בחדר קטן בקצה מסדרון בבניין ראש הממשלה בירושלים מתכנן עוזי ברלינסקי, המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה, מהפיכה גדולה שבסופה יהיו החיים של הגנבים והרמאים קשים הרבה יותר. ברלינסקי מרכז את עבודת הממשלה בנושא הזיהוי הביומטרי - זיהוי באמצעות קריאת איברים ייחודיים בגופנו או התנהגות ייחודית לנו. "מבקר המדינה גילה שאלפי קשישים מקבלים קצבאות וממשיכים להצביע בבחירות שנים רבות אחרי שהם נפטרו", הוא מספר. "לו היה זיהוי ביומטרי, היינו מגלים שאדם אחר קיבל את הכסף או הצביע במקומם".
תופעה נוספת שמזרזת את הממשלה בקידום הזיהוי הביומטרי נוגעת לנשים הפלסטיניות. "הן רוצות ללדת בתחומי מדינת ישראל, אז הן עוברות את הקו הירוק ולוקחות תעודות זהות של ערביות ישראליות", מפרט ברלינסקי. "אחר כך הן יולדות ילדים, הנרשמים במירשם האוכלוסין כילדי האזרחית הישראלית. מאותו רגע זכאית הישראלית לקצבת לידה ולקצבת ילדים של הביטוח הלאומי, והיא מתחלקת בכסף עם היולדת. התופעה הזאת תיעלם כאשר בתי החולים יזהו את המתאשפזים באמצעות סריקת האצבע".
| עוד בנושא |
|
| חדש: מערכת זיהוי ביומטרית במשטרת ההגירה / ynet |
|
מעתה ניתן יהיה לאתר עובדים זרים, עבריינים או טרוריסטים באמצעות מערכת זיהוי ביומטרי ממוחשבת שבה יזונו טביעות אצבעות וצילומים של חשודים. המערכת תשמש כנראה גם את צה"ל |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
ועדת שרים החליטה השנה להנפיק לכל האזרחים במדינה תעודות זהות ביומטריות. מדובר בכרטיסים חכמים, שעל כל אחד מהם תהיה בעל התעודה – ובזיכרון של הכרטיס יהיו נוסחאות ביומטריות של סריקת הפנים. ברלינסקי מספר שכאשר ייסרקו אצבעות של כל אזרחי ישראל יהיו בכך יתרונות גדולים לממשלה ולאזרח. לא תהיה חובה לשאת תעודת זהות, מכיוון שבכל ניידת משטרה אפשר יהיה לזהות אותנו על-פי האצבע הסרוקה. בשעת קבלת שירות ממשלתי – מבחן נהיגה או אישפוז בבית-חולים – ייבדק הזיהוי באמצעות האצבע הסרוקה.
גם חברות פרטיות יוכלו להשתמש בשיטות הזיהוי המתקדמות, וזיהויו של בעל כרטיס אשראי יאומת באמצעות אצבע סרוקה. הבעיה היחידה הניצבת לפני מימוש התוכנית היא שינוי החקיקה הנדרש לה. שוטרים, פקחים ופקידים ממשלתיים יצטרכו לקבל סמכות לדרוש מכל אזרח לסרוק את אצבעו, וסביר להניח שגופים החרדים לפרטיות האזרחים יקימו קול זעקה. בסוף החודש תועבר הצעת החוק הזו, עליה עובדים במשרד הפנים, למשרד המשפטים – לצורך הגשתה לכנסת כהצעת חוק ממשלתית. אז נדע אם הפיתוחים הטכנולוגיים המצוינים כאן, יהפכו למציאות יומיומית בישראל.
אצבע סרוקה
ברלינסקי אינו מוכן להשתמש בביטוי "טביעת אצבע", המשמש את המשטרה. "אצבע סרוקה" היא, לדבריו, הרבה יותר מזה: סריקה המייצרת תמונות תלת-מימדיות של המבנה הפנימי של האצבע, מתחת לעור. סריקת האצבע מוכרת לכל ישראלי שביקש בשנתיים האחרונות ויזה לארצות-הברית. הוא נדרש להניח את האצבע המורה של כל אחת מידיו על מכשיר קטן שסרק את האצבע, יצר ממנה נוסחה מתמטית, ורשם את הנוסחה הזאת בזיכרון המחשבים האמריקניים.
אצבעותיו של כל עובד זר שהגיע לארץ באופן חוקי מאז אפריל 2003 כבר נסרקו עם הגעתו לנתב"ג, והוקם מאגר סריקות אצבע של העובדים הזרים. לשוטרי ההגירה יש מכשירים קטנים ניידים, שבהם הם יכולים לסרוק בשטח את אצבעו של כל חשוד בשהייה בלתי חוקית בארץ. הזיהוי מתקבל תוך שניות.
סריקת הפנים
לכאורה זה נראה כמו צילום רגיל של הפנים: מצלמת אינטרנט קטנה סורקת במשך כשנייה את פניו של הנבדק. אבל מבחינה טכנולוגית מדובר בשיטה הרבה יותר מתוחכמת. מפתחי התוכנה ניסו ליצור זיהוי שיתעלם מכל פרט העלול להשתנות – צבע השיער, זקן, שפם, משקפיים, קמטים, שיזוף ואיפור. לכן נבחרו מדדים שלא ישתנו כל מהלך החיים, כמו חללי העיניים וצורתם והמרחק בין העיניים.
בהתחשב בכל הפרטים הללו מייצרת התוכנה נוסחה לכל אדם. מדינת ישראל כבר קבעה תקן לצילום פנים של כל אזרח ותושב. הצילום שיתקבל ישמר במאגר המרכזי הממוחשב, ויופיע בתעודת הזהות, בדרכון, ברישיון הנהיגה ובשאר התעודות הרשמיות. מכרז לביצוע הצילומים האלה כבר יצא לדרך.
מבנה כף היד
אמצעי הזיהוי הביומטרי הזה פועל כבר כמה שנים בנתב"ג. במקום לעמוד בתור לביקורת הדרכונים, מי שנרשם חינם לשירות מעביר כרטיס מגנטי בחריץ המתאים, ומניח את כף ידו על לוח מתכת הבודק את מבנה כף היד. לכל אחד מאיתנו יש מבנה שונה של כף היד, וגם כאן יכול המחשב להפיק נוסחה מתמטית ייחודית לכל אדם.
סריקת קשתית
העיגול הצבעוני בעין שלנו הוא למעשה קשתית הייחודית רק לנו. באמצעות מצלמה פשוטה המכוונת לעין אפשר לסרוק את הקשתית, וליצור נוסחה מתמטית ייחודית. בשלב זה, מדווח ברלינסקי כי המדינה אינה מתכוונת לסרוק את הקשתית של כל אזרחיה. עם זאת, במקומות עבודה ביטחוניים או סודיים יש כבר חדרים ומעברים שבהם אי אפשר לעבור בלי שהקשתית הנכנס תיסרק.
כמו סריקת הקשתית, ניתן לסרוק גם את הרשתית - קרקעית העין – שהיא סבך של נימים, כלי דם ועצבים, המסודרים בסדר ייחודי אצל כל אדם. ברלינסקי שולל את הסריקה הזאת לצורך זיהוי: לפי מערך כלי הדם על הרשתית, רופא יכול ללמוד של מצבו הרפואי של האדם ואפילו על מחלות עתידיות שהוא עשוי ללקות בהן", הוא אומר. "משיקולים של פרטיות, אין זה ראוי שהממשלה תאגור מידע כזה".
עם זאת, מעניין לגלות שממשלת ישראל מתכוונת להשתמש בטכנולוגיה הזאת כדי לסרוק את הרשתית של פרות המדינה. צילום הרשתית של כל פרה ייצור לה תעודת זהות ביומטרית, וכך יוכלו השירותים הווטרינריים לפקח על הפרות, ולמנוע חשש להידבקות במחלות.
צעידה אופיינית
טכנולוגיה הנקראת GATE מאפשרת לזהות אותנו לפי הצעידה האופיינית לנו: מתקינים חיישנים מתחת לשטיח, על הרצפה, וכך אפשר לזהות מי צועד על השטיח. הטכנולוגיה הזאת עדיין לא מופעלת בארץ – אולי משום שאיננו רגילים לשטיחים מקיר אל קיר. וזה עוד לא הכל: יש טכנולוגיות ביומטריות נוספות, כמו סריקת מבנה האוזן; מיפוי חום הגוף בתמונה צבעונית; סריקת לייזר אינפרא-אדום של הציפורניים, וצילום של השיניים. הזיהוי האחרון משמש את צה"ל כבר עשרות שנים. עכשיו נותר רק לחכות ולראות אילו מהזיהויים הביומטריים הנוספים ייכנסו לשימוש בעתיד הקרוב.
