האקולוגית. חקר השפעות החקלאות הממוכנת באפריקה הראה כי ערעור הסדר החברתי כלכלי יכול לגרור תוצאות הרות אסון. מאידך, הפצת גידולים מהונדסים היא מהלך חד כיווני - לאחר שנזרעו הזרעים יופיעו הגנים המהונדסים בגידולי בר ומאכל במשך שנים רבות.
היות שבמגרש משחקים השחקנים הגדולים - תאגידי הענק האמריקאיים - שמטרתם היחידה היא להרוויח כסף, קיים חשש גדול מכך שגידולים מהונדסים יוצאים לשוק בחופזה, מבלי שנבדקו כל השפעות הלוואי, ובעיקר ההשפעות ארוכות הטווח. יש ספק רב אם קיים בעולם גוף שבאפשרותו לעמוד כנגד עוצמתם הכלכלית והפוליטית. אי לכך, אין פלא שבאירופה וביפן מתנגדים לקצה קצהו של פול סויה מהונדס, כי הם יודעים שבעקבותיו יבוא שטף של זנים מהונדסים ויחד עם העוצמה הכלכלית של התאגידים האמריקאיים יוכל להטביע אותם.
לפנייה לכתב/ת 
