יוסי מימן התנצל בפני מוטי שקלאר
בעקבות המאבק על חידוש זכיון ערוץ 10 שלחה הבוקר הנהלת הערוץ מכתב זועם למנכ"ל הרשות השניה: "מצידך, שיפוטרו מאות במאים ועיתונאים, תסריטאים ומפיקים. העיקר שלא יגעו בממלכת הפקידים שבנית בהיכל השיש בירושלים". שקלאר הגיב: "במכתבך אין דבר מלבד ניסיון להפעיל עלי ועל הרשות השנייה לחצים פסולים". בערב התנצל מימן בפני שקלאר
קברניטי ערוץ 10 ובראשם יו"ר דירקטוריון הערוץ יוסי מימן, שיגרו הערב (ב') מכתב אישי למנכ"ל הרשות השנייה מוטי שקלאר, בו הם מתנצלים על הדברים החריפים שנשלחו אליו הבוקר בשם הנהלת הערוץ.
"מוטי שלום" כותב מימן, "זה עתה ראיתי את נוסח המכתב שנשלח אליך הבוקר, הבנתי כי הדברים גרמו לך צער רב ועל כך אני מבקש להתנצל. מבירור שערכתי הסתבר כי המכתב הוכן כטיוטה שלא יועדה למשלוח, אלא בהגיע הערוץ לנקודת שבר אפוקליפטית. אין ספק שבטרם משלוח, אם בכלל היה נשלח, היה מכתב כזה עובר עריכות ועידונים ולא היה מגיע כלל עם התייחסות אישית למי מהנהלת הרשות או עובדיה". מימן מוסיף התנצלות גורפת וחד משמעית "בשם חברי הדירקטוריון, ברצוני להדגיש כי אנו מסתייגים מתוכן המכתב וסגנונו".
זה זמן רב שהרשות השניה וערוץ 10 לא ממש מסתדרים. העימותים ביניהם נגעו לענייני תוכן, כמו למשל בפרשת "אקזיט" וסביב התוכנית "הדוגמניות", ונמשכו בצד הכלכלי. בימים אלה מבקשים בערוץ 10 להכניס שני משקיעים חדשים, ארנון מילצ'ן ואילן שילוח, ובתמורה מבקשים הקלות בזיכיון שניתן להם - ואת הארכתו בעוד ארבע שנים, לצד העשר המקוריות להן ניתן. ברשות השניה לא ששים לאשר את הדרישות, ובערוץ זועמים. הבוקר שלחה הנהלת "ישראל 10" את המכתב הזועם במיוחד לשקלאר ולהלן הנוסח המלא:
"מוטי שלום,
הנדון: כישלון מוסרי והטעיית הציבור
רגע האמת הגיע. אינך יכול עוד להסתתר מאחורי מילים גבוהות, מאחורי סיסמאות, מאחורי קלישאות. כעת עליך להחליט האם אתה משרת-ציבור או סוכן של ערוץ 2. על הפרק עומדת הארכת הזיכיון של ערוץ 10, או ליתר דיוק התנאים שאתה מציב להארכת הזיכיון. תחילה הצבת תנאי ראשון: עמידה בכל דרישות ההשקעה וההפקה. נענית בהתחייבות חד-משמעית, של המשקיעים החדשים: התחייבות להחיות את הערוץ, התחייבות לפתח אותו, התחייבות לעמוד בעתיד בכל המכסות ובכל הדרישות להפקות המקור ולהפקות איכות ישראליות. אתה אולי חושב שזוהי כניעה ל"תנאי" שהצבת.
זכותך לחשוב כך.
אלא שבראיית הערוץ והמשקיעים החדשים, זו לא "כניעה" שלנו, אלא החלטה הגיונית. השקעה בתוכן איכותי היא צעד מתבקש, צעד מקצועי. זהו האינטרס שלנו כערוץ טלוויזיה. עכשיו אתה נלחם על עניין אחר: אין פשרה על דמי הזיכיון שמועברים לרשות שנייה, יהיה מצבו של הערוץ אשר יהיה. זהו תנאי בלתי אפשרי, בלתי הגיוני, בלתי הגון, בלתי מציאותי.
על מה בעצם מדובר?
בכדי לממן את ההשקעות האדירות בתוכן, עשרות מיליוני דולרים שיפרנסו את היוצרים בישראל, ביקשנו להפחית בשיעור קטן את דמי הזיכיון המממנים את מנגנון הרשות השנייה, את "עמלת המנגנון". וזו ההכרעה שנמצאת על הפרק: כסף ליצירה ישראלית, או כסף לפקידים. כסף לבמאים ותסריטאים או כסף לאנשיך שעסוקים במדידת אורך-פרסומות ובמחקר אקדמי על טלוויזיה בעולם. מר שקלאר, מה לדעתך היה מעדיף הציבור? עוד "דין וחשבון" של רינו צרור או עוד "דין וחשבון" של פקידיך החרוצים. זו לא דמגוגיה, אלא דילמה שבה עליך להכריע: תוכן טלוויזיוני או ניירת. סרטים ודרמות או מצגות-מחשב. יצירה אמיתית או נאומים. זו הדילמה, ולצערנו אתה מעדיף את הפקידים, את המנגנון, את הקופה שעליה אתה מופקד. אתה, שרוממות היצירה ושוק הטלוויזיה בגרונך, אמרת את המשפט הלא יאומן הבא: "אני מעדיף שערוץ 10 ייסגר ובלבד שלא יפוטר אפילו עובד אחד ברשות השנייה".
עולם הפוך.
עולם עצוב.
מצידך, שיפוטרו מאות במאים ועיתונאים, תסריטאים ומפיקים. העיקר שלא יגעו בממלכת הפקידים שבנית בהיכל השיש בירושלים. מר שקלאר, אתה אמור לפקח על שני ערוצי טלוויזיה: ערוץ 2 וערוץ 10. להסדיר את התחרות ביניהם באובייקטיביות, בשקיפות, ללא משוא פנים.
הלוואי וזה היה המצב.
כנראה ששנים של פעילות בתוך ערוץ 2, עבור ערוץ 2, מסנוורות את עיניך. אתה טוען, כאילו היית משקיע-בורסה ערמומי ולא עובד-ציבור, כי מי שיפסיד במכרז לערוץ 2 יעבור מייד לערוץ 10 ולכן אין טעם ללכת לקראת המשקיעים החדשים.
אתה טועה ומטעה.
כי כידוע לך, כל זכייני ערוץ 2 ומשקיעיו כבר החליטו בעבר להימנע מהשקעה בערוץ 10. הסיכון היה גדול מדי עבורם. הם העדיפו לוותר על ציפור אחת ביד, ולהמר על שתי הציפורים השמנות על עץ המכרז של ערוץ 2, הבייבי שלך. וגם אם מישהו מהמפסידים במכרז ירצה לבחון מחדש השקעה בערוץ 10, התהליך ייקח חודשים.
ומי יזרים בינתיים את מיליוני הדולרים הדרושים לערוץ מדי חודש?
ומה אם אף אחד לא ירצה להשקיע בערוץ 10 אחרי כל התלאות שכבר עבר?
אולי בעולם כספי-הציבור, כספים שנשפכים ללא בקרה, ללא חשבון, נהוג לחשוב שיש זמן, לא בוער, ובינתיים בלאו הכי כולם מקבלים משכורת.
אך זה לא כך במציאות העסקית הקשוחה של ישראל. סירובך להפחית את דמי הזיכיון והתעקשותך לחכות ולהמר על גורלו של ערוץ 10, הם עוד צעד בגישתך החד-צדדית לטובת האינטרסים המסחריים הצרים של ערוץ 2, ונגד צופי ערוץ 10. כאילו החלטת להרוס את ערוץ 10 תוך גלגול עיניים. הרשות שאתה מנהל, הרשות האובייקטיבית כביכול, השתמשה בדמי הזיכיון של הערוצים 2 ו-10 בכדי להפיק תוכניות. ואיפה שודרו התוכניות? רק בערוץ 2 שקיבל אותן בחינם. במילים אחרות, ערוץ 10 ההפסדי מימן בעזרתך האדיבה את שידורי ערוץ 2 הרווחי.
עולם הפוך.
עולם עצוב.
וכך גם בנוגע לכספי הרשות השנייה (שמקורם בין היתר בדמי הזיכיון שהעביר ערוץ 10) שכיסו את גירעונות חברת החדשות של ערוץ 2. כן דווקא את הגירעון של החזק שתקציבו גדול בהרבה מתקציב חברת החדשות של ערוץ 10.
עולם הפוך.
עולם עצוב.
כעת, לאחר משא ומתן שנמשך חצי שנה, יש לערוץ 10 משקיעים חדשים. המשקיעים החדשים מוכנים להשקיע מכיסם כ-40 מיליון דולר (בנוסף על כ-70 מיליון דולר כסף פרטי שכבר הושקעו בערוץ) וכל מה שהם מבקשים בתמורה זה אופק עסקי שיאפשר להם, במידה והערוץ יצליח, להחזיר לפחות את ההשקעה החדשה בערוץ, ואולי – סליחה על החוצפה - גם להרוויח. ובינתיים, בעוד אתה מחכה בנינוחות ונהנה מהשררה, פוטרו עשרות עובדים בערוץ 10 בחודש החולף. משכורות צומצמו, הפקות נעצרו. ואתה מקפיד להגן על המנגנון שבראשו אתה עומד ומטעה את הציבור כשאתה מדבר בשם היצירה הישראלית.
מר שקלאר, אתה עומד בפני מבחן אישי ומוסרי שההכרעה בו חייבת להיות קלה ביותר. גורלם של אלפי ישראלים שמתפרנסים מערוץ 10, ומאות אלפי ישראלים שבוחרים בו מדי יום, תלוי בהכרעה הזאת. אני מאמין שאתה, כאדם ערכי, תתקשה לחיות עם מצפונך במקרה של כישלון במבחן הזה.
בכבוד רב
הנהלת ערוץ 10".
אחר הצהריים התקבלה תשובת שקלאר:
לכבוד
ניר למפרט
מנכ"ל
ישראל 10
הנדון: מכתבך אלי מהיום
מכתבך אלי אין בו דבר מלבד ניסיון להפעיל עלי ועל הרשות השנייה לחצים פסולים, שמטרתם להביא להקרבת האינטרסים הציבוריים לטובת אינטרסים כלכליים שלך ושל שולחיך.
דרושה מידה רבה של עזות מצח להאשים אותי בניסיונות להכשיל את כניסתם של משקיעים חדשים לערוץ 10 – וזה כאשר חברי ואני משקיעים עתה ימים כלילות ואיננו חוסכים כל מאמץ כדי לסייע לערוץ למצוא פתרונות למצבו.
דרושה גם מידה לא מבוטלת של ציניות, כדי לטעון שכל שאלת קיומו ועתידו של ערוץ 10 תלויים בהפחתת דמי הזיכיון המשולמים על-ידו (אם בכלל משולמים בתקופה האחרונה). צר לי שבחרת להטעות את הציבור ולהסתיר ממנו את דרישותיכם למחילת חובות ולהקלות בתשלומים למדינה בהיקף כולל של מיליוני שקלים.
אני תמה על שהעדפת, מתוך מניעים השמורים עמך, לצייר את הרשות השנייה כמתנגדת למהלך כאילו ששאר גורמי הרגולציה השותפים למו"מ עמכם כבר הביעו נכונות לדרישותיכם. עוד הגדלת לעשות, ובתמרונים מילוליים העמדת את ערוץ 10 כמי שנלחם למען היוצרים, בעוד שכולנו – כולל הציבור – יודע את עמדתם האמיתית של כל ארגוני היוצרים כלפי דרישותיו הנוכחיות של הערוץ.
מוזר הדבר, שמי שאינו עומד גם במחויבויות המופחתות שהטילה עליו הכנסת בחקיקה מיוחדת, לאחר שני סיבובים של הקלות, מטיף מוסר לגוף הציבורי שנועד לשמור על העמידה במחויבויות. נדמה שקצת התבלבלו אצלך היוצרות: ערוץ 10 אינו רק מיזם עסקי, חלות עליו על פי חוק מחויבויות בתחום ההפקה הישראלית ומכסות משמעותיות של דרמה ותעודה (אלא אם כן יש בינינו אי הבנה ותוכניות מהסוג שהינך משדר לאחרונה מוגדרים על-ידך כז'אנר עליון).
לכל אורך הדרך, גילתה הרשות הקשבה ונכונות לסייע לערוץ להיחלץ מהמשברים שפקדו אותו, ואף הציעה לכם מספר אפשרויות. הצענו, למשל, שתנצלו את חברת החדשות המצוינת שלכם, שמספקת את רוב התכניות הטובות של הערוץ, כפלטפורמה לבניית ערוץ אקטואליה ותוכניות תעודה. הצענו גם שנוציא מכרז על מחצית הערוץ כך שבערוץ 10 ישדרו שני זכיינים בדומה לערוץ 2. לצערי, דחיתם את ההצעות הללו. זכותכם.
אני ועמיתי ברשות, כמו גם חברי מועצת הרשות השנייה, עשינו, עושים ונמשיך לעשות ככל הניתן לסייע להמשך קיומו של ערוץ 10 תוך התחשבות בבעיותיו הקשות (שיצרתם בעצמכם). אבל כל זה, מבלי להפקיר את האינטרסים הציבוריים לטובת אינטרסים כלכליים צרים.
אנו נמשיך לקיים את תפקידנו הציבורי במקצועיות ללא מורא וללא משוא פנים.
בכבוד רב,
מוטי שקלאר.
