ענוד טבעת שחורה וחכה עם החתונה
הולכים על חתונה? ברור. זכית במיליארד שקל בלוטו, לא תפקיד אותם בבנק? ואתה כבר מקנא בילדיך, שיקבלו כזאת אמא. עכשיו תקשיב רגע לזקני השבט: יכול להיות שהכל באמת יזרום כפי שאתה מצפה. ונכון שכל אחד מאיתנו - כולל הנשים - לוקח צ'אנס כשהוא מחליט להינשא. ובכל זאת, יש הימורים שהם סבירים, ויש כאלה שהם לא
היא האשה הכי יפה שראית, וכל כולה שלך. יופי שאולי לא מכה בך מיד במבט הראשון, אבל מתלבש עליך ולא מרפה. אתה מסתכל עליה לפעמים, כשאתם יושבים בערב אצל חברים, או כשהיא מחכה לך ברחוב ולא מבחינה בך מתקרב, או במיטה, תוך כדי המעשה עצמו, ומחייך לעצמך, איך כל הנוף המרהיב הזה, ההרים, הגבעות והנחלים המפכים - כל זה שלך. בא לך עליה כל הזמן, בכל מקום. אתה מצחיק אותה, והצחוק שלה ממיס אותך. אין פינה של הנפש שלך שלא צבועה בצבעים שלה, ספוגה בניחוחותיה.
רבבות רבות של גברים ישראליים כבר היו בסרט האימים הזה. חלק מאיתנו החליט לפעול בנושא, כדי להחזיר לגבר הישראלי בכלל, ולגבר המתגרש בפרט, את זכויותיו הבסיסיות. אנחנו לא פועלים כמו משרדי הייעוץ המפוקפקים לגברים, שמתפרנסים ממצוקת המתגרשים, וגם לא כמו האדון שרץ לכנסת כל כמה שנים עם התשדיר המביך ומרסס את מספר הטלפון שלו על הקירות. החלטנו ללמוד מהנשים: הקמנו לובי ואנו פועלים מול התקשורת, הכנסת והוועדות המקצועיות השונות. אני חייב לומר שהתקדמנו יפה, למרות שאנחנו מתנדבים, המתמודדים מול ארגוני נשים מתוקצבים היטב. לשמחתנו העצומה, גילינו גם שמספר הולך וגדל של נשים – כולל נשים בעמדות כוח – מזדהות עם המאבק שלנו ורוצות לסייע לנו.
חושבים שבאמצעות שיקום מעמדו של מוסד המשפחה בחברה שלנו, עריכת רפורמות בחקיקה ותיקונים בהנחיות הניתנות למשטרה, לפרקליטות ולשירותי הרווחה, אפשר ליצור מצב שבו פחות זוגות מגיעים לתהום הזאת ויהיה ברור לכולם שגם כשמחליטים להתגרש, אין מנצחות ומפסידים, אין משמידות ומושמדים, ולילדים יש גם אמא וגם אבא.
הולכים על חתונה? ברור. איזו שאלה. זכית במיליארד שקל בלוטו, לא תפקיד אותם בבנק? ואתה כבר מקנא בילדים שלך, שיקבלו כזאת אמא חמודה, קולית, אוהבת ואחראית. אתה מדמיין חצר אחורית, אותך משחק שש-בש עם הבן על הדשא, את התאומים משתכשכים בבריכה, אותה משתזפת וקוראת את הסוף של ספר המתח שלה לפני ההתחלה, כמו שהיא תמיד עושה. העתיד נראה טוב, ואתה יודע מה - איתה, רוב הסיכויים שהוא באמת יהיה כזה.
אולי חברה קנאית שלה תתחיל להרעיל אותה נגדך
עכשיו קח לגימה מהמשקה שלך, ותקשיב רגע לזקני השבט. יכול להיות שהכל באמת יזרום כפי שאתה מצפה. ויכול להיות שיהיו הפתעות. משהו יפר את האיזון: אולי זעזוע במשפחה שלה, אולי משבר בעבודה שלך, אולי עומס נפשי בגלל הילדים, הציפיות, האכזבות, הפוליטיקות של החיים. אולי חברה קנאית שלה תיכנס לתמונה, תנצל חולשה שאתה בכלל לא מודע לה ותתחיל להרעיל אותה נגדך. אולי אויב חלקלק שלך יגרום לה לחשוב שאתה בוגד בה. היא תנסה לאטום את אוזניה, אבל אחרי שנתיים או שלוש, הרעל יעשה את שלו. אתם תריבו. אתה תתרגז, תגיד דברים קשים, תתנצל - אבל זה כבר לא יהיה אותו הדבר. החברות שלה יגידו לה שהיא פראיירית, שממתין לה עולם שלם של בחורים בחוץ, שגירושים זה לא כזה סיפור ושזה אפילו באופנה היום להיות "חד הורית", וחוץ מזה נישואים הם בכלל המוסד שמשמש את הפטריארכיה לדיכוי האשה.
במצב המשפטי הנוכחי, אשה לא יכולה להפסיד במאבק גירושים
היא תלך בחשאי לעורך דין, הוא יציג בפניה את שלל הכלים העומדים לרשותה כדי להיפטר ממך ולנקום בך על כל מה שעשית לה. הוא יסביר לה שבמצב המשפטי הנוכחי, אשה לא יכולה להפסיד במאבק גירושים: היא יכולה או לנצח את בעלה, או לחסל אותו. ובשביל לחסל אותו היא צריכה רק להיות אכזרית, קרה ויצירתית. היא צריכה להיות מסוגלת לקחת את כל האהבה שהיתה לה בלב ולהפוך אותה לשנאה, לצקת את הלבה הרותחת של התשוקה לתבנית קפואה, להחליף את הצעקות והגניחות של האהבה להתייפחויות בטלפון אחרי שחייגה "100" והתלוננה שאתה מכה אותה, למרות שאתה בכלל נוחר בספה בסלון. תעשי את זה, הוא יאמר לה. את חייבת את זה לעצמך, לביטחון הכלכלי של ילדייך.
אתה תסחוב עוד כמה שנים בצילו של האיום הזה. היא לא צריכה לומר לך כלום - אתה יודע בעצמך איזה כוח בנו לעצמן הנשים באמצעות ארגוניהן, בכנסת, בבתי המשפט, בתחנות המשטרה. מילה שלה ואתה מורחק מהבית. עוד מילה ואתה עצור. ואחר כך הניתוק מהילדים, והמזונות. אז אתה סובל בשקט, עוד השפלה ועוד אחת, עד שאתה לא יכול יותר. וזה נגמר.
טוקבק כדורבנות:
אני מעדיף לקחת צ'אנס / פרופ' גאנג'ה
הייתי מבין אם היית מיעץ לנו לחתום על הסכם ממון, אבל לא להתחתן? כן, חתונה זה סיכון, צריך למצוא מישהי שאתה אוהב ושאוהבת אותך ושיש ביניכם כבוד הדדי. אבל גם לנשים יש לבטים ובעיות ופחדים, ואם אתה חושב שכיף להן להתגרש או שהן תמיד יוצאות מהגירושים כשידן על העליונה ולא נפגעות מכך - אתה טועה בגדול. חתונה זה סיכון, כי החיים זה סיכון. אתה חושב שכל אשה תסכים לבלות את חייה איתך אם היא יודעת שזה לא יוביל לחתונה? למה החתונה הפכה בעיני רבים מאיתנו לדבר רע? הרי מיסוד הקשר והפיכתו למוסד לא אומר שצריכים להתנהל כמו קופ"ח או ההסתדרות, המוסד הזה הוא של שניכם בלבד, ואתם יכולים לבנות אותו כראות עיניכם. אז מספיק עם כל אלו שפירקו את המוסד הזה (המוסד שלהם בלבד) ובאים להטיף לנו לא להתחתן. אתה אומר שהסיכויים לגירושים הוא 50% במקרה הגרוע? יופי, אני עדיין מעדיף לקחת צ'אנס.
יש לי עצה, שהיא גם בקשה: אל תתחתן. לא עכשיו, בכל אופן. נכון שכל אחד מאיתנו - כולל הנשים - לוקח צ'אנס כשהוא מחליט להינשא. ובכל זאת, יש הימורים שהם סבירים, ויש כאלה שהם לא. אחוזי הגירושים בחברה היהודית הרקיעו שחקים: המומחים מדברים על 30 עד 50 אחוז, ומי שיוזמות היום את הגירושים הן בדרך כלל הנשים. להקים משפחה ולבנות בית כאשר הסיכוי שתזדקנו ביחד דומה לסיכוי שתהפוך לעבד מזונות מושפל שרואה את ילדיו פעמיים בשבוע למשך שלוש שעות - זה הימור בלתי נסבל. אנחנו מבינים שלפעמים אין ברירה אלא להתגרש, אבל
טוקבק כדורבנות:
לא מספיק הפחד שלכם מאינטימיות? / הדס, ת"א
עצוב... אני חושבת שזה פשע להכליל ככה. ופשע להקצין ככה. להפוך אותנו לסוג של נקמניות מוצצות דם. אני לא חושבת שכל הנשים פועלות ככה, אני חושבת שבשביל להגיע למצב כזה, את צריכה להיות כ"כ פגועה, או כ"כ אגואיסטית וכ"כ אגוצנטרית, שאת מאבדת את צלם האנוש שלך, בכך שאת לא מתחשבת כלל באבא של הילדים שלך, ואם כבר מדברים על זה, בילדים שלך... וכן, יש הרבה יותר גירושים היום, גם בגלל שלנשים יש שוק עבודה והן יכולות להסתדר כלכלית ולאו דווקא תלויות בבעל, גם בגלל שזה כבר הפך לנורמה, ואנשים מבינים שעדיף לצאת ממסגרת לא טובה מאשר להיתקע בה.
אני בטוחה שיש מספיק גירושים נעימים יחסית ולא נקמניים שכאלה. ויש מספיק דרכים להסתדר. חבל שאתה מראה כזו מציאות עגומה. לא מספיק אני, כסינגלית, סובלת מהפחד שלכם באינטימיות? עכשיו אתה גם הופך אותי לאלמנה שחורה בפוטנציה, מה נסגר איתך?
אנחנו מאמינים שרגע השינוי מתקרב. בינתיים, שים על האצבע שלך טבעת שחורה, לאות הזדהות עם המאבק. שלח מייל עם הכתובת שלך ונשלח לך טבעת כזו, או שתכין בעצמך מפימו. אתה אוהב אותה לנצח נצחים, אנחנו יודעים. ובדיוק בגלל זה שים טבעת - וחכה עם החתונה.
גיל רונן הוא בן 41, בהליכי גירושים, שני ילדים. היה פעם כתב גל"צ וגילם את דמותו של חזקאל מוסרי בתוכנית "מה יש". הקים את עמותת "אור אדום" שתרמה להקמת מח"ש. עומד כיום בראש תנועת הפמיליסטים למען זכויות גברים וחיזוק מוסד המשפחה.
פורסם לראשונה 20/06/2006 09:52
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
