מערכת ההפעלה של העתיד: מק+קוד פתוח
הספד למק ולקוד הפתוח, כאשר Windows מוצגת כאפשרות היחידה כיום, נשמע לי שמרני משהו. רוני שני כותבת שהרוב הצביע Windows, אבל לדעתי העתיד שייך למק ולקוד הפתוח דווקא. תגובה
בבאלי (De Balie), הקפה החביב בשוליי הליידסאפליין בלב אמסטרדם, אפשר למצוא יותר מקינטושים מאשר בחנות אופנתית של אפל. חלונאי בודד שבא להתעלק גם הוא על האינטרנט האלחוטי החינמי של המקום, מתגנב פנימה מדי פעם ומתעקש לשבת בפינה, קרוב לשקע.
אחת מבוגרת מגיעה תמיד לבושה אימונית דהויה, שולפת PowerBook חדש עטוף מגבת חוף מתיק הגב שלה, ולא עושה כלום לפני שהיא טובלת את הביסקוויט שלה בקופי פרקיירט (הפוך). הנקודות החמות האלחוטיות מוציאות את המקיסטים מהבתים ועכשיו כולם יכולים לראות במה מדובר, גם אם הם לא ממש יכולים להרשות לעצמם. בינתיים.
השמועות על מותה
רוני שני כותבת שהרוב הצביע Windows, אבל לדעתי העתיד שייך למק ולקוד הפתוח דווקא. בניגוד למה שאפשר היה אולי להבין מהמאמר של שני, הזיקה בין שתי מערכות ההפעלה יותר מאשר מקרית ועם כל ההישגים של הקוד הפתוח עד היום, אני לא רואה איך המפתחים "חיים באוטופיה".
למען האמת, למקרא הכתבה תהיתי אם זה לא נראה מוזר גם לאחרים. במיוחד מי ששמעו על לינוקס רק לאחרונה, או אלה שלא רצו מק בכלל עד שראו תמונות של המק מיני. רבים מאיתנו חיים כבר היום בעתיד שרוני שני הספיקה לקבור, ודווקא נהנים.
חדשנות ותקניות
בדיקה קצרה 'בפנוכו' של PowerBook מגלה אוצרות לרוב, שכן אפל יישרה קו ותיקננה את רוב התשתיות שלה: מדפסות (CUPS), גישה מרחוק (SSH/VNC), שרת אינטרנט (Apache), שיתוף בסביבת חלונות (Samba) ורשתות מקומיות (Rendezvous/Zeroconf), וכל זה כמובן על הבסיס המוצק של Darwin - לב ליבה של מערכת ההפעלה שלה. כולם תקניים, כולם פתוחים. אפל, עושה רושם, לא מחכה להמלצה לאמץ תקנים פתוחים. היא עושה את זה כבר היום.
אפל אימצה בחום את KHTML, מנוע הרינדור של דפדפן האינטרנט קונקורר שמפותח עבור שולחן העבודה הלינוקסאי KDE, ומשמש בסיס לדפדפן ספארי במק.
אפל הספיקה אפילו להסב את התשתית הגרפית של לינוקס (X11) למק, כדי לאפשר הרצת יישומי לינוקס במק בצורה נוחה יותר.
למעשה, לפחות שלושה פרוייקטים פתוחים (Fink, Gentoo for Mac OS X, DarwinPorts) עוסקים בהכנת מאגרי תוכנה של לינוקס להתקנה והרצה במק בצורה קלה ונוחה, גם אם הם לא הוסבו באופן רשמי. למרות שהממשק הגרפי של המק עצמו הוא יישום קנייני, המבוסס, אגב, על "מפרט פתוח" בשם OpenSTEP, שיצרו החברות NeXT וסאן, ופרוייקט קוד פתוח אחד לפחות עדיין (נאבק) לממש.
הספד למק ולקוד הפתוח, כאשר Windows מוצגת כאפשרות היחידה כיום, נשמע לי שמרני משהו. כדאי לשים לב שנתח השוק של לינוקס בשוק השרתים מרשים למדי כבר המון זמן. גם 3 האחוזים של לינוקס בקרב מחשבים אישיים (מספר שמספקות חברות מחקר, שמודות שהן לא ממש יודעות איך לספור לינוקס) די מרשימים בהתחשב בכך שרק בשנתיים האחרונות המפתחים מדברים על לינוקס בשולחן העבודה מבלי להסמיק.
מודולריות כיתרון טכנולוגי
בשנה האחרונה נהנים ממשתמשי לינוקס ממערכת הפעלה בשלה וטובה יותר, לא רק בשולחן העבודה, אלא בכל התקן או גאדג'ט, נייד או נייח.
אבל הבעייה האמיתית של חלונות היא לא הבשלות של לינוקס, אלא המודולריות שלה. העובדה שלינוקס היא מעשה טלאים של טכנולוגיות שונות מעניקה לה גמישות. הפצות הלינוקס מתעדכנות ומציגות חידושים בתדירות מדהימה בהשוואה למודל המונוליתי של מיקרוסופט, שחייבת לשחרר חבילות שירות אימתניות בין גירסאות, ונאלצת להסתפק בספינים תקשורתיים על מועדי שחרור שאף אחד לא באמת מאמין שהיא תוכל לעמוד בהם.
בינתיים, בקוד הפתוח, הגירסה החדשה של הקרנל (לינוקס 2.6), טכנולוגיות HAL/D-BUS, מנועי חיפוש שולחניים (beagle) וכלים לניהול מידע ונוכחות ארגונית (dasher/galapgo), שולחנות עבודה שעושים קפיצות ענק מגירסה לגירסה וחדשנות טכנולוגית (LiveCD), ביחד עם לא מעט חברות להוטות להביא את לינוקס לשולחנות העבודה בארגונים, מסמנים ממונטום חסר תקדים, ויותר מאשר מרמזים על הבאות.
לינוקס קלה כמו חלונות
אמת, התקנת לינוקס עדיין איננה המשימה הפשוטה ביותר שאפשר להעלות על הדעת, אבל השימוש בה דווקא הופך קל ונעים יותר מיום ליום. למעשה, אם היו מרשים לכם לרכוש מחשב בו הותקנה מראש מערכת הפעלה שבחרתם בעצמכם, תגלו שלינוקס "קלה להתקנה" בדיוק כמו חלונות או המק. רוב האנשים לא מתקינים חלונות או מק, הם קונים מחשב מותקן מראש. מי שכבר התקינו, לבד או עם חברים, וכבר משתמשים בה, גילו שהיא פשוט נוחה יותר - קל יותר להתקין תוכנה בלינוקס, לא צריך לשמור דרייברים של יצרן המדפסת, אין וירוסים, רוגלות וכו'. כמה זמן וסבלנות אתם שורפים על תחזוקת Windows במקום עבודה תכ'לס?
עכשיו, כשאין יותר מגבלות הפצה ובלי הסכמי משתמש קצה (EULA) דרקוניים ומדכאי יצירתיות, מפתחים חובבים יכולים לבצע שינויים בקוד ולחשוב על דרכים מקוריות להשתמש במחשב. מה יותר מרתק מהאפשרות להפוך את המחשב לתחנת עבודה ייעודית? LiveCD של לינוקס מאפשרים להשתמש במחשב כתחנת עבודה משרדית, אולפן הקלטות, קונסולה לעריכת וידאו, או מעבדה.
אפל לא צריכה לפתוח את הקוד
אני באמת לא רוצה שאפל תפתח את הקוד של מערכת ההפעלה שלה, או שהמפתחים ינטשו את לוחות השרטוט והמסכים השטוחים שלהם. חס וחלילה. בלי PowerBook, iMac, iPod ו-iSight, עולם המחשבים היה מקום נטול חן באמת. אסתפק בזה שהיא תמשיך להראות לעולם כיצד מערכת ההפעלה הכי אלגנטית והכי חכמה שיש, רק משתפרת כאשר חלקים גדולים ממנה מבוססים על קוד פתוח ותקנים. לעומת סאן, אני מקווה שאפל תצליח לשמור על היושר המקצועי שלה ולא תפתח נוירוזה פתולוגית כלפי הקוד הפתוח.
מהעבודה לבית
בראיון עם ורד ליברמן, מנכ"לית נובל ישראל, היא הצליחה להפתיע אותי כשאמרה כי לדעתה, לינוקס תגיע לבתים ממקום העבודה דווקא, שם היא כבר עושה צעדים חשובים ראשונים. אני חושב שההבחנה המקורית של ליברמן נשמעת הגיונית, לפחות לצורך תיאום ציפיות.
אני בספק אם הייתי קונה מק לפני שנתיים. אבל קניתי. גם מפני שהמק היום הוא כמו שהייתי רוצה שלינוקס כבר תהיה. בכלל, גם לינוקס לא הייתה מערכת ההפעלה העיקרית שלי עד לא מזמן. אבל כל זה היה בעבר. העתיד דורש קצת יותר "ריספקט". לאנשים, לקהילה, למפתחים ולחברות שמובילות את השוק עם המון דימיון, יצירתיות ותעוזה שבלעדיהם החיים היו נראים כמו עותק חיוור של רעיון טוב שמישהוא אחר המציא.
אורי שרף הוא עורך לינמגזין, מגזין מקוון בנושא תוכנה חופשית וקוד פתוח, ופעיל בקהילת הקוד הפתוח
מאמרים קודמים
- למה אנחנו לא בוחרים במק / רוני שני
- מקינטוש: למה אנחנו לא בוחרים בפורשה / רועי דויטש
