הגורם המכריע לבריחת מוחות לארה"ב: תעסוקה

עד כמה נכונות השמועות על "בריחת מוחות" מישראל? מי עוזב את הארץ - אנשי אקדמיה, אנשי היי-טק או אחרים? ומה דחף אותם לכך? מחקר חדש שיוצג היום (יום ד') בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, חושף כי 81% מהיורדים מהארץ עשו זאת בשל בעיות תעסוקה ואבטלה. שיקולי הביטחון נדחקו למקום נמוך יותר בטבלת השיקולים. 

המחקר מספק נתונים לגבי ההגירה הבינלאומית של עובדים משכילים, "בריחת המוחות" (brain drain) של האקדמאים מישראל למדינות אחרות. רמת המיסוי הגבוהה יוקר המחייה בארץ מהווים גורמים עיקריים ל"בריחת מוחות".

מהמחקר עולה שלמצב הביטחוני יש פחות השפעה על ההחלטה לעזוב מאשר לאספקט התעסוקה. המשתתפים במדגם התבקשו לציין גורמים מכריעים בהחלטתם לעזוב את הארץ. 81% מהיורדים מהארץ ציינו את האבטלה כגורם רלוונטי מאוד. 75% ציינו את יוקר המחיה בארץ כגורם לעזיבה, 71% ציינו את עבודת בן או בת הזוג כגורם לכך. 66% ציינו את המיסוי הכבד, ואילו 65% ציינו את המצב הביטחוני. 43% ציינו את רמת השכר כגורם לעזיבה. כפי שמשתקף מהנתונים, שילוב האלמנטים הכלכליים והמיסוי מכריעים יותר מהשיקול הביטחוני.

את המחקר ערכו אריק גולד וד"ר עומר מואב מהמכון הכלכלי שלם, והוא אומד את שיעורי הירידה מהארץ בשנים 1995 ועד 2002 על-פי מדדים של השכלה, תעסוקה, הכנסה, מצב משפחתי וגם ותק בארץ. במסגרת המחקר נערך מדגם בקרב 320 איש שהיגרו לארה"ב, ותוצאותיו מצביעות על כך ששיקולים כלכליים, ובייחוד עומס המיסוי ויוקר המחיה הם שגורמים ל"בריחת המוחות".

הסיכוי שמשכיל יירד משמעותי יותר

לדברי ד"ר עומר מואב, "עד היום היו רק הערכות לגבי מספר היורדים מישראל. הבעיה של הירידה מהארץ יותר חמורה ממה שמסתמן. חמור לכשעצמו שהרבה יורדים מהארץ, אבל הרכב היורדים מהארץ מוטה כלפי משכילים. כלומר, הסיכוי שמישהו משכיל יירד מהארץ יותר משמעותי מאשר מי שאינו משכיל. בעלי תואר ראשון, שני ורופאים יורדים בהיקף אדיר. כך גם מדענים. מי שבקושי סיימו תיכון בקושי יורדים מהארץ. לכן קוראים לזה בריחת מוחות".

יורד מוגדר לרוב כמי שעזב את הארץ לשנה שלמה. במחקר החמירו ובדקו רק את מי שעזב לשלוש שנים ומעלה. לדברי מוואב, "למרות שהחמרנו הפער עדיין נשמר".

הוא הוסיף: "בישראל קיימת נטיה חזקה של ישראלים הבורחים לארצות הברית. רואים חד משמעית שסטודנטים שעוזבים לארצות הברית לא חוזרים. בישראל יש בעיה כללית, ואנשים בעלי תואר ראשון ושני, אנשים יצרנים, יורדים מהארץ כי בארצות הברית בעיקר יכולים לחיות יותר טוב. המיסוי בישראל גבוה. ישראל הוא כמעט המקום הכי גרוע לחיות בו בעולם מבחינת נטל המס".

פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש ספטמבר 2005 מוכיחים כי חלה עלייה משמעותית במספר העוזבים את ישראל בהשוואה לשלוש השנים האחרונות. מספר היורדים מהארץ בשנת 2005 היה למעלה מ-25 אלף איש. בהשוואה לכך, בשנים 2004-2002 ירדו מהארץ כ-19 אלף ישראלים בשנה.

לטענת מואב, המיסוי הגבוה על עבודה באוניברסיטאות מעודד למעשה את ההגירה. בארה"ב, כוחות השוק והתחרות על מרצים או חוקרים מצוינים מכתיבים את שכר העבודה. כך לדוגמא, סטודנט המסיים דוקטורט בארצות הברית יהנה משכר התחלתי של 190 אלף דולר לשנה בבתי ספר למימון. כך צעירים שיוצאים לאירופה וארה"ב ללימודי דוקטורט במיטב האוניברסיטאות, מוותרים לעיתים רבות על הצעות עבודה באוניברסיטאות בארץ עם סיום לימודיהם, למרות רצונם לחיות בישראל, זאת עקב פערי השכר הגבוהים.

זאב ארבלט בן 28, דוקטורנט זו השנה הרביעית באוניברסיטת NYU בניו-יורק, החל ללמוד לתואר השלישי כתלמיד מצטיין בישראל, ואז התקבל ללימודים בארה"ב, במלגה מלאה. "בחרתי ללמוד בארה"ב כי התוכניות לכלכלה הטובות ביותר בעולם הן כיום בארצות הברית. בארץ לא היתה תוכנית מובנית לדוקטורנטים כמו התוכנית שמובנית שם. הם ממש מטפחים את הדוקטורנטים. כולם מדברים על ישראל ועל החוקרים הישראלים, אבל המומחים הטובים בעולם בכלכלה ובכלל מגיעים להרצות בארצות הברית".

בדיון בכנסת יוצג מחקר של המכון הכלכלי במרכז שלם, בו יחשפו לראשונה נתונים עדכניים לגבי מידת הירידה מישראל של רופאים, חוקרים, מדענים ואנשי היי-טק.