בג"ץ קיבל הבוקר (יום ב') את עתירת האגודה לזכויות האזרח והוציא צו מוחלט, אשר ייכנס לתוקפו בתוך שישה חודשים האוסר העברת מידע על אזרחים ממרשם האוכלוסין לנציבות מס הכנסה, למוסד לביטוח לאומי, רשות השידור ולבנקים.
העתירה טענה כי העברת המידע מהווה הפרה של הזכות לפרטיות אשר זכתה לעיגון כזכות חוקתית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד נטען בעתירה כי מסירת המידע מהמרשם לידיהם של עובדים בשירות הציבורי ובבנקים נעשית בניגוד לתנאים הקבועים בכך בחוק הגנת הפרטיות.
בעתירה צויין עוד כי בכל אחד מסניפי הבנקים קיימים מסופים המחוברים בקו ישר אל מרשם האוכלוסין למרות שחוק הגנת הפרטיות אינו מתיר העברת מידע ממאגרי המידע של המדינה אל הבנקים.
במהלך הדיון עוד התברר כי פעמים רבות נעשית העברת המידע ממרשם האוכלוסין אפילו מבלי שמולאו הדרישות האלמנטריות הקשורות בחוק הגנת הפרטיות וכי גם היום נתונה לגופים ציבוריים גישה ישירה למלוא המידע של מרשם האוכלוסין, מבלי שאפילו ניתן לכך האישור הפורמלי, המתחייב על פי החוק.
בעתירה נכלל תצהיר של ד"ר יהודה להב שתיעד מקרה שאירע לו בבנק הפועלים בתל אביב אליו פנה כדי לפתוח חשבון בנק על שם נכדו שזה עתה נולד.
לאחר שלהב מסר לפקיד הבנק את מספר תעודת הזהות של נכדו בן 40 הימים, תוך שניות מעטות, לאחר הקלדת מספר תעודת הזהות למחשב, היו בידי הפקיד שמות הוריו, מספרי תעודות הזהות שלהם ומקום מגוריהם, זאת למרות שהורי הילד אינם נמנים עם לקוחות בנק הפועלים.
איך רשות השידור יודעת על החתונה?
בעתירה נכללו דוגמאות נוספות להעברת מידע אסור כמו השימוש הקבוע שעושה נציבות מס הכנסה ברישומי הכניסה והיציאה מהארץ של כל תושבי המדינה, וזאת, לטענתה, לצורך הפעלת פקודת מס הכנסה.
רשות השידור מסתמכת על נתוני מרשם האוכלוסין כדי לשלוח "הודעות גישוש" לגביית האגרה לכל זוג טרי שזה עתה נישא ולכל מי שמלאו לו 30, ואגב כך נוצר אצלה מאגר מידע מפורט של כלל אזרחי המדינה, הכולל פרטים אישיים רבים.
בתגובה ראשונית לעתירה הציגה המדינה נוהל חדש הנמצא בשלבי הכנה ושמטרתו להגביל את הפיקוח על העברות המידע אך לאחר מכן חזרה בה מכוונתה להפעיל נוהל זה.
פסק הדין נכתב על ידי השופטת דליה דורנר כשהשופט אשר גרוניס סבר כי יש לאפשר את העברת המידע לבנקים, בדעת מיעוט.
