במירוץ דרמתי היום בפיליפ-איילנד שבאוסטרליה,
כבש ולנטינו רוסי את תואר האלוף לשנת 2004, תואר רביעי ברציפות עבורו בקטגוריה הבכירה. אלא שהאליפות השנה, אשר סיפקה לנו רגעי מתח ודרמה עד לרגע האחרון כמעט, ללא ספק תרשם בספרי ההיסטוריה כאחת המרתקות ביותר, והכל בזכותו של אותו רוכב איטלקי צעיר וכריזמתי.
ולנטינו רוסי, חוגג אליפות רביעית (צילום: איי.פי)
רוסי, שבאמתחתו שלוש אליפויות ברציפות על גבי ההונדה, הכלי הטוב והחזק ביותר על המסלול, יכל להמשיך ובקלות לקחת אליפות נוספת. אבל עבור רוסי זה היה קל מדי. הוא צמא לאתגרים ולאקשן ולנצח עוד פעם עם הונדה היה פשוט "משעמם מדי" עבורו, ולכן נענה להצעתה (הנדיבה מאד, יש לציין) של ימאהה לעבור ולרכב עבורם. באותה הזדמנות אגב, לקח עימו גם את כל צוות המכונאים הנאמן, מה שהוכח כאחת ההחלטות הנבונות ביותר שעשה.
כבר מהמירוץ הראשון
הימאהה חייב עוד לא מעט עבודת פיתוח, אבל רוסי כמו שרק רוסי יודע, ניצח כבר במירוץ הראשון העונה. ימאהה, שמאז האליפות של וין רייני ב-1992 לא הצליחו לקחת אליפות, חזרו לחייך והבינו שההשקעה כנראה תניב פירות. היום בבוקר, כאשר גביע האליפות חזר אליהם, הם כבר בטוחים. הונדה מצידם מרגישים כנראה טוב הרבה פחות...
כי העונה הנוכחית הוכיחה דבר אחד מעל לכל ספק. למרות כל הטכנולוגיה, למרות כל המחשבים ושעות המהנדסים האין סופיות שמושקעות בפיתוח, בסופו של דבר הנצחון הוא בידו של הרוכב. רוסי הוכיח לנו את זה הרבה מעבר לכל הערכה שיכולנו לתת.
אבל עזבו רגע את העובדה שרוסי הוא פנומן מדהים ובעל יכולת רכיבה מופלאה. עזבו את העובדה שזאת האליפות הרביעית ברציפות, וגם עזבו את העובדה שגם בשתי הקטגוריות הקטנות יותר, ה-125 וה-250 סמ"ק, "לקח" אליפות. הנוכחות של רוסי על המסלול היא תופעה בפני עצמה. דמותו הצבעונית והססגונית אחראית במידה רבה לעליה בפופולריות שחווה הספורט בשנים האחרונות.
נותן הצגה
כי רוסי דואג תמיד לתת "שואו" משעשע בכל הזדמנות. למרות הרצינות התהומית בה הוא מתייחס לעבודתו, הוא תמיד נראה משועשע, ובכל ראיון עימו הוא מבהיר שהוא, אחרי הכל, פשוט נורא נהנה להתחרות. זה הכל... ואת ההנאה והקלות בה הוא לוקח את הדברים אי אפשר לפספס. אחרי מירוץ מוצלח תיראו אותו מסתובב עם פאה נוכרית צבעונית, או סתם מביים סצנה בה הוא מקבל דו"ח על מהירות, כאשר חבריו (ואביו גרציאני רוסי, רוכב גרנד פרי בעברו גם כן) מחופשים לשוטרי תנועה ועוצרים אותו בהקפת הנצחון...
כבר בגיל 15 היה רוסי אלוף איטליה בקטגוריית "פרודקשן" (יצור סדרתי). שנתיים לאחר מכן, ב-1996, כבר נחת בגרנד פרי בקטגוריית ה-125 וסיים את עונתו הראשונה במקום התשיעי. שנה לאחר מכן כבר כבש את האליפות, מה שהצעיד אותו לזירת ה-250. שם הוא מסיים שני כבר בשנה הראשונה, ובשנה השנייה הוא כבר אלוף. את עונתו הראשונה בליגה הבכירה הוא מסיים במקום השני, אבל החל משנה לאחר מכן ועד היום, הוא שומר על מקומו הקבוע בפסגת דוכן המנצחים. נכון לעכשיו, לא נראה שהוא עומד לרדת משם בעתיד הקרוב...
