החלו צילומי הסרט "מחכים לגודיק"

אחרי שנים ארוכות של תחקיר החלו השבוע צילומי הסרט התיעודי "מחכים לגודיק", על חייו ומותו של המפיק האגדי גיורא גודיק. את הסרט יביים אריק דוידוביץ' ותפיק חברת "למה הפקות". פס קול הסרט ילווה בשירים מתוך מחזות הזמר הרבים שהפיק גודיק בהם "גבירתי הנאווה", "קזבלן" ו"כנר על הגג".

"סיפור חייו של גודיק הוא מלודרמה שדורשת סרט", אומר דוידוביץ' ומוסיף, "כשנתקלתי בסיפור חייו לראשונה, לפני כעשר שנים, נדהמתי לגלות שבשום מקום אי אפשר למצוא מידע מסודר על האיש הזה ששינה את פני התרבות בישראל של שנות השישים והשבעים. זה קשה להאמין בעיקר כיוון שהתרומה התרבותית שלו כל כך אדירה, הוא פתח את הגבולות התרבותיים של ישראל בשנים בהן פעל וישראל לפניו ואחריו פשוט לא היתה אותה מדינה. היה לי ברור שהסיפור שלו חייו להיות מסופר ואני רציתי להיות זה שמספר אותו".

על רקע תקופה בה מחזות זמר זוכים בישראל לפריחה מחודשת, יחזור הסרט לאבני הדרך של המחזמר העברי. בין המרואיינים בסרט יהיו יהורם גאון, כוכב המחזמר "קזבלן! "; יואל זילברג, במאי המחזמר "קזבלן" ומי שביים גם את "הדירה" ואת "איי לייק מייק" בתיאטרון של גודיק; חיים חפר, שותף לכתיבת "קזבלן" ומתרגם המחזמר "איך להצליח בעסקים" שגודיק הפיק; רבקה רז, כוכבת הגרסה הישראלית הראשונה ל"גברתי הנאווה" שהשתתפה גם ב"המלך ואני" לצדו של אריק לביא; יורם קניוק שניהל את תיאטרון גודיק; תיקי דיין, שגודיק הפיק לה תכנית יחיד בראשית דרכה; יפה ירקוני, מהאמניות הראשונות שגודיק ייצג כאמרגן פרטי עוד לפני שהפיק מחזות זמר; דן אלמגור, שהיה בין כתבי "קזבלן" ותרגם לעברית את "כנר על הגג"; ומני פאר, ששיחק בהצגה "יום האבא" אותה גודיק ביים.

גודיק, שנחשב לאחד הסמלים המובהקים של שנות השישים העליזות, הפך ברבות הימים לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתרבות הישראלית. האיש שחלם להפוך את תל אביב לברודווי, נקלע לאחר עשור מפואר של הצלחות בימתיות לקשיים כלכליים וברח מחוסר כל מהארץ. "יש כאלה שאמרו שהוא איבד את מגע הקסם ואת היכולת לאתר את טעם הקהל, שהטלוויזיה שצצה פתאום לא סייעה לשיפור המצב", , אומר דוידוביץ', "אחרים אומרים שהוא פשוט לא ידע לנהל את עסקיו ולכן נפל. כך או כך, בסופו של דבר, בוקר אחד אחרי ההפסדים הכספיים העצומים בעקבות כשלון המחזמר 'לחיי הסוסים שיוציאו את עם ישראל מהבוץ', הוא ארז מזוודה, עלה על מטוס ונעלם. היו שאמרו שהוא נסע להביא אמנים מחו"ל כמו שהביא את מרלן דיטריך, פרנק סינטרה וקליף ריצ'רד, אבל אחר כך התברר שהוא פשוט ברח מהארץ. התברר שהוא מכר נקניקיות בדוכן קטן ליד תחנת הרכבת בפרנקפורט, ובסופו של דבר הוא נפטר בגרמניה מחוסר כל. חלק מהצילומים יתעדו את התקופה שלו בגרמניה".