המורה שכינתה אתיופים "מסריחים" הושעתה

המחנכת מתיכון נעמ"ת ברחובות, שהתבטאה, כפי שפורסם ב-ynet, באופן גזעני כלפי תלמידיה העולים, לא תלמד עוד בתיכון. מנהלת רשת החינוך הטכנולוגי בנעמ"ת, אאידה לוין, החליטה להשעות את המורה, אולגה ברמכר. במקביל, משרד החינוך נזף בה ופתח בהליכים משמעתיים נגדה.

ההחלטה לנזוף במחנכת הוותיקה התקבלה לאחר שהמפקחת על בית הספר הגיעה למקום, ושמעה בעצמה מהתלמידים כי המורה כינתה את האתיופים "מסריחים" ואמרה ש"ליד ילד אתיופי צריך מסיכת חמצן".

בתיכון נעמ"ת ברחובות היתה הבוקר אווירה סוערת במיוחד. המפקחת על בית הספר שוחחה עם התלמידים. בעקבות המקרה, יפעיל משרד החינוך בבית הספר "תוכנית מניעה", שנועדה להרגיע את התלמידים ובמסגרתה יתקיימו שיחות אישיות ושיחות הסברה כיתתיות, בשילוב יועצת בית הספר, על מנת לעזור לתלמידים לחזור לשגרה ולהתמודד עם המקרה.

בעקבות פרסום הפרשה ב-ynet פנה יו"ר סיעת המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, לשרת החינוך, ודרש להשעות מיידית את המחנכת מבית הספר בו היא מלמדת. "התבטאות המורה היא פגיעה אנושה באושיית היותנו מדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית ולכן יש למשרד החינוך את כל הנימוקים המקצועיים והמשפטיים להביא לפיטוריה של המורה הגזענית", אמר.

"מעבירים בקלות את האתיופים לחינוך מיוחד"

בעקבות חשיפת הפרשה, מזהירים צעירים אתיופים מהגזענות נגדם ומכך שהיא עלולה להוביל ל"פצצה מתקתקת" בחברה בישראל.

לדבריו, הוא נתקל פעמים רבות בנוער אתיופי הסובל מגילויי גזענות. "יש למשל את הנוער האתיופי בקריית מלאכי, יש שם נערים שמתאבדים, אבל לתקשורת לא היה נוח להציג את זה כתופעה. לפני כן, היתה תופעה דומה בצבא. כרגע הגורמים הניהוליים בחברה הישראלית לא עושים כלום על מנת לקלוט את הנוער".

כדוגמה ציין סיום את אחייניו שנולדו בארץ וגדלו באזור השרון. "למרות שהם קיבלו חינוך מעולה, אין להם מודל להזדהות איתו בו בזמן שהמורים מפלים אותם. הם לא רוצים להיות חלק מהקהילה האתיופית וקל להם להזדהות יותר עם האפריקנים בארה"ב, לשמוע את מוסיקת הראפ ולרדת לתרבות רעה. פעם היו להם חברים 'צברים' ופתאום יש להם רק חברים אתיופים כי הם מעדיפים את הביחד המגונן. הם מרגישים שונים ומודרים. הייתי אומר שזה חבלי קליטה אבל מדובר כבר בדור שלישי".

סיום, שעלה לארץ לפני 21 שנה, חווה על בשרו את אותו יחס ממערכת החינוך. "זה לא סוד שכל מורה יכול לזרוק בקלות תלמיד אתיופי לחינוך מיוחד. קצת בעיות במשפחה או חוסר מודעות של ההורים לגבי שיעורי בית, וכבר מגיל 8 גורלם נחרץ להיות פחות טובים. אני הועברתי לכיתת חינוך מיוחד בכיתה ב'. נאבקתי ורק לקראת סוף כיתה ה' החזירו אותי לכיתה רגילה".

"חושבים שהאתיופים טיפשים"

המסקנה של ברטוקן מדהני, בת 25, מבאר שבע, סטודנטית למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה היא כי הגזענות כלפי העדה האתיופית נובעת מקנאה. "אנחנו מתקדמים ומשתלבים וזה גורם לקנאה. כשמישהו מהקהילה מצליח זה צורם לאנשים מסוימים.

"אני לא נתקלתי בזה אישית אבל אני שומעת תגובות של אנשים ששומעים שאני לומדת משפטים כמו 'איך הגעת לזה?' אני צוחקת וממשיכה הלאה. חברה שלי ללימודים נשאלה על ידי סטודנט אחר 'איך הגעת לבינתחומי, לומדים שם רק חכמים?' מסתבר שלדעתו האתיופים טיפשים. כשהגעתי לארץ בגיל 12 חשבתי שבישראל הכול חלב ודבש".

ליאור, בן 16, תושב כפר סבא, אומר שהוא לא נתקל בגילויי גזענות וטוען שמתייחסים אליו כמו אל שאר התלמידים. "אנחנו שני אתיופים בבית ספר. התחברנו עם כולם. מה שקרה ברחובות זה הגזמה. בגלל צבע עור הם פחות חשובים? כולנו בני אדם. צריך לפטר את המורה ולשלוח אותה לפסיכולוג. אני במקום התלמידים לא הייתי שותק. אני לא מוכן שיפגעו בעדה שלי, לא מסוגל שמישהו יתייחס אלי כאל נחות. לא משנה מה הצבע שלי, נולדנו כולם לעולם הזה בשביל המחר".

המרכז לסיוע משפטי: לפטר את המורה

עו"ד יסמין קשת, מנהלת המחלקה המשפטית בטבקה - מרכז לסיוע משפטי וסינגור קהילתי אומרת שהארגון מתכוון לדרוש את פיטורי המורה.

"במקום שמורה מחנך ישקוד על חינוך הילדים לסבלנות, סובלנות, ערכי הדמוקרטיה וכיבוד תרבות הזולת, הרי שאנו נתקלים בתופעה מעוררת צמרמורת של מחנכת שמלמדת את ערכי הגזענות", אמרה עו"ד קשת.

"התנהגות כזו מסוכנת, לא רק כלפי הילדים האתיופים, אשר ההשפלה שהם נאלצים לעבור בבית הספר עלולה להטיל אותותיה לשנים רבות לעתיד, אלא גם כלפי ילדים אחרים, המתחנכים באופן שעלול לגרום להם עיוות מחשבתי שיהיה קשה מאוד לתקנו. אנו תקווה כי משרד החינוך אכן יבדוק את המקרה לעומקו ויסיק את המסקנות הראויות, ואין בכוונתנו לשבת מהצד ללא מעש".