חוקרים איראנים: הצלחנו לשבט כבשה

באיראן מקווים שבעוד פחות מחודשיים, תוכל המדינה לחגוג את בואה לעולם של הכבשה המשוכפלת הראשונה במזרח התיכון. חוקרים איראנים פרסמו היום (ד') הודעה לפיה הצליחו לעבור את השלבים הראשונים ביצירת העוברים המשובטים ולקליטתם המוצלחת ברחם של אם פונדקאית.

שיבוט הכבשה הוא חלק מתוכניתה השאפתנית של איראן בתחום המדע והטכנולוגיה, הכוללת גם יעדים בתחום חקר החלל ופיתוח נשק גרעיני, מתוך רצון להפוך למעצמה טכנולוגית ומדעית. תוכנית השיבוט זכתה לתמיכה רשמית מהשלטונות במדינה, לאחר שאנשי דת שיעים הודיעו כי אין מניעה מוסרית ודתית בשכפול בעלי חיים, בניגוד לשכפול בני-אדם שנקבע כבלתי חוקי ובלתי מוסרי.

גורמים רשמיים באיראן הודיעו כי ההצלחה בשיבוט באה לאחר עבודה של מספר שנים בחקר תאי הגזע. החוקרים ערכו ניסיונות בחמש כבשים, כשבשלוש מתוכן הצליח העובר המשובט להיקלט ברחם ולהתפתח בצורה תקינה. ההמלטה צפויה להתקיים ב-14 בפברואר.

אחת הכבשים נושאת זוג תאומים משובטים ברחמה, הישג יוצא דופן ולא צפוי בהיסטוריה הקצרה של שיבוט בעלי החיים. בדיקות אולטרסאונד שנערכו לכבשה ההרה הראו כי שני העוברים מתפתחים בצורה תקינה ומשביעת רצון.

שיבוט בעלי-חיים, ובפרט שיבוט של יונקים, נחשב לפעולה מורכבת מבחינה טכנולוגית ומדעית, משום שהוא דורש ידע הלקוח מתחומי מחקר שונים. חלק ניכר מהעוברים המשובטים לא מצליח להיקלט ברחם הפונקדאי, מסיבות שונות. השיבוט הוא הליך מרכזי בתחום ההנדסה הגנטית. מקור המונח במלה "שבט", המשמשת את הביולוגיה זה כבר לציון קבוצה של אורגניזמים זהים מבחינה גנטית, כמו למשל תוצריה של רבייה וגטטיבית, כמו בצמחים רבים בהם ניתק חלק מהצמח (שורש, גבעול או עלה) והופך באופן טבעי לפרט חדש שבו אותו מטען גנטי כמו בצמח המוצא.  

ב-1997 היתה הכבשה דולי ליונק הראשון ששובט מדנ"א של פרט בוגר. היא הומתה לאחר שש שנים (תוחלת החיים של כבשים מסוגה היא כ-12 שנים), כשנמצא שהיא סובלת ממחלת ריאות סופנית. לא ברור אם לקצב התפשטות המחלה או לקצב הזדקנותה היה קשר לעובדה שהיא משובטת, אך ככל הידוע כיום, תוחלת החיים של יצור משובט שווה לתוחלת החיים שנותרה ליצור המקורי בעת שנלקח ממנו התא המקורי.

ההישג המדעי הגלום בשיבוט פירושו השגת ידע טכנולוגי ומדעי, כמו גם הישג תדמיתי לאיראן, הנחשבת בקהילה המדעית הבינלאומית למדינה שמרנית ולא מתקדמת מבחינה טכנולוגית. באמצעות פיתוח כלים מדעיים והישגים מסוג זה, מתכננים ראשי המדינה להשיג הכרה ביכולותיה להשתלב כשחקנית שווה בזירה המדעית הבינלאומית, והם מזרימים כספים רבים לקידום ענפי מדע ומחקר שונים.

"המטרה שלנו בשיבוט בעלי החיים היא ליצור תשתית למחקרים חדשים במדינה, כדי לקדם את מעמדה המחקרי של איראן בעולם, ובפרט כדי ליצור ולפתח טכנולוגיות רפואיות שיעשו שימוש בשיבוט לצרכים רפואיים ומדעיים אחרים", אמרו החוקרים בפרויקט.

באיראן יזמו תוכנית ל-20 השנים הבאות, במטרה להפוך ב-2025 למרכז המדעי של מערב אסיה והמזרח התיכון. במסגרת תוכנית זו, מתכננת המדינה להשקיע בקידום החינוך והמדע, ולהזרים תקציבי מחקר גם למדעים אחרים, ובהם פיזיקה, כימיה ועוד.

השיבוט מעורר מחלוקת מוסרית, בפרט בכל הקשור לאפשרות שיבוטם של בני אדם. ב-2004 הודיעו חוקרים מדרום קוריאה כי הצליחו לשבט 30 עוברים אנושיים, גידלו אותם במעבדה והצליחו ליצור מהם "קו" של תאי גזע עובריים. דיווח זה מעולם לא אומת, ולא ברור האם מדובר במידע מהימן או בהודעת שווא. החוקרים האיראנים טוענים כי אין בכוונתם לשבט בני אדם, משום שמדובר, לפי פסקי הלכה שניתנו על ידי ראשי הדת במדינה, בהליך בלתי מוסרי המנוגד לאיסלם.