דו"ח: מדיניות ההתפלה משרתת את העשירים
אדם טבע ודין: הקמת מתקמי התפלה, הפוגעים בסביבה, זה אינטרס כלכלי של הסקטור העסקי. בנוסף, עודפי המים משמשים את צורכי העשירים כמו השקיית גינות ובריכות שחיה. מציעים: ליעל השימוש במים
העדיפות שנותנת ממשלת ישראל להתפלה משרתת שיקולים עסקיים. כך עולה מדו"ח מיוחד שהכין שמעון צוק, הידרולוג עמותת אדם טבע ודין, לרגל יום המים הבינלאומי שיצוין מחר (ד'). צוק מציע לתת עדיפות לשימוש יעיל במים, מיחזור "מים אפורים", טיהור ומיחזור שפכים.
התפלת מים נועדה לפצות על גידול בצריכת המים בעתיד ועל אובדן מים בשל זיהום רק כאמצעי אחרון, קובע הדו"ח, אך בפועל ההתפלה ננקטת כאמצעי עיקרי שנותן מענה לצריכת יתר של משאבי המים הטבעיים של ישראל שלה שותפים בעיקר העשירונים העליונים, הצורכים את המים כמותרות להשקיית גינות פרטיות, מילוי בריכות שחיה וכו' והחקלאים הצורכים את המים.
הדו"ח מציין כי נציבות המים ומשרד האוצר פועלים בשנים האחרונות תוך הנחות יסוד המנוגדות לעקרונות פיתוח בר קיימא ומגדילים את היצע המים וכושר האספקה באמצעים מלאכותיים עתירי אנרגיה, משאבים, תשתיות כימיקלים ממון ורווח.
ההידרולוג שמעון צוק: "נראה שמדיניות ממשלת ישראל מקודמת כתוצאה מאינטרסים מובהקים של הסקטור הפרטי-עסקי ומשרדי התכנון הגדולים המעדיפים את הפרויקטים עתירי הממון והרווח. פרויקטים המשעבדים את הציבור לעשרות שנים במסגרת חוזי הזיכיון שמעניקה הממשלה, זאת מבלי לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות למרות ההשפעה על עתידו ורווחתו. יש להעלות את מחיר המים לפי העלות השולית של התפלת מי הים רק עבור צריכת מים עודפת של המגזרים שונים. נציבות המים לא בחנה במהלך גיבוש אסטרטגיית ההתפלה את העלויות החיצוניות הכרוכות בהתפלת מי הים כמו זיהום אוויר, שימוש בשטחים פתוחים ועוד".
למתקני התפלת המים, קובע הדו"ח, השלכות סביבתיות שליליות ממשיות בהן: פגיעה בשימושי קרקע, פגיעה בסביבה ימית, זיהום אוויר, פליטת גזי חממה ושימוש ואחסון כימיקלים וחומרים מסוכנים.
בדו"ח נאמר כי החלופות מדיניות מים נאותה ובת-קיימא חייבת להיות מדיניות אינטגרטיבית. בראש ובראשונה יש למקסם את פוטנציאל החיסכון במים בכל המגזרים (עירוני, חקלאי ותעשייתי), להגדיל את מצאי המים הטבעי (כמו מי גשמים), למחזר מים אפורים (מי אמבטיות, כיורים ומכונות כביסה וכו') ושפכים בצורה מקסימלית, לטייב מקורות מים ולהתפיל מים מליחים.
ההידרולוג צוק מוסיף: "יש להתנגד לאישור מתקני התפלה חדשים מעבר לאלה שכבר נמצאים בשלבי מכרז מתקדמים ובמקום זאת להנהיג מדיניות של שימוש יעיל במים שיכול להביא לחיסכון של כ-360 מיליון מ"ק מים בשנה".
תגובת נציבות המים
בתגובה לדברים נמסר מנציבות המים: לפני פחות מ-5 שנים, הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית, לנושא משק המים וזו קבעה כי "את מצבו של משק המים מזה כמה עשורים, ניתן להגדיר כמצב של חוסר איזון בין ההיצע והביקוש למים. בזמן שהיצע המים הטבעיים אינו גדל ואולי אף קטן, ובכדי להגדיל את ההיצע, יש לתפוס, לייצר או לייבא מים נוספים, הביקוש למים גדל כל הזמן, הן בגלל הגידול המתמיד באוכלוסייה והן בגלל עלייה מתמדת ברמת החיים של כל חלקי האוכלוסייה".
עוד טוענים בנציבות המים, כי מצב משק המים, וההכרח לפתח ולייצר מקורות מים חדשים (התפלה והשבת קולחים) הינה כורח מציאות, וכי מתקני ההתפלה מייצבים את משק המים, מבטיחים אמינות אספקה, ומשפרים מהותית את איכות המים.
"למרות דבריו המלומדים של ההידרולוג שמעון צוק, הסבור ככל הנראה כי בידיו הפתרונות לתחלואי מדינת ישראל, נציבות המים מקדמת את נושא שיקום ומניעת המשך זיהום מי התהום, מקדמת את נושא השבת הקולחין ופרויקטים רבים נוספים, וכן הכינה תוכנית אב לחיסכון במים. נציבות המים פועלת לפיתוח בר-קיימא, פעלה להכרת הטבע כצרכן מים לגיטימי, מסייעת לשיקום הנחלים ועוד.
"אדם טבע ודין מאשימים את ממשלת ישראל וטוענים כי ההתפלה ננקטת כאמצעי עיקרי המשרת את העשירונים העליונים. מחבר הדו"ח טוען כי מדיניות הממשלה מקודמת כתוצאה מאינטרסים של הסקטור הפרטי-עסקי. בחיבור דו"ח זה, ניכרים לא רק חוסר אחיזה במציאות, אלא חוסר אחריות מדהים ופגיעה קשה במשק המים", נמסר מנציבות המים.
