שתף קטע נבחר

הלמ"ס: ישראל מובילה בהשקעה בחינוך

ישראל, כך מתברר, משקיעה בחינוך 8.6% מתוך כלל התוצר המקומי הגולמי - יותר מארה"ב ורבות מהמדינות המתועשות. אבל כשבודקים את השקעה בפועל במונחי שווי קניה מתברר כי הכסף הישראלי שווה פחות. ישראל משקיעה בתלמיד יסודי או תיכון פחות מבכל מדינה אחרת כמעט (למעט צ'כיה וקוריאה). ובחינוך העל-תיכוני חלה ירידה של 16% בהשקעה, ככל הנראה בשל עלייה במספר תלמידי המכללות

התוצאות בבחינות המיצ"ב אולי נמוכות מהרצוי, אבל כדי להבין כיצד הגיעו תלמידי ישראל למקום ה-16 בעולם בפיזיקה, כדאי אולי לבדוק את ההשקעה הישראלית בחינוך: ההשקעה הזו, כך מתברר היום (א'), היא מהגבוהות בעולם. לפחות נכון לשנת 2001 (שבה נבדקו הנתונים).

 

מנתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2001 עמדה ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל על 8.6% מהתוצר המקומי הגולמי. זאת לעומת ממוצע של 6.2% במדינות המתועשות, החברות בארגון OCED לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח.

 

בכמה מהמדינות התקרבה ההוצאה על חינוך לזו הישראלית ועמדה על 8.2% בקוריאה, 7.3% בארה"ב ו-7.1% בדנמרק.

 

בחינוך היסודי, בחטיבות הביניים ובחינוך התיכוני היתה ההשקעה בישראל גבוהה במיוחד - 4.9% לעומת ממוצע של 3.8% במדינות המתועשות. במוסדות החינוך העל תיכוניים השקיעה ישראל 2% מהתמ"ג לעומת ממוצע של 1.8% במדינות המתועשות.

 

4,650 דולר לתלמיד יסודי

 

ההשוואה שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי ההוצאה הממוצעת לתלמיד במונחי שווי הקנייה בפועל מגלה, עם זאת, כי ישראל משקיעה בתלמידים פחות מאשר ממוצע המדינות המתועשות. בתלמיד החינוך הקדם יסודי השקיעה ישראל 3,428 דולרים לשנה, בדומה ליפן, ספרד, שוודיה, ופינלנד. אולם רק ההוצאה בצ'כיה ובקוריאה היתה נמוכה יותר מזו הישראלית.

 

בחינוך היסודי השקיעה ישראל 4,650 דולרים בתלמיד לשנה, בדומה לפינלנד וצרפת. ממוצע המדינות החברות ב-OECD עומד על 4,819 דולרים לתלמיד יסודי.

 

בתיכון השקיעה ישראל 5,617 דולרים לתלמיד בעוד מרבית המדינות השקיעו בין 6,000 ל-8,000 דולרים. במוסדות העל-יסודיים השקיעה ישראל בתלמיד 11,494 דולרים, בדומה לאוסטריה בלגיה ויפן ונמוך יותר מדנמרק ואוסטרליה.

 

ההוצאה לישראל בחינוך היסודי והתיכון עלתה ב-20 אחוזים בין שנת 1995 לשנת 2001, כך עולה מן נתונים. למרות זאת, ההשקעה הכוללת עלתה רק בחמישה אחוזים, בדומה לגרמניה (3%) ובריטניה (6%). באירלנד חלה עלייה של 45%.

 

ויש גם נתון מאכזב במיוחד: במוסדות החינוך העל-תיכוניים בישראל ובמוסדות להשכלה גבוהה חלה ירידה של 16% בהשקעה בין 1995 ל-2001. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבקשים להזכיר את הגידול החד במספר תלמידי המכללות בשנים אלו, שמסביר לטענתם את הירידה בהשקעה.

 

באוסטרליה ובבריטניה חלה גם ירידה, מתונה מעט יותר (4%) בהשקעה בלימודים העל-תיכוניים ובמקסיקו חלה ירידה של כעשרה אחוזים. אירלנד מנצחת גם בנתון זה עם עלייה של 39% בהשקעה בתלמידי החינוך העל-תיכוני.

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לנתוני הלמ"ס, כי "הדו"ח מחזק את טענת המשרד כי התקצוב לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מממוצע התקצוב לתלמיד של המדינות המתועשות, כיוון שאחוז הצעירים בישראל גבוה יחסית לזה שבארצות אלה". כמו כן נמסר כי "ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם נתוני ועדת דברת. גורמים במשרד החינוך מביעים צער על כך שבמשך שנים תקפו אנשי אקדמיה את המשרד מבלי להתייחס לנתון הנוגע למספר התלמידים הלומדים במערכת החינוך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
משקיעים (אילוסטרציה)
צילום: סי די בנק
צילום: מאיר פרטוש
מובילים, אבל הכסף שווה פחות
צילום: מאיר פרטוש
מומלצים