קריזה, זה מה שמביאים לי מחירי המשקאות במסעדות. קריזה שגורמת לי לשתות מים עם האוכל, שזה דבר לא בריא בעליל, שהרי יין או בירה הם הנוזל הנכון ללוות בו אוכל. ומעבר לכך, מים אינם גורם ממתן או מרגיע דעתו של אדם בכל מה שקשור לטיב האוכל ומחירו.
העסק הזה של הפקעת מחירי המשקאות הוא מגיפה אמיתית, לא מקרה, לא מעידה, נוהל. הנה כמה דוגמאות מקריות לגמרי: "טאנטי באצ'י" בבית-לחם הגלילית, מקום נחמד, אנשים צעירים, אוכל לא מזיק ויין שמחירו למסעדה פחות מ-30 שקל לבקבוק נמכר ללקוח ב-120 שקל. או מוסדות המבורגר, מקומות שאמורים לספק ארוחה הגונה במחיר סביר. לא מעטים המקומות שאכן עומדים במשימה, עד שאתם מזמינים יין או בירה. "קורונה" למשל, שחביבה עלי לימי הקיץ החמים, עולה לי בחנות המשקאות כ-7 שקל. ב"אגאדיר" הרצליה או ב"קויה א.ת." קיסריה, ואלו רק דוגמאות מקריות, המחיר נע מ-22 שקל ועד 25 שקל לבקבוק. ו"קורונה" לא צריכה מלצר יין מדופלם שיריח, רק מישהו שיחתוך את הלימון כמו שצריך. למה פי 3 אחותי? מה קרה?
אני בעסק הזה של האוכל המון שנים, מכיר את העלויות והארנונה ושכר עבודה והפחת, הכל נכון, אבל מחירי משקאות כאלו הם סתם עושק. ומכל הבכי והנהי אני רוצה לספר שיש צדיק בסדום, "לבנטיני" (רח' אחד העם 3 תל אביב, טל' 5171745-03). לא רק מבנה מקסים שהשירות נעים והאוכל טעים, המשקאות זולים – שליש בירה 13-15 שקל, וודקה טובה 9 שקל - אפילו הסינגלים שכבר פגשתי גם ב-80 שקל לכוס, נמכרים כאן ב-32, והבלבית לא מפסיד על כלום, רק מרוויח קצת פחות על כוס, וקצת יותר על המון לקוחות שאוהבים אותו ואת המקום.
וכמה מילים על האוכל. הוא פשוט, הוא טרי, והוא מלווה נהדר את האלכוהול - דגיגונים מטוגנים שאוכלים כמו צ'יפס, פלאפל ממולא שיכול להיות דבר איום, וכאן הוא שמחה גדולה, קלמרי פריך והרבה בשר, במנות נדיבות.
ללכת ל"לבנטיני" קודם כל כי טעים, אחר-כך כי נעים, ובסוף גם בתור מרד צרכנים קטן - לא משלמים על בירה פי 3 מעלותה.
