שתף קטע נבחר

בחזרה לכוכב הלכת האדום

בעוד מספר ימים יעצור העולם שוב את נשימתו, עם נחיתתה של "ביגל 2" על פני המאדים במסע לחיפוש חיים ואיסוף מידע על כוכב הלכת המסתורי. פירוט המשימות של הנחתת על פני כוכב הלכת, ותיאור המשימות האחרות של נאס"א, שיבקרו במאדים בינואר הקרוב

הנחתת ביגל 2 (Beagle 2) עתידה לנחות על קרקע המאדים בחג המולד - 25 בדצמבר 2003. הנחיתה על המאדים היא הראשונה מתוך שלוש נחיתות על פני כוכב הלכת, המתוכננות בטווח של כחודש אחד. בנוסף לביגל, עתידות לנחות על פני המאדים שתי משימות של נאס"א, "רוח" ו-"הזדמנות", ב-3 וב-25 בינואר 2004. משימה נוספת של סוכנות החלל היפנית שתוכננה להיכנס למסלול סביב המאדים, נזנחה עקב תקלה, והחללית הוסטה לחלל הרחוק.

 

כוכב הלכת האדום היווה תמיד מושא לחלומותיהם של רומטיקנים, מדענים וסופרי מדע בדיוני. כיפות הקרח של קטביו, התעלות שנצפו במאה ה- 19 על ידי שיפראלי ולוול, וכן הכתמים הכהים על פניו, הביאו למסקנה כי המאדים מיושב ביצורים אינטליגנטיים ובעלי כושר הנדסי רב, המסוגלים לתכנן מפעל הנדסי כה מסובך של תעלות המביאות מים מאזורי הקטבים אל פני מאדים הצחיחות.

 

בינתיים זרמו הרבה מים בירדן אבל למרבה הצער לא זרמה אף טיפה בתעלות המאדים, שכנראה נוצרו רק במוחם של שיפראלי ולוול. כיפות הקרח התבררו כקרחונים ענקיים של דו-תחמוצת הפחמן (ולא של מים) והכתמים הכהים ששינו את גודלם מדי עונה לא היו נאות מדבר כי אם אזורים שנתכסו ונגלו לחליפות בשל סופות חול אימתניות. מאידך, תצפיות שנעשו באמצעות חלליות שנשלחו למאדים גילו מה שאמור להיות עקבות של זרימת מים על פניו בעבר בערוצי נחלים חרבים.

 

בשנת 1976 הנחיתו האמריקנים שתי נחתות על המאדים שנועדו, בין היתר, לבחון היתכנות חיים על פניו. שתי נחתות הוויקינג לא גילו סימני חיים אך מאידך לא שללו כאלה. בחג העצמאות האמריקני, בשנת 1997, עקב העולם בשידור חי אחר רכב המאדים הסוז'ורנר המטייל בינות לסלעי מאדים ובוחן את הרכבם הכימי.

 

נראה שגם בלילה שבין רביעי לחמישי יעקוב העולם בנשימה עצורה אחר הביגל 2 הנוחתת פני כוכב הלכת האדום. דומה שרק אירועים בלתי צפויים לחלוטין כגון תפיסה מתוקשרת של בן-לאדן או, להבדיל, לחיצת יד בין שרון וערפאת יסיטו את תשומת הלב התקשורתית מהמאדים. בינואר 2004 ינחתו שתי האחיות הבוגרות של הסוז'ורנר על המאדים.

 

בחודש אוגוסט השנה התקרבו המאדים וכדור הארץ למרחק של כ- 56 מליון ק"מ זה מזה ופתחו צוהר הזדמנות המתרחש אחת ל- 15 שנים של שיגור חלליות למאדים בזמן קצר מאוד עם אפשרות לנשיאת מטען רב ביחס למשקל הדלק. המשימה של סוכנות החלל האירופית ESA נקראית מרס אקספרס (Mars Express) וכשמה כן היא – החללית שוגרה על מעבורת הסויוז, מבסיס הטילים בבקונור שבקזחסטאן בשני ביוני 2003 למסע "בזק" בין פחות מ- 7 חודשים לעבר המאדים. שני הרכבים האמריקאים שוגרו בסמוך – הספיריט שוגרה ב- 10 ביוני ואילו האופורטיוניטי שוגרה ב- 7 ביולי 2003, שתיהן שוגרו מכף-קנוורל שבפלורידה.

 

ביגל 2 - פירוט המשימה

 

מטרתה של המשימה היא הנחתת הביגל 2 על פני המאדים באיזור הסמוך לקו המשווה המכונה מישור איסידיס, בתוך משטח שטוח. מישור איסידיס הוא למעשה מכתש שנוצר מפגיעת שביט או אסטרואיד גדול בפני המאדים, לפני כ- 3 מליארד שנים. אזור הנחיתה הצפוי נסקר על ידי המקפת MGS המקיפה את המאדים ונראה שלא קיימים בו מכשולים גדולים העלולים לפגוע בסיכויי הנחיתה, אם כי אין אפשרות לדעת מראש את מיקום הנחיתה המדויק.

 

הביגל 2 מכונה על שם הספינה שנשאה בשנת 1831 את אבי תורת האבולוציה – צ'ארלס דארוין – במסעו אל איי הגלאפאגוס ושמה מרמז על ייעודה – חיפוש אפשרויות חיים על המאדים. משקלה כ- 30 ק"ג והיא נושאת ציוד מעבדתי רב ועתידה לבצע נתוח כימי של קרקע המאדים בעוד חללית האם, מרס אקספרס חגה ממעל, בגובה כמה מאות ק"מ מעל פני המאדים.

 

הציוד שעל הביגל 2 אמור לקלף את השכבה החיצונית מעל סלעים נבחרים של המאדים ולשלוף דגימות קטנות, עד עשירית הגרם, משכבות סלע שלא "זוהמו" על ידי אבק וקרינה קוסמית. הדגימה תבוצע באמצעות זרוע רובוטית שתשלח מהביגל 2 אל הדגימות הרצויות.

 

מכשיר אחר אמור לבצע קידוחים בעומק של עד כשני מטר מתחת לפני הקרקע כדי לבדוק עדויות לחיים, שלא נפגעו מהקרינה העל-סגולה של השמש, שבניגוד לכדור הארץ, מגיעה אל פני המאדים בחופשיות יחסית בגלל העדר שכבת אוזון שתחסום אותה. הבדיקה תתבסס בעיקר על מדידות איזוטופים של פחמן ו"טביעות אצבע" אחרות של חומר ביולוגי בדגימות הסלע שנאספו, יובאו אל המעבדה בביגל 2 ושם יחוממו ויבחנו.

 

מכשיר שלישי, הספקטרוסקופ, יבדוק את אטמוספירת המאדים ויחפש עדויות לגז המתאן, שאמור להעיד על נוכחותן של חיידקים על מאדים. בכדור הארץ נוצר גז המתאן בביצות (ומכאן שמו - גז הביצות), טרמיטים וכן על ידי פרות (במיוחד לאחר ארוחה דשנה...).

  

לוחות הזמנים (לפי שעון ישראל)

 

19 בדצמבר, בשעה 10:11 ניתנה פקודת ההפלטה למרס אקספרס ששיחררה את הביגל 2 אל עבר המאדים.

 

ב- 20 בדצמבר נכנסה המקפת, מרס אקספרס, למסלול סביב המאדים.

 

ב- 25 בדצמבר, שעה 04:54 תנחת הביגל 2 על פני המאדים. בזמן הנחיתה ישרור יום באיזור הנחיתה.

 

באותו יום, בשעה 07:15 שעון ישראל תחלוף המקפת מרס אודיסאי מעל איזור הנחיתה ואז אמור להקלט סימן החיים הראשון מהביגל 2.

 

בשעה 09:15 באותו היום תשקע השמש ובאיזור הנחיתה ישרור לילה (שעה 18:35 זמן מאדים). השמש תזרח שוב בשעה 22:02 באיזור הנחיתה (שעה 07:02 שעון מאדים).

 

ב- 26 בדצמבר, שעה 00:45 אחר חצות, אמורה להיקלט התשדורת הישירה מהביגל 2 בתחנת מעקב בריטית במצפה ג'ורדל באנק.

 

המשימות הנוספות: ספיריט ואופורטיוניטי

 

המשימה של שני רכבי המאדים האלו היא למצוא סימני מים וסימני חיים על המאדים. כמו אחותן, הביגל 2, הן ידגמו דגימות מאבנים וקרקע מתחת לשכבה החיצונית המזוהמת, אך שיטות הבדיקה תהיינה מעט שונות ויתבססו על ההנחה כי ללא מים לא ייתכנו חיים ולפיכך יתמקדו במציאת מים, או סימני מים על המאדים. גם אתרי הנחיתה נבחרו בהתאם. הספיריט תנחת במכתש גוסב, שעל פי צילומים של מקפות נראה שהכיל בתוכו אגם מים בעבר. הרכב השני, האופורטיוניטי, ינחת במרידיאני פלאנום, שם יש מינרלים שכנראה נחשפו למים זורמים בעבר.

 

בניגוד לביגל 2 שתדגום דגימות על ידי זרוע שתשלח לאזורים הרצויים ותביא את הדגימות למעבדה הנייחת, הספיריט והאופורטיוניטי הם רכבי שטח מתוחכמים, שינועו על פני המאדים וידגמו דגימות. בתוכנית האמריקאית יבחנו הדגימות במיקרוסקופ המצויד במצלמת CCD כדי למצוא, באופן ישיר, עדויות למיקרו-אורגניזמים או לעקבות מים. הדגימות ילקחו מאזורים המצויים כמה ס"מ מתחת לפני הקרקע או פני הסלע. פני המאדים יצולמו בשתי מצלמות CCD צמודות שיספקו תמונות פנורמיות, תלת-מימדיות של פני המאדים.

 

ספקטרומטר מיוחד ינתח את הקרינה התת-אדומה הנפלטת מדגימות הקרקע של המאדים וינסה לאתר עקבות מים או חומרים הנוצרים בנוכחות מים, כגון גיר וכן ניתוח מדויק של גזים הסמוכים לפני הקרקע. מכשיר אחר, ספקטרומטר מוסבאור שמו, יחקור את המינרלים בהם יש נוכחות של ברזל וזאת כדי ללמוד על מבנה השדה המגנטי של המאדים. ספקטרומטר שלישי יבחן את המבנה הכימי של הדגימות בעזרת ניתוח קרינת אלפא (גרעיני הליום) וקרינת ה- X (קרינת רנטגן) הנפלטת מהם. קרינה כזו נפלטת בעת דעיכה רדיואקטיבית של יסודות כימיים המרכיבים את המינרלים בקרקע המאדים.

 

שני הרכבים יסקרו את פני המאדים וינועו על פניו תוך שימוש בבינה מלאכותית שתסייע להם לבחון את איזור היעד שברצונן להגיע אליו ולהמנע ממכשולים. שני רכבי החלל עתידים לפעול במשך כ- 3 חודשים מיום הנחיתה.

 

לוחות זמנים (שעון ישראל)

 

4 בינואר 2004 , בשעה 4:35 , ינחת רכב המאדים ספיריט על פני המאדים.

 

25 בינואר 2004 , בשעה 5:05 , ינחת רכב המאדים אופורטיוניטי על המאדים.

 

האגודה הישראלית לאסטרונומיה תקיים למחרת הנחיתה של ביגל 2, ב- 26 בדצמבר, יום עיון במסגרת הכנס השנתי שלה, שיעסוק במשימות חלל אל המאדים ובהתכנות למציאת חיים. הכנס יתקיים בבנין נפתלי באוניברסיטת תל-אביב.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כוכב הלכת מאדים
צילום: טלסקופ החלל האבל
הביגל לפני שליחתה אל המאדים
צילום: איי פי
הדמיית הביקור הצפוי בכוכב הלכת
צילום: איי פי
מומלצים