הטיסה יצאה באיחור? יש פיצוי
פסק דין בעניינם של בני זוג, שהמתינו תשע שעות לטיסה של לופטהנזה, קובע כי על הנתבעת היה להודיע להם מראש על האיחור וליידע אותם לגבי מועד הטיסה המשוער. הפיצוי: 1,277 שקל
נוסעים לחו"ל שמתייצבים בנמל התעופה לטיסה היעודה מתבשרים לעתים, כי טיסתם מתאחרת בגלל תקלה לא צפויה. זה קורה, ובמקרים מסויימים גם בלתי נמנע, אבל כאשר האיחור גולש מעבר לגבול הסבירות, וההמראה מתעכבת שעות ארוכות, היא משבשת את תוכניותהם של הרשומים לטיסה, וגורמת להם סבל ונזקים כספיים.
האם הסבל הזה הוא כורח המציאות? שופט בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, יחזקאל הראל, דן בסוגיה זו בעקבות תביעה לפיצויים שהגישו בני זוג נגד לופטהנזה בגין איחור של תשע שעות. השופט קבע, כי החברה היתה יכולה לחסוך מן התובעים את הנזק שנגרם להם וחייב אותה לפצות אותם.
מפסק הדין עולה, כי הנתבעת לא נקטה בכל האמצעים הדרושים כדי למנוע את הנזק, שכן היה עליה להודיע לבני הזוג על האיחור בטיסה ולבקשם להיות עימה בקשר, כדי לוודא את מועד הטיסה המשוער.
מגלגלים עיניים לשמים
לופטהנזה טענה בכתב ההגנה שהגישה, ובדיון בבית המשפט, כי העיכוב בטיסה נבע מתקלה טכנית שאירעה במטוס, שאמור היה לטוס מגרמניה לישראל ובחזרה. נציג החברה אמר בבית המשפט, כי היא ידעה עוד בשעה 10:00, כשש וחצי שעות לפני מועד ההמראה מישראל, כי יגרם איחור ביציאת המטוס מגרמניה, אך לא ידעה מה חומרת התקלה. לדבריו, נעשו נסיונות לתקן את התקלה ובסופו של דבר נאלצה החברה להציב לטיסה מטוס חליפי.
בא כוח הנתבעת, שביקש לדחות את התביעה נגדה גרס, כי חלה עליה אמנת ורשה לתובלה אווירית הפוטרת אותה, לטענתו, מאחריות. באמנה נקבע, כי חברת תעופה פטורה מאחריות לנזק אם מוכח שהיא וסוכניה נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק, או שלא היתה בידיה כל אפשרות לנקוט בהם.
כשנשאל מדוע סוכני הנסיעות אינם רושמים את מספרי הטלפון של הנוסעים על מנת שיוכלו להודיע להם על איחור בזמני הטיסה, השיב בא כוח החברה, כי גם אם היו בידיה מספרי הטלפון של נוסעי המטוס, לא היתה יכולה להודיע להם על האיחור, מפני שלא היתה יכולה להיערך לכך מבחינה לוגיסטית.
השופט דחה את טענות ההגנה וחייב את הנתבעת לשלם לבני הזוג, ביחד ולחוד, פיצויים בסך 1,277 שקל ועוד 300 שקל הוצאות משפט.
בנימוקים להחלטתו כתב השופט, כי הנתבעת עשתה לה "חיים קלים" בכך שנמנעה מלהצטייד במספרי הטלפון של הנוסעים וזאת על מנת שתוכל "לגלגל עיניים לשמים ולטעון, כי לא היתה לה כל דרך להודיע לנוסעים על האיחור בטיסה, וכי אם אכן היתה דרך כזאת, הרי שאין היא מעשית מבחינתה".
"לעניות דעתי", כתב השופט, "מאחר ואין מדובר בטיסת שכר אלא בטיסה סדירה, חלה על חברת התעופה החובה, באיחורים כה ניכרים, להודיע לנוסעיה על האיחור".
