HP: הולכים על מחשבים קטנים במראה אישי
כנס HP Lab University המתקיים בכל שנה באירופה, הוא הזדמנות טובה ללמוד על הטכנולוגיות החדשות של החברה, אבל לא פחות על האסטרטגיה העסקית שלה. המסר שעלה בין השורות השנה: HP שמה את פניה לשוק הצרכני
חברת HP היא ענקית המחשוב הראשונה לעשות את המהלך שרבים מצפים לו כבר שנים: להעתיק את מרכז הכובד של פעילותה העסקית מעט הצידה, מהשוק הארגוני (Bussiness) אל תוך השוק הצרכני (Consumer).
אמנם, היא בחרה לציין את המהלך הזה בקמפיין מוזר, שבמרכזו סיסמה עמומה: "The Computer is Personal again", אבל כשמפענחים את המסר השיווקי, מתברר שיש מאחוריו לשם שינוי תוכן אמיתי.
כש-HP אומרת שהמחשוב "חוזר להיות אישי" היא מתכוונת לומר שקהל היעד הבא שלה הם משתמשי מחשב ביתיים, צעירים, סטודנטים. שכמו אפל או סוני, היא רואה את הפוטנציאל העצום הטמון בעיצוב מוצלח, בפשטות, בגימיקים שקשורים לחוויית השימוש ולא רק בז'רגון המעונב שכולו חיסכון בעלויות ושיפור ביצועים.
HP פנתה לשוק הצרכני גם קודם, בראש ובראשונה במוצרי ההדפסה שלה. אבל עכשיו נראה שהשוק הזה הופך לאחד היעדים האסטרטגיים שלה.
לא רוצה להיות ספקית משנה
HP משתייכת לקבוצה קטנה של חברות ענק אמריקניות, שניסו במשך יותר מדי שנים לעשות "הכל": מחשוב אישי, ציוד היקפי, תוכנה, מערכות הפעלה, מעבדים, כלי פיתוח, וכן הלאה. זו קבוצה שאפשר למצוא בה גם את IBM ואת Sun ולפנים הייתה בה גם דיגיטל, שנרשה על-ידי קומפאק, שנבלעה על-ידי HP.
גם לפני רכישת קומפאק השנויה במחלוקת, HP החזיקה ברפרטואר טכנולוגי רחב כקו האופק, והציעה לארגונים הגדולים "פתרונות שלמים". מיחשוב מקצה לקצה שמבוסס על טכנולוגיות קנייניות שלה ו/או של חברות אחרות "בהתאם לדרישות הלקוח".
אבל כמו המתחרות, גם HP גילתה ש"דרישות הלקוח" השתנו, ושהיא הופכת, יותר ויותר, לספקית משנה של אינטל ומיקרוסופט.
עוברים לשוק הצרכני
ל-HP הרבה יותר משתלם למכור שרתים, תחנות עבודה ומערכות הפעלה על טהרת הטכנולוגיות שלה, מאשר מוצרי Wintel (מוצרים עבור מחשבי Windows ו-Intel). בזמנו, היא קיוותה לפצות על כך כשנכנסה לשותפות עם אינטל בפיתוח מעבד ה-64 ביט איטניום. ההנחה הייתה שהשותפות הזו תקנה לה נתח נאה מההכנסות על המעבדים. אבל בסופו של דבר, אחרי יותר מעשור של שותפות, Opteron של AMD הרג את איטניום ו-HP מצאה את עצמה מוכרת שרתי Opteron.
HP ממוקמת היטב בכל טבלאות המכירות של עולם ה-PC, אבל היא לא מובילה אף אחת מהן. מתח הרווחים הנמוך שמאפיין את הענף כבר דחק ממנו החוצה את IBM למשל, כמעט לגמרי. אבל במקום IBM באה Lenovo, ולצדה ממשיכים להתחרות ב-HP ענקים כמו Dell, פוג'יטסו-סימנס, NEC, טושיבה, ואחרים.
השוק הצרכני קוסם ל-HP לא בגלל שהוא פחות רווי, אלא משום שהמתחרות המסורתיות שלה פחות חזקות בו. בשווקי המיחשוב הארגוני מתחלקים ביניהם הספקים (Vendors) הגדולים בכ-80 אחוזים מהמכירות, והשינויים בחלוקת השוק הם מעטים וקטנים. בשווקי ה-Consumer, כ-50 אחוזים מהיחידות הנמכרות הם "תואמים" וחברה עם כוח שיווקי וערוצי שיווק כמו של HP עשויה בהחלט להצליח לגנוב ממנו נתח נאה, אם תעשה את זה נכון.
נוחות לפני איכות
יתרון נוסף של השוק הצרכני הוא שהוא מתעניין פחות בטכנולוגיה ויותר במה שהמכשיר שמוכרים לו יודע לעשות, ואיך הוא נראה. HP, כחברה אמריקנית שמרנית שרגילה למנטרה כי "דרישת הלקוח" היא חזות הכל, מוכנה להוריד את העניבה כדי "לזרום" איתו. הוא תציע לו מוצרים אסתטיים שמשדרים איכות חיים - לאו דווקא מוצרים מתקדמים מסוגם.
את הדוגמה הכי טובה לזה אפשר לראות במדפסות התמונות האישיות (Personal Photo Printers) ממשפחת PhotoSmart. גם בדור הנוכחי, לקרוא להן "חסכוניות" תהיה הפרזה, וממה שראינו באירוע של HP - גם אל תצפו לפריצת דרך באיכויות ההדפסה.
אפשר לקבוע בזהירות, שדור מוצרי הפוטו החדש של HP לא מגרד את היכולת האמיתית שיש לחברה הזו מבחינת טכנולוגיות דיו. מה שהוא עושה בכל זאת, זה להיות קומפקטי, שקט ופשוט להפעלה, עוד יותר מקודמו.
ניסינו שילובים שונים של צילום והדפסה על טהרת HP. השתמשנו במצלמת PhotoSmart R927, אחד מדגמי ה-Consumer האחרונים של החברה, ובמדפסות PhotoSmart מדגמים שונים. זה היה נוח, זה היה מהנה, וזה היה פשוט כמו ש-HP הבטיחה. אבל כבר ראינו הדפסות פוטו איכותיות יותר בכמה מדפסות קודמות של HP - אם כי הן היו בנפח גדול בהרבה.
רק לשם השוואה, HP הציגה בין השאר באירוע גם טכנולוגיית הפקה שמבוססת על מודל צבע חדש (ICC), שמאפשרת ליצור רפרודוקציות מושלמות של ציורי שמן, מודפסות על קנבאס במדפסות מתוצרתה. אבל זו, כמובן, לא טכנולוגיה ש-HP מציעה לכם לקנות הביתה.
בטכנולוגיות ה-Consumer שלה, HP נוקטת בגישה אחרת שכנראה מבוססת על ההנחה שרוב האנשים לא באמת מצפים מהתמונות שלהם שיהיו מושלמות - מספיק להם שיהיו "דומות".
מלבד זאת, בניגוד לטכנולוגיות הלייזר שלה, בתחום הדיו אין ל-HP כנראה יתרון אמיתי על שחקנים כמו Epson ו-Canon. התחרות שהיא בחרה להיכנס אליה, איננה על הטכנולוגיה הטובה יותר אלא על קליעה לטעמם של הצרכנים.
מכנה משותף נמוך
זה ניכר גם ב"קיוסקים" החדשים של HP להדפסת תמונות. הם מאפשרים לטעון אליהם תצלומים דיגיטליים ישירות מכרטיס הזיכרון של מצלמה, ולקבל אותם כעבור שעה מודפסים ו/או כרוכים באלבום.
ההדפסה בקיוסקים האלה לא מתבססת על טכנולוגיית דיו אלא על לייזר צבעוני. טכנולוגיה הרבה יותר מהירה וחסכונית, אבל פחות טובה בפוטו. ב-HP, מכל מקום, טוענים שיש להם מחקרים שמוכיחים שזו הדרך שבה נשים יעדיפו להדפיס.
השירותים של מעבדות הצילום הרגילות ימשיכו להיות זולים יותר ולהציע איכויות הדפסה טובות יותר, אבל את HP זה לא מדאיג. היא לא מנסה להשאיר את לשכות השירות ומעבדות הצילום מחוסרות עבודה. היא פונה במקרה הזה ובאחרים, לקהלים שלא עושים חישובים כלכליים מורכבים ולא מדקדקים באיכויות הצילומיות של ההדפסות שלהם. בישראל עלולים לקרוא להם "פראיירים". בעולם קוראים להם "מיינסטרים".
קופסאות בחליפות ויניל
מוצרים כמו המדפסות האישיות הזעירות מסדרת PhotoSmart Vivera, ומצלמות דיגיטליות עם אפקטים, בסך-הכל ממשיכים מגמה לא חדשה של HP בפנייה לשוק הצרכני. המחשבים האישיים החדשים של החברה לוקחים כיוון חדש.
בניידים החדשים של HP, הדגש הוא על עיצוב יוקרתי, והייחוד הבולט לעין (אם כי לא החשוב ביותר) הוא השימוש בציפוי קריסטלי שהושאל מתעשיות הרכב והקוסמטיקה.
בשולחניים החדשים ממשפחת Slimline, זהו השירות המקוון (בשיתוף עם Skinit.com) שמאפשר להזמין מדבקות ויניל מותאמות אישית כדי לצפות בהן את מארז המחשב - מין "אינסטנט מודינג".
מתחת לוויניל, מדובר בטכנולוגיה מאד לא חדשה. אלו מחשבי SFF – Small Form Factor, בעלי מארזים קומפקטיים ופעולה חרישית, שמיוצרים על-ידי קבלני משנה טיוואניים (השם Acer, באופן ספציפי, הוזכר במהלך האירוע).
HP לא תהיה הראשונה להציע מחשבים כאלה (למעשה, היא עצמה כבר מוכרת מחשבים די דומים לארגונים כבר שנים). אבל היא הראשונה מבין החברות הגדולות במערב שמפנה מוצרים כאלה לשוק הביתי, מתוך הנחה שהמותג והגימיק הצבעוני ישפיעו על החלטותיו יותר מהמפרט הטכני הפושר. במזרח-הרחוק מוצרי ה-SFF צוברים פופולריות כבר שנתיים לפחות. במערב ובישראל הם נרכשים רק על-ידי משוגעים לדבר. HP מקווה לשנות את זה.
HP אמנם מציעה גם דגמים חדשים עם קונפיגורציות מתקדמות יותר, ומוצרי Media Center, אבל אלה ממשיכים להיות מזוודים בקופסאות אפורות. בכל זאת, יש גבול כמה נועזת היא יכולה להרשות לעצמה להיות.
מעבדי Turion וטקסטורות זן
את החידושים הטכנולוגיים המעניינים יותר אפשר למצוא דווקא בניידים החדשים של החברה ממשפחות Pavilion ו-Presario. השילוב הטכנולוגי שמככב בהם, מעבדי AMD Turion X2 ומאיצים גרפיים מסדרת GeForce Go, הוא עוד עדות להתרחקות ההדרגתית של HP מאינטל, מגמה שכבר התייחסנו אליה בעבר.
מעבר לזה, ומעבר לשיפורים בהנדסת האנוש ובטכנולוגיית התצוגה, קשה להתעלם מהשיפור ההנדסי שבא לידי ביטוי בנפח ומשקל נמוכים בהשוואה לדור הקודם, החד-ליבתי, אצל HP ואצל יצרנים אחרים. דגמי dv6000 ו-dv9000 מסדרת Pavilion, מציגים מענה מפתיע לדגמי ה-Core Duo האחרונים, הראשון, עם צג 15.4 אינץ' ומשקל של 2.2 ק"ג, והשני עם צג 17 אינץ' ומשקל של 2.8 ק"ג בלבד.
לא שכאן HP מוותרת על הלוק, להפך. את המארזים בעלי הציפוי הקריסטלי מעטרות טקסטורות. למשל, "טקסטורה במוטיב של גן זן" בדגמי Pavilion - לא, לא המצאנו את זה. תחנות העגינה המעוצבות מסדרת HP Extension Base, מוסיפות לדגמים האלה פונקציונליות ונוחות של שולחניים, אבל גם הן בעיקר יפות.
אם HP תמשיך גם בדגמים האלה את מדיניות התמחור האגרסיבית של קודמיהם, קרוב לוודאי שהם יזכו לפופולריות גדולה. השאלה היא האם ההכרזה של HP כי שיפור השירות גם הוא עניין אסטרטגי אצלה, תגובה במהלכים אמיתיים בשטח. זה המקום בו ייחרץ דינו של המהלך של HP, להצליח או להיכשל.
הכותב היה אורח חברת HP בכנס HP Lab University בצרפת.
