חיים הכט לראשות הממשלה

הכט לפוליטיקה: סוף "בין כרכור לסינגפור", ערוץ 2, 20:45

חיים הכט לראשות הממשלה! חושבים שאני צוחק? אני לא. לו הכט מקים מחר מפלגה ורץ בבחירות הקרובות, הוא בפנים. מה המצע של הכט? מטושטש. עמום. לכאן ולשם. אפשר, במילה אחת, להגדיר את המצע הזה ה"חיים הכטרוקטוריה". אם יש לכם מושג מה זה אומר, אין לכם מושג.

מה ניסה הכט לומר בפרק הסיום של "בין כרכור לסינגפור"? שהמצב רע, ההנהגה לא בשליטה, אבל העם נפלא ויש לנו כאן ארץ נהדרת? הרי זה דיקלומו המדויק של הפוליטיקאי הישראלי הסביר. רק שהכט מסוגל לדקלם את השבלונות האלה בצורה לגמרי לא שבלונית, סאנשיין. הכט הוא איש המכירות המרשים ביותר שראה מסך טלוויזיה כאן; כה מרשים, עד שהוא מסוגל למכור לכם גם את סינגפור.

לא תיקחו מהכט את הכריזמה שלו, את יכולתו לדבר לנהג המונית הקטן שבכל אחד מאיתנו. אבל מה הכט אומר? בפרק סיום התוכנית – מין ספיישל יומעצמאות נפוח מגאווה לאומית – נע הכט בין כביש חוצה ישראל לסטף ורטהיימר למנתח מוח בכיר, והראה, ספוראדית, שיש לנו כאן יופי של משאבים, רק מה, "אנחנו חייבים לשנות ולקבל החלטות".

בסדר, חיים. שתדליק את האור? למה התכוונת? מה, בעצם, אתה מנסה לטעון? מה, לזרוק את מרכז הליכוד? לבקש מהסינגפורים לאמץ אותנו? להקים פארק תעשיה במחסום ארז? הכט הרי לא יכול להיות ברור גם אם הוא רוצה; באשר הוא משודר בערוץ 2, אין לו מנדט ממשי להשמיע דעות קונקרטיות, להציע הצעות מעשיות או להוציא אנשים לרחובות. משום כך, נותרת "בין כרכור לסינגפור" – כמו יתר תוכניותיו – בגדר תוכנית בידור. המופע של חיים, אם תרצו. זה מופע אפקטיבי הפועל על הנפש הישראלית כרפלקס שאין דרך להישאר אליו אדיש, אבל מה השורה התחתונה? בסופו של דבר, מתברר תמיד כי הטלוויזיה של הכט היא, בסופו של דבר, על הכט. לא עלינו. בדיוק כמו המופע של כל פוליטיקאי מקומי.

מזייפים דרמה: "פרוייקט וויי", יס וויי, 22:00

אין רגע נורא יותר בחייהם של משתתפי "פרוייקט וויי" מזה שבו הם מתבשרים כי אחד מהם יצטרך לעזוב את הווילה. יגון קודר אופף אותם. תוגה קיומית נוראה, כאילו נפלו השמיים, כאילו נגנבה כיפתו של הכור הגרעיני בדימונה ואין להם מושג היכן הניחו את הלוגול. זה מוזר, שכן החיים בווילה נראים, מבחוץ, כסיוט מושלם. מי בכלל רוצה, אחרי גיל 16, לחיות בפנימיה צפופה עם כמות לא סבירה של בחורים ללא חולצה (ועם גיטרה אקוסטית)?

בפרק הלפני-אחרון התבשר המשתתף פול דרי כי יצטרך לעזוב את הווילה מיד, מכיוון שלא גילה להפקה, בשלב האודישנים, כי, כאילו, הוא בכלל במעצר בית כזה? דרי, מה לעשות, מאמת את החשד כי עורכי "פרוייקט וויי" לא מחפשים, איך נאמר בעדינות, דווקא את המתמודדים הכי מבריקים. לתקשורת אמר דרי כי השוטרים "מספרים שהייתי צריך להגיע ולחתום מדי יום. זה בכלל היה פעם בשבוע". אני מניח כי בעולמו המתימטי של דרי, היסגרות של שלושה חודשים בווילה לא אמורה למנוע ממנו להגיע פעם בשבוע לחתום. אלוהים.

ולמרות הכל, ליוו הנותרים בווילה את דרי בדרכו האחרונה כמי שקוברים את אביהם הביולוגי. כולה הכירו אותו יומיים! המתמודד אלון אף פרץ בבכי: "אני מת עליך ברמות קשות, אחי". כן, בסדר. ואני חייב כסף לג'ק ניקולסון. כמה מזויף.