שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הזוועה עזה מהפורנוגרפיה ברשת
    הרשת היא החושפת האולטימטיבית, והיא תסבול הכל. לא בה "האשם" אלא בנו, הגולשים, שלא יכולים עוד לעצור את הדחף האנושי ללחוץ על קישורים לזוועות לא אנושיות

    האם ייתכן שמראות זוועה פופולריים יותר מפורנוגרפיה? עובדה, מספר הגולשים שחיפשו במנוע החיפוש של לייקוס את שמו של ניק ברג, האזרח האמריקני-יהודי שראשו נערף בעיראק בידי אנשי אל קאעידה, היה גדול פי 12 (!) ממושא החיפושים במקום השני, סרטון הסקס של פאריז הילטון, על פי נתוני לייקוס.

     

    מפעילי האתר "מונתאדה אל אנסאר", שפירסמו את סרטון הווידאו בו אבו מוסאב אל-זרקאווי, סגנו של בין לאדן באל-קאעידה, עורף את ראשו של ברג עם סכין ארוכה, הפיצו את התמונות מפני שסברו כי יש בהן ערך תעמולתי במסגרת המאבק הפונדמנטליסטי שלהם בציווליזציה המערבית, ומותר לנחש כי רוב הצופים בני המערב צפו בו בנשימה חנוקה ונשכו שפתיים מגודל הזוועה, ובכל זאת צפו.

     

    גם בפורומים ובדואר האלקטרוני ברשת הישראלית נרשמה בימים האחרונים תנועה ערה של גולשים בחיפוש אחר תמונות של קיצונים פלסטינים המתפארים בחלקי

    גופות של חיילי צה"ל שנהרגו בעזה. מחייבי חשיפת התמונות טענו כי הן יסייעו להסברה הישראלית ואילו השוללים אמרו שהן יעזרו דווקא לעלות את המוראל הפלסטיני. השיקול הראשון הביא בעבר את משרד החוץ לפרסם באתר האינטרנט שלו סרטון קשה לצפייה מהפיגוע בקו 19 בסוף חודש ינואר בירושלים, בו צפו יותר ממיליון גולשים. הנימוק: רצון לעקוף את הדיווח של התקשורת הזרה ולהציג לציבור האירופי את התוצאות האמיתיות של הטרור באמצעות האינטרנט. 

     

    בעד ונגד חשיפת הזוועות

     

    אך הזוועות הן א-פוליטיות ולא תמיד ברור לטובת איזה צד של המתרס הן פועלות. הפצת סרטון הרצח של ברג עשויה לחזק את הכוחות בארה"ב שקוראים לסגת מעיראק בהקדם ולבצר בעמדתם את הניאו שמרנים הסבורים כי יש להתמיד במלחמה ביתר שאת. פרסום "קרנבל המוות" של תומכי החמאס עשוי לתרום לדימוי הירוד ממילא של ארגוני הטרור במערב אך במקביל לשלהב תומכי ג'יאהד המפוזרים בכל העולם.

     

    כלי התקשורת הגדולים, כמו גם ממשלות, מחליטים לעיתים לחסוך מראות קשים מהצופים והקוראים, מתוך רצון לא לפגוע ברגשותיהם, אך האינטרנט אדיש לוויכוח אם צריך לחשוף או להסתיר, ואילו אינטרסים משרתת כל אחת מהפעולות האלה. הרשת היא החושפת האולטימטיבית, והיא סובלת הכל. לא בה "האשם" אלא בנו, הגולשים, שלא יכולים עוד לעצור את הדחף האנושי ללחוץ על קישורים לזוועות לא אנושיות.  

     

    האם אתם יכולים להתמודד עם החיים?

     

    החברה המלזית שאירחה את "מונתאדה אל אנסאר", אתר האינטרנט שהפיץ את וידאו האימה של ברג בעיראק סגרה את האתר. מנהל בכיר בחברה מסר לסוכנות הידיעות אי.פי. כי לא היה מודע לקשר של האתר לטרור או להמצאות התכנים המטרידים. לדבריו, האתר הוסר מהרשת בגלל שמשך תעבורה רבה מדי, גזל רוחב פס וגרם אי נעימות לשאר הלקוחות. הוא סירב למסור מי הם הגורמים שהפעילו את האתר.

     

    כמובן שהסגירה לא הייתה משמעותית לאחר שעותקים רבים של הסרטון כבר הופצו ברשת. "החשודים המידיים", האתרים Ogrish.com ו-Rotten.com (זהירות, קישורים לתכנים מטרידים, הצפייה אינה מומלצת) מיהרו לצרף את הרצח לאוסף הזוועתונים שלהם, אך הם כבר לא היחידים. אתר נוסף שפירסם את סרטון הווידאו הוא דווקא thememoryhole.org, שהתפרסם בעקבות פירסום תצלומי ארונות המתים של החיילים האמריקנים לאחר שקיבלם על פי חוק חופש המידע. מנהל האתר ומייסדו, המכונה "ראס קיק", משתמש במוטו "להציל את הידע, לשחרר את המידע". ההגיון הפנימי: היכרות עם העובדות בשטח תועיל תמיד, גם אם תפחיד ותזעזע. "אנחנו לא מכריחים אף אחד לצפות בתמונות", נכתב באחד הזוועתונים המקוונים, "השאלה היא, האם אתם יכולים להתמודד עם החיים?".

     

    זו שאלה צינית למדי כאשר היא מופיעה באתר סנאף שמנתק את הזוועות מהקשרן ומציגן כפורנוגרפיה, אך יש בה גרעין של אמת. האינטרנט מכניס אל החיים את המוות ומפר בכך טאבו גדול של החברה המערבית. המגמה הזו מובילה למציאות לא מסוננת, כאשר כל אדם יחליט בעבור עצמו עד כמה הוא רוצה לראות. האם המציאות החשופה הזו תהפוך אותנו ליותר קהים ואדישים או דווקא תסייע למאות מיליוני גולשים להבין שבשר אדם אינו פלסטלינה ולהסיק מכך מסקנות שונות? 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הזוועה עזה מהפורנוגרפיה ברשת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים