חברי הכנסת מסיעת מרצ בראשות הגישו מחדש הצעת חוק
של יולי תמיר מהכנסת הקודמת, האוסרת הורדה והעלה לרשת של קבצים המוגנים בזכויות יוצרים. כמו כן, ההצעה אוסרת להעמיד שירות או תוכנה המאפשרים שירותים כאלה, כך דיווח לראשונה הגולש הלמו,
שהפנה למסמך ההצעה שפורסם באתר הכנסת.
בדברי ההסבר להצעת החוק כותבים חברי הכנסת אבשלום וילן, זהבה גלאון, חיים אורון, רן כהן ויוסי ביילין, כי פקודת זכויות היוצרים התקבלה במחצית הראשונה של המאה שעברה, ואילו חוק זכויות המבצעים והמשדרים נקבע בשנות ה-80, ולכן אינם מסדירים כהלכה את נושא הקבצים הדיגיטליים ושיתוף הקבצים ברשת.
| היעד הבא |
|
| בעלי זכויות היוצרים מסתערים על אתרי האקורדים / שוקי גלילי |
|
בעקבות רשתות שיתוף הקבצים ואתרי המילים, אתרי האקורדים והטבלטורות עולים על הכוונת של בעלי הזכויות. הארגון האמריקני MPA שפתח נגדם במלחמה בחודש יוני, זכה כבר בשני ניצחונות משמעותיים על אתרים מובילים. עכשיו הוא מגייס לעזרתו ארגונים נוספים במטרה להוריד את האקורדים מהרשת |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
על פי הצעת החוק, "העלאה או הורדה של יצירה או חלק ממנה, המוגן בזכות יוצרים, ללא קבלת הסכמה מפורשת של בעל זכות היוצרים בה, מהווה הפרת זכויות יוצרים".
הצעה זו תואמת הצעות חוק שהתקבלו השנה בצרפת ושוודיה,
בעוד מדינות אחרות שקיבלו חוקים בנושא אסרו על העלאת קבצים בלבד והתירו את הורדת הקבצים.
"הכל נפרץ פה", מסביר וילן ל-ynet, "אם תיתן רק הגנה אחת זה, יצא מהר משליטה כי יש פה אכיפה חלשה. הקניין הרוחני לא מוגן. ההצעה עוד צריכה לעבור עיבודים, ואם נצטרך להגיע לפשרה נעשה זאת, אבל השאלה היא עקרונית, איך נותנים את הגנות היסוד. הרעיון המרכזי הוא להניע את החקיקה, וליצור בסיס שעליו אפשר לעשות סדר בנושא".
פקודת זכויות היוצרים הנוכחית מתירה העתקה של יצירות לשימוש פרטי על גבי קלטות, שהמיסוי עליהן אמור לכסות את התמלוגים לאומנים. על פי דברי ההסבר להצעת החוק החדשה, ניתן יהיה להמשיך להעתיק מוזיקה על גבי קלטות (או תקליטורים ריקים), אך רק מעותק קשיח שנקנה כחוק (כמו תקליטור), ולא לאפשר להוריד ולהעתיק שירים מהאינטרנט.
החוק אוסר עוד על הצגה ציבורית של קבצים מוגנים ללא אישור בעלי זכויות היוצרים. מטרת סעיף זה היא לאסור על שידור יצירות מהרשת ללא שמירתן במחשב (סטרימינג).
תוכנות שיתוף הקבצים - מפרות זכויות יוצרים
הסעיף הרביעי בהצעה מחמיר במיוחד, והוא למעשה מוציא מחוץ לחוק תוכנות ושירותים לשיתוף קבצים. על פי ההצעה, "העמדה לרשות הציבור של אמצעים דיגיטאליים לרבות תוכנת מחשב כהגדרתה בדיני זכויות יוצרים, שמיועדים להעלאה או להורדה או לניתוב של יצירות מוגנות ללא קבלת הרשאה מבעלי זכויות היוצרים, מהווה הפרת זכויות יוצרים".
"מכיוון שההתחכמות מאוד גדולה בעניין", אומר וילן, "אנחנו צריכים למנוע דרכים עקיפות. ההצעה פרושה רחב כדי להציע את ההגנות הדרושות. בתהליך הדיו עצמו נראה אם זה אפשרי".
וילן טוען כי ההצעה לא פוגעת בהתפתחות הטכנולוגיה, "הטכנולוגיה רצה הרבה יותר מהר ויש פער עצום. הטכנולוגיה יכולה לעשות שימוש בכל הקניין הרוחני של היצירות, והשאלה היא איך מגנים על מי שכתב ומגיע לו. נוסף על כך, ההתפתחות כל כך מהירה, שעד שתעובר החקיקה אולי ימציאו דברים חדשים ושבו היו פרצות".
על פי החוק, ספקי אחסון ואירוח מחוייבים לפעול להורדה או חסימת גישה לתכנים המוגנים בזכויות יוצרים ומאוכסנים אצלם, תוך 12 שעות מרגע קבלת הודעה בכתב באמצעים שאותו ספק אחסון מעמיד לרשות הציבור, אך ספקיות שירות שמאפשרות רק להעביר מידע (או מאחסנות אותו באופן זמני ליעילות התקשורת) ואינן שולטות עליו יהיו פטורות מלפסק פיצוי לבעל זכויות יוצרים שנפגע.
בעד מודל המיסוי
למרות ההצעה המחמירה, וילן דווקא מביע תמיכה בפתרון בדמות מיסוי על הגולשים "בהחלט ראויה לשקול את החלופה הזאת", הוא אומר, "מקבלים מסה כספית גדולה וארגוני זכויות היוצרים יוכלו לחלק אותה ליוצרים".
עם זאת, מסביר וילן, אנשי משרד המשפטים התנגדו לה בועדות השונות שדנו בנושאי זכויות היוצרים, "הם לא אהבו את המודל הכלכלי שמטיל מס על כולם, וטענו שמס רגרסבי כזה לא הוגן, אך אם הם יהיו מוכנים לקבל אותה, אין לי ספק שהיא הרבה יותר פשוטה מהחוק", אומר וילן.
