שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    נא להכיר: מדד למצויינות לאומית
    ד"ר אברהם חולי פיתח שיטה למדידת האיכות והמצויינות של המדינה, המבוססת על בדיקה רב-שנתית של ההכנסה ממסים ושביעות הרצון של האזרחים; מסקנות: מצבנו לא רע, אם כי עדיין אין למי להשוות; הישראלים מרוצים מחברות המזון ומבזק, ומאוכזבים מהממשלה וממערכת החינוך

    האם מישראל תצא שיטה חדשה למדידת הישגי הכלכלה והחברה? כך עולה מדברי ד"ר אברהם חולי, סמנכ"ל איכות בחברת מירס ונשיא חברת פלרון, שפיתח שיטת מדידה ייחודית המתפרסמת לראשונה ב-ynet.

     

    חולי, שערך את מחקריו בשיתוף פעולה עם הלמ"ס, בנק ישראל וגופים כלכליים רבים אחרים, מכנה את השיטה שפיתח "מדד המצויינות הלאומית". חולי מקווה שהשיטה הזאת תיושם, בסופו של דבר, בישראל וברחבי העולם, כקנה מידה להישגי המדינה והחברה.

     

    "כשם שכל מערכת חינוך מודדת את תלמידיה לפי רמת המצויינות שלהם, כך גם מדינות צריכות למדוד את את עצמן ולבדוק את רמת מצויינותן", אומר חולי. "ישראל ומדינות אחרות מודדות את עצמן בכל מיני פרמטרים, אינדיקטורים ודו"חות אבל אינן נותנות לעצמן ציון כללי ברור".

     

    על פי חולי, שני הקריטריונים המרכזיים למדידת המצויינות הלאומית הם המדד הכלכלי- הכנסות המדינה ממסים, והמדד החברתי- שביעות הרצון של תושבי המדינה.

     

    חולי ביצע את המחקר אחר שהקדיש לנושא שנים ארוכות של עבודה ומחקר, ואף השקיע אלפי שקלים מכיסו הפרטי בביצוע סקר שביעות הרצון של תושבי המדינה. "נושא המצויינות הוא בדמי מזה שנים רבות", מסביר חולי, "מזמן שרותי בצה"ל לפני כ-30 שנה ועד לתפקידי הנוכחי הגעתי למסקנה, שלמדידת המצויינות וההשגיות של המדינה עצמה יהיה ערך לאומי עצום ותרומה משמעותית".

     

    המדד הכלכלי: עלייה של 34.5%

     

    לצורך יצירת המדד הכלכלי, בדק חולי את הכנסות המדינה ממסים מאז שנת 1980, והשווה את ההכנסות בכל שנה לערכן הריאלי של ההכנסות 5 שנים לאחר

    מכן. התוצאה מצביעה על שיפור רב שנתי של 34.5% משנת 1984 ועד היום.

     

    "השוואת השינויים בהכנסות המדינה ממסים לאורך השנים הן הכלי האובייקטיבי ביותר למדוד את התקדמותה", מסביר חולי. "ככל שלמדינה יש בקופתה הלאומית כסף רב יותר, עולה הפוטנציאל שלה להשקיע משאבים רבים יותר לשיפור איכות החיים של תושביה. אם 5 שנים אחר כך הכנסתה גדלה, אפשר ללמוד מכך שהפוליטיקאים השקיעו את הכסף בכיוונים הנכונים, כיוון שרמת החיים עלתה ולתושבים יש מה להחזיר למדינה".

     

    האם בהשוואה למדינות אחרות התוצאה שמצאת משביעה רצון?

     

    "קשה לדעת, כיוון שהשיטה שפיתחתי טרם נוסתה בשום מקום בעולם, למיטב ידיעתי. כשהשיטה תיושם בישראל וגם בחו"ל, ניתן יהיה לבצע גם מחקרים השוואתיים". 

     

    המדד החברתי: סיפוק מאסם ומבזק, אכזבה מממשרדי הממשלה

     

    לצורך יצירת המדד החברתי, בדק חולי עד כמה מרוצים תושבי המדינה מאיכות המוצרים והשרות שהם מקבלים ב-13 הענפים המרכזיים של המשק: החקלאות, התעשייה, התשתיות, הבניה, המסחר, האוכל והאירוח, התחבורה והתקשורת, המוסדות הפיננסיים, השרותים העסקיים, המנהל הציבורי, החינוך, הבריאות והרווחה והשרותים הקהילתיים.  

     

    הציון הממוצע שהעניקו אזרחי המדינה, על פי הסקר שביצע חולי, מגיע לכ-6.16 בלבד. הגופים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר היו חברות המזון, שקיבלו ציון של 7.9, בתי המלון ושרותי ההארחה, שקיבלו 7.85, וחברת הטלפון הלאומית בזק, שקיבלה 7.69. הכשלונות הגדולים היו, כצפוי, מערכת החינוך, שקיבלה 5.31, הרשויות המקומיות, שקיבלו 5.28, ומשרדי הממשלה, שקיבלו 4.49 בלבד.

     

    חולי מתכוון לחשוף פרטים נוספים על המחקר שביצע בכינוס הבינלאומי לאיכות שיתקיים בירושלים בשבוע הבא. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "נא להכיר: מדד למצויינות לאומית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים