כיצד אנחנו מזהים פרצופים כבר מרגע הלידה?
שתי חוקרות בארה"ב סבורות כי הן הצליחו להבין איך בדיוק אנחנו מזהים פרצוף, ואיזה איזור מוחי מעורב בתהליך בצורה דומיננטית
מזה זמן יודעים החוקרים כי יש משהו שמושך אותנו להביט בפנים אנושיות, אפילו כמה שעות לאחר הלידה. במחקר שביצעו הם גילו כי לאיזור מוחי הנמצא בקליפת המוח בשם "כישור איזור הפנים" (Fusiform Face Area), שמכונה בקיצור FFA, יש תפקיד מפתח בזיהוי הפנים. תפקידו של איזור ה"כישור", על פי המחקר, הוא זיהוי ויזואלי של פנים מוכרות, והוא נמצא על "רכס הכישור" שבקליפת המוח.
צוות של חוקרים ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בארה"ב, טוען כי הוא הצליח לגלות כיצד בדיוק ה-FFA מעבד את המידע החזותי. הדברים פורסמו בכתב העת Neuron.
כדי למצוא מה בדיוק קורה במוח בזמן העיבוד הוויזואלי, החוקרים ביקשו משורה של מתנדבים ליטול חלק בניסוי. המתנדבים התבקשו להביט בתמונות של פרצופים, ולאחר מכן להסתכל על תמונות של עצמים דוממים, כמו למשל בית.
בזמן שהמתנדבים צפו בתמונות, מוחותיהם נסרקו בטכניקת הדמייה מגנטית הנקראת fMRI. טכניקה זו מאפשרת לראות איזה איזור של המוח פעיל בכל רגע נתון.
חלק מן הפרצופים שהוצגו למתנדבי המחקר היו רגילים לחלוטין, בעוד שפרצופים אחרים שהוצגו להם כללו עיוותים ושינויים שונים – האף של הפרצוף המקורי הוחלף באף אחר, או שהחוקרים "השתילו" לתמונה פה של דמות אחרת לגמרי.
אותן מניפולציות ויזואליות התבצעו גם על תמונות הבתים, וגם בבתים הוחלפו ושובצו פריטים מבתים אחרים שכבר נצפו – כמו דלתות שונות, או חלונות שנלקחו ממקום אחר לגמרי.
תוצאות הניסויים הוכיחו לשתי החוקרות, גלית יובל וננסי קנווישר, כי עיבוד הפרצופים הוויזואלי אכן מתרחש באיזור של קליפת המוח שאותו הן חוקרות – ה-FFA. נוסף על כך הן מצאו, כי האיזור מזהה פנים מוכרות בכללותן – ולא מתעכב על זיהוי פרט כזה או אחר, כמו אף, אוזן או פה.
הממצאים האלו מנוגדים לממצאים קודמים בתחום מחקר זיהוי הפרצופים במוח האנושי. כך, למשל, ד"ר גנטר לופלר, מהאוניברסיטה הקלדונית בגלזגו, סקוטלנד, אומר בתגובה לממצאים כי "זהו מחקר מאוד יפה. בהחלט הייתה מחלוקת בעבר באשר לתפקידו של ה-FFA".
"כמה חוקרים הניחו", הוא מוסיף, "שהאיזור הזה איננו מיוחד לזיהוי פרצופים – אלא קשור ל'מומחיות'. כלומר, כאשר משהו מוכר לך, משום שראית אותו שוב ושוב, אתה יכול לזהות אותו. אולם על פי כיוונו של המחקר הנוכחי, אותו איזור מקושר דווקא לזיהוי פנים – ולא ל'מומחיות'". לופלר מציע לערוך מחקרים נוספים בתחום, שיחזקו או יחלישו את הממצאים.
"ממצאי המחקר חשובים במיוחד לטיפול באנשים שסובלים מנזק מוחי, בעקבות שבץ מוח או ניתוחי מוח שנערכו להם כדי לתקן אפילפסיה, למשל", הוא ציין. "הידיעה שבמוח שלך ובמוח שלי יש איזור מיוחד שאחראי לזיהוי פרצופים יכול לסייע לנו מאוד".
"זה לא מפתיע שבני האדם פיתחו במהלך האבולוציה איזור מוחי שמיוחד לזיהוי פרצופים", הוא אומר. "אפילו תינוקות שזה עתה נולדו, יעדיפו להביט על פרצופן של אימותיהן מאשר על דברים אחרים, כמה שעות לאחר הלידה. זוהי יכולת חשובה מאוד לאינטראקציות חברתיות".
ד"ר רוברט קלדרה, השוקד על מחקר הפוסט דוקטורט שלו באוניברסיטת גלזגו, אמר כי זה לא סביר שרק איזור מוחי אחד השוכן בקליפת המוח יהיה האחראי הבלעדי על זיהוי פרצופים.
"הדברים הם הרבה יותר מורכבים מכך", אמר. "זה לא שיש 'איזור זיהוי פרצופים' אחד וזהו. כך למשל, חולה אחד שאיבד את היכולת להבחין בין אנשים על פי הפנים שלהם, עדיין היה יכול להבחין בין פנים אנושיות לעצמים דוממים. יחד עם זאת, איזור ה-FFA שלו היה שלם ולא פגוע. כך שגילוי האיזור הזה הוא לא בבחינת סוף פסוק".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
