משרד החינוך החרים כנס על התוכנית שהפיק
נציגי המשרד היו אמורים להשתתף בפאנל על חוברת הלימוד שהוציאו עם עיריית ת"א בנושא הדילמות במחסומים, אולם אמש הורתה מנכ"לית המשרד לנציגיה שלא להשתתף "כי הכנס בעל אופי פוליטי". ח"כ שריד בדיון: "זה המשטר החדש במשרד החינוך שבו קובעים על מה מדברים"
משרד החינוך החרים אתמול (ו') את הדיון בצוותא תל אביב, בנושא "האם על מערכת החינוך להכשיר חיילים למחסומים" בהשתתפות ארגוני השמאל "מחסום WATCH, תנועת "האומץ לסרב", "רופאים לזכויות האדם" ועוד.
הדיון התקיים בעקבות תוכנית הלימוד "מתגייסים עם ערכים" וחוברת מערכי השיעור הנלווית אליה, שהוציא משרד החינוך בשיתוף עם עיריית תל אביב ושתיושם החל משבוע הבא בכל בתי הספר בעיר.
נציגי המשרד ונציגי מועצת התלמידים שהוזמנו לפאנל והיו אמורים להגיע אליו לא הופיעו בשל הוראה שקיבלו אתמול בערב ממנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש. במשרד החינוך מאשרים ל-ynet: "אכן ניתנה הוראה ממנכ"לית משרד החינוך לנציגי המשרד לא להגיע לכנס. זאת, מאחר והכנס הוא בעל אופי פוליטי וזה בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד החינוך האוסר על השתתפות נציגי המשרד באירועים בעלי אופי פוליטי".
"זהו המשטר החדש"
"אני מצטער על כך שלא כל המוזמנים הגיעו לדיון החשוב הזה", כך אמר בדיון שר החינוך לשעבר, ח"כ יוסי שריד. "זה המשטר החדש במשרד החינוך שבו קובעים על מה מדברים ומשוחחים, מה נפתח לדיון ומה לא".
מטרת תוכנית הלימודים היא להכין שמיניסטים לקראת גיוסם לצה"ל תוך התמודדות עם בעיות ושאלות ערכיות ומוסריות של שירותם הצבאי וגם על תופעת הסרבנות מהשירות בצה"ל. בין היתר דנה החוברת בפרק "ערכים במחסום" במקרים שאירעו במחסומי צה"ל תוך הצגת השאלה כיצד היה מתמודד איתם התלמיד כחייל בצה"ל.
בדיון הביעו הגופים השונים ביקורת רבה על תוכנית הלימודים. חלק מהטענות שהועלו הן כלפי הדילמות המוצגות בחוברת.
"משרד החינוך בא להעמיד את התלמידים במצב בלתי אפשרי", אמרה עו"ד גבי לסקי מ'שלום עכשיו'. לדבריה, "אי אפשר להיות במשימה צבאית במחסום מבלי לבצע עבירות על המוסר".
דווקא מי שנדמה שהיה שתתמוך בחוברת מסוג זה, תנועת הסרבנים 'האומץ לסרב', היתה מהמתנגדים הנחרצים לתוכנית הלימודים. "המחסומים הם סימפטום ולא מחלה" אמר נועם וינר. "הבעיה היא הכיבוש, מעבר למחסום. החוברת מנסה להציג לנו כיצד נראה כיבוש מנומס. מתוך 22 אמרות המוצגות בחוברת המציגות לתלמידים משפטים מדוע אסור לסרב לשירות, יש רק שני היגדים בעד הסרבנות".
רוני הכהן, בת 18 הנמצאת בימים אלה לפני גיוס הוסיפה כי "המדינה זורקת את האחריות ומנסה להגיד כי החיילים לא יודעים להתנהג בתירוץ שהם לא קראו חוברת בנושא. התרגילים בחוברת מגוחכים ולא צריך לזלזל באינטליגנציה של ילדים בני 17. ועם זאת, הדילמות המוצגות לתלמידים, גם הפילוסוף הגדול ביותר לא יידע להתמודד איתן".
ח"כ שריד סיכם: "צריך לראות בחוברת מכבסה לאומית כללית. יותר משהיא באה להתחשב בצד השני, היא באה לנקות את המצפון שלנו. על פי ההגדרה אין כזה דבר כיבוש נאור ואין כיבוש מנומס".
החוברת: דילמות מוסריות
החוברת "מתגייסים עם ערכים", מכילה ארבעה פרקים, בהם פרק חובה תחת הכותרת "ערכים וחיילים", פרק רשות - "צבא ומדינה" ושני פרקים נוספים המציעים שלוש פעילויות כיתתיות: "סרבנות הגיוס", ו"ערכים במחסום".
הפרק האחרון, "ערכים במחסום", הוא השנוי ביותר במחלוקת. בפני התלמידים מוצגים שני אירועים מנוגדים, בעלי תוצאות שונות שהתרחשו במציאות, לצד שיקולי החיילים והתמודדותם בכל סיטואציה.
הסיפור הראשון והדילמה המוצגת בו נדונו באריכות בפאנל שנערך בצוותא. זהו סיפורה של ראניה, שילדה את בנה על אדמה בוצית ליד מחסום של חיילי צה"ל בינואר 2004. ראניה, ומחמוד בעלה, לא הורשו לעבור את המחסום אל בית החולים בשל התרעות חמות על כוונת מתאבדת להגיע מכפרם הסמוך לירושלים על מנת לבצע פיגוע באוטובוס. בשל סיבוכים בלידה מת תינוקה של ראניה מיד עם היוולדו.
"אורן, מפקד המחסום, ראה את הזוג מתקרב. הוא חשש כי הם מחבלים שמנסים, במסווה של בעל ואישה הרה, לחדור לירושלים. איתי צעק לעברו שהאישה בטוח נושאת חגורת נפץ ואסור לתת להם להתקרב", מספרת החוברת. "אורן ואיתי התייעצו בטלפון עם מפקד הבסיס וביקשו עצה. המפקד ביקש שימתינו לבואו. הוא יגיע רק בעוד 20 דקות... כעבור מספר דקות שמעו חיילי המחסום בכי של תינוק ואחר כך שקט מעיק. הלידה הסתבכה. מחמוד לא הצליח להחיות את התינוק שנולד".
הסיפור השני המובא בפני התלמידים, הוא "סיפור המחבלת", שאירע במחסום ארז. הפעם מדובר על מחבלת שהתחזתה לחולה, והגיעה למחסום צה"ל תוך שהיא מתלוננת על כאבים ברגלה. החיילים, שהאמינו למחבלת, הרשו לה להתקרב. היא עברה דרך גלאי מתכות שצפצף, ובעת שהורו לה להמתין התפוצצה בסמוך אליהם. לפי המסופר, בתקרית נהרגו ארבעה חיילים ונפצעו עשרה חיילים אחרים ושבעה פלסטינים שעמדו במחסום. לתלמידים מובהר כי במקרה זה "למרות שהחיילים הוזהרו מבעוד מועד כי התקבלה התראה במערכת הביטחון על כוונת מחבלת מתאבדת להגיע מרצועת עזה, הם ריחמו על האשה ולא חשדו בכוונותיה".
לאחר קריאת הקטעים, התלמידים נדרשים לתפקד כצוות עורכים של ערוץ החדשות בטלוויזיה הישראלית ולערוך את החומר לכתבה בת 3 דקות תוך שהם משיבים על שאלות דוגמת "אילו סוגיות ערכיות והיבטים מוסריים עולים מתוך האירוע?" ו"מה חשוב לכם שהצופים יזכרו מהכתבה?"
בפרק הדן בנושא הסרבנות, נדרשים התלמידים להביע עמדתם למול משפטים שאמרו אישי ציבור בישראל דוגמת: "סרבני המצפון אינם מוכנים להתחלק באחריות על גורלה של מדינת ישראל"; "הסרבנות יכולה להוות התחלה של כאוס חברתי, שיפגע לא רק בשירות בשטחים אלא במערכת הצבאית בכללותה"; "אין קיום למדינה בלי צה"ל ואין קיום לצה"ל בלי משמעת וציות לפקודות שמקורן בהנהגה הנבחרת של המדינה" וגם "מי שמתלבט עם מצפונו בשאלה אם לציית לחוק, מן הראוי שישקול, מן הבחינה המוסרית, את חומרת הפגיעה הצפויה לחברה כולה או לאנשים מסוימים כתוצאה מאי ציות לחוק כנגד חומרת הפגיעה במצפונו אם יציית לחוק".
לפנייה לכתב/ת 
